פרסום ושיווק

"התפרנסתי יפה מפרסום - אבל הקפדתי לא להתמכר לזה"

בקריירה של 25 שנה, שמוליק נויפלד הספיק לעבוד עם כולם, משרדי פרסום ומפרסמים. מבחינתו, המסלול הכפול שנע במקביל בין פרסום למוסיקה הוא הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לו וזה לא בא על חשבון "האמת". הילד שגדל בעכו, למד ברימון ובניו יורק, מדבר עם אייס על התחרות מול הילדים עם המחשב, קמפיינים פוליטיים, רדיוהד ועוד
משה בנימין |  16
שמוליק נויפלד (צילום אייס)
"1-800-400-400 AIG", נכון שאי אפשר לקרוא את זה מבלי לשיר? זה בדיוק חלקו של המוסיקאי והמפיק שמוליק נויפלד בעבודה על קמפיין פרסומי – היכולת לקבע במוחנו סלוגן מוסיקלי קליט שמצליח לעזור לפרסומת ולא לגנוב ממנה את הפוקוס. את הסלוגן של AIG לא נויפלד הפיק, אלא דווקא הקולגה שלו עופר מאירי, שלו הוא מפרגן כשהוא אומר שמדובר ב"עבודה מצוינת ודוגמא מעולה" לחשיבות של המרכיב המוסיקלי בעבודת הפרסום.
לנויפלד שעובד עם המפרסמים הגדולים בישראל, לא חסרות דוגמאות מוצלחות משלו לאורך השנים. הוא גדל בעכו כבן יחיד "לא מפונק, כי ההורים עבדו מאוד קשה כל החיים וגרו בבית קטן מאוד" להורים שזיכרונות השואה ליוו אותם ברקע. הוא מספר שגדל במשפחה מוסיקלית שבו "אמא שלי שרה בצורה מדהימה, כולל קולות, שני שלישי, בלי לזייף".
מרכז חייו נמצא במרתף ביתו הפרטי בשכונת צהלה בתל אביב. שם נמצא האולפן שבו הוא עובד עם כמה מהזמרים המוכרים הבישראל וכמו כן מפיק את פסי הקול לפרסומות של המפרסמים הגדולים בישראל. השורשים המוסיקליים חוזרים עוד לסבו שהיה חזן ונספה בשואה. על בית הוריו הוא מספר ש"היה מסורתי, לא היינו מתפללים כל יום, אבל אבא היה הולך כל שישי שבת לבית כנסת, מה שקורה לי היום דרך אגב, בצהלה".

עכו - ניו יורק - תל אביב


בעכו שאליה הוא "מחובר מאוד עד עכשיו" הוא נשאר עד הצבא. המפנה הגיע כשהחליט לפרוש ולהירשם למחזור הראשון של בית ספר רימון שבדיוק הוקם. יחד איתו למדו במחזור הראשון אתי אנקרי, יובל שפריר (שעבד איתו שנים מאוחר יותר), ישראל נחום מותיקי המתופפים בארץ, יובל מסנר הצ'לן, תמיר קליסקי מאתניקס, ערן צור ועוד.
הצעד הבא לאחר מכן היה נסיעה לארצות הברית ללימודי תואר שני בניו יורק, אצל בוב ברוקמאייר "שמקבל 5 תלמידים בשנה מכל העולם" ונחשב לאחד מגדולי הג'אז והמוסיקה בת זמננו. בניו יורק שבה קיווה מאוד להישאר היה מגיל 26 ועד 28. החזרה לארץ הייתה לפי מצוות אשתו: "אורלי לא רצתה, היא החזירה אותי לפה, כבר היה לנו ילד שנולד בישראל כשאני הייתי בניו יורק, כי בוב לא הסכים שהמשפחה תגיע - הוא אמר שאם המשפחה תהיה לידי, אני לא אהיה עסוק במוסיקה אלא בלהחזיק אותה".
המפנה שהכניס אותו לתעשיית הפרסום לצד העיסוק במוסיקה הגיע עם החזרה לארץ אז חבר לחברו מרימון, המוסיקאי יובל שפריר. אשתו של שפריר דאז ג'ולי שלז עבדה בלפמ ובחרה בנויפלד ושפריר להלחנת פסקול מקורי לסרטה 'זוהי סדום'. קמפיין חדש של משרד הקליטה בלפמ היה הדלת הראשונה שנפתחה בפניהם והפרויקט הבא לאחר מכן, כבר שימש כמקפצה בסדר גודל אחר. מכרז שנפתח על הג'ינגל למפלגת העבודה בבחירות 92 הוביל אותם להתמודדות מול 6 מתחרים כשהם זוכים עם אחד הקמפיינים הפוליטיים הזכורים ביותר: "ישראל מחכה לרבין" שגם זכה בג'ינגל השנה.
 
זמן לא רב לאחר מכן, כבר נפגשו השניים עם מאיר גולדברג בגיתם ואיתו הם מוציאים לדרך את "הג'ינגל הראשון בעולם האמיתי של התעשייה". נויפלד ושפריר הביאו יחד איתם לקמפיין עבור קפה נמס של אסם את גידי גוב, במה שנחשב נכון לאז כהברקה חדשנית: "המוטו שלנו היה שפרסומות ותקליטים זה אותו דבר וצריך להביא את אותם נגנים וזמרים, אותו הז'אנר, אותה הרוח, עד היום".
-באותה נקודת זמן זה היה חידוש עבור התעשייה שמישהו כמו גוב שר בקמפיין?
"כן. אף אחד לא עשה את זה לפני וגם אף אחד לא התייחס להפקת פרסומות ברצינות. אנחנו באנו כאילו מעולם המוסיקה האמיתי של התקליטים, עבדנו יומיים בשבוע כדי לא לנטוש את המוסיקה לגמרי וזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים. לא עבדנו יום יום בפרסומות, לא וויתרנו על האמת שלנו, אנחנו רוצים להתפרנס אבל בצורה שקולה ולא מעניין אותנו להיות מיליארדרים ולעשות 20 פרסומות בחודש. מעניין אותנו לעשות טוב וקצת".


נויפלד. לא רוצה להיות תלוי בפרסום

כשנויפלד ושפריר נכנסו לתעשיית הפרסום, היו שם לצידם שמות כמו הנרי ברטר, קובי אשרת, אלדד שרים, אלון אולארצ'יק, גיל דור, עופר המאירי ועוד. היום, על רקע צמיחת תחום הדיגיטל, התחרות נראית כבר אחרת. לדברי נויפלד "היום כל בית שיש בו מחשב, גר בו אדם שחושב שהוא מוסיקאי כי יש לו תוכנת סאונד וקוראים לו ישר מפיק מוסיקלי. עם זאת, יש בשנים האחרונות הרבה שחקנים ולשמחתי טובים ואני אוהב את זה, כי אז התחרות טובה והרמה עולה וזה שומר אותך חד, טרי ומעודכן, כמו חיה. ואגב בסוגריים, זאת אחת המתנות הגדולות שענף הפרסום נותן לך כמוסיקאי, כי אתה חייב להיות הכי חד וזה משפיע על המוסיקה שלך".


זכרונות מקמפיין ישראל מחכה לרבין - ריקודי הורה ברחובות מול מלון דן בתל אביב


עוד לפני ההצלחה הגדולה בתחום הפרסום, הקמפיין הפוליטי למפלגת העבודה ב-1992 נחקק בזכרונו של נויפלד כאחד מרגעי השיא. "מוטי מורל (יועץ התקשורת, מ"ב) אמר שהמוסיקה נתנה לפחות 7 מנדטים. אולי הוא אמר את זה כבדיחה, אבל המוסיקה תפסה כל כך בפריפריות, ואני לא אשכח בחיים שלי שבליל הבחירות, כשרבין ניצח, עמדתי בכניסה למלון דן בתל אביב שם הייתה מסיבת נצחון ספונטנית ואנשים רקדו הורה ברחובות כמו בטלוויזיה של אז, מימי הקמת המדינה, בשחור לבן. כשרבין הגיע, הקיפו אותו ורקדו על רקע הג'ינגל הזה, ואני עומד על המדרגות בצד עם אשתי ומסתכל".


פה הכל קורה. הסטודיו

לאחר אות הפתיחה עם קפה נמס עלית, נויפלד עבר ל"בייגלה אסם, שומעים שזה טרי" ומסביר "כשאני אומר לך את זה, למרות שזה לפני 20 שנה, אתה זוכר את זה עד היום". העבודה המוכרת ביותר שלו, עבור לקוח שאותו הוא מלווה כבר שנים היא "סאמר סייל, סאמר סייל" של סופרפארם. "זה ג'ינגל שחי עד היום ואתה שר אותו בראש כי הוא תקוע, כי זה יפה, כי זו מנגינה שיוצרת שפה למשפט שהקריאייטיב נתן, וברגע שהסלוגן טוב והמנגינה פצצה, זה כמו שיר, ואתה לוקח את זה לאורך שנים. כמה שירים יש שיוצאים ואחרי 4 חודשים אתה לא זוכר אותם? מלא, אותו הדבר בפרסומות".
-כשאתה יושב לכתוב מוסיקה לפרסומת - מה הדבר הכי חשוב שאתה מנסה להשיג?
בשיר, כשאתה מלחין, הלחן צריך להיות בהלימה מוחלטת לטקסט, כשאתה מלחין את 'ים המוות טה נה נה' (עושה קול בס) - למה זה יורד נמוך בשירה? כי זה המקום הכי נמוך בעולם והמנגינה יורדת, ואני מאמין גדול בדברים האלה. גם כשאני עושה מוסיקה לסרט אני מאמין שהמוטיב צריך לשרת בצורה כזו או אחרת, או את הטקסט, או את הרעיון ואותו דבר בפרסומות - כשאתה מלחין מוסיקה לסופרפארם זה לא מוסיקה לרבין - המנגינה של סאמר סייל לא תעבוד בקמפיין לרבין או בבחירות - שם צריך שתהיה מוסיקה יותר ישרה, ממלכתית, חזקה, מילטנטית. בסאמר סייל צריך להיות קיץ, שמש, קלילות, אווריריות וכל זה מנחה אותך בכתיבה של מנגינה ומקופל לתוך הלחן והסאונד".

 נויפלד בעבודה על פסקול הפרסומת ליונדאי

-היה רגע שבו הבנת שאתה הולך להתפרנס מזה כל החיים?
"מעולם לא חשבתי כך. אתה אומר את זה עכשיו וכביכול נראה שחשבתי כך אבל אני מעולם לא התעסקתי רק בפרסומות וזה הכי חשוב מבחינתי, לעשות גם בתיאטרון ולכתוב יצירות למחול וגם לעשות מוסיקה לקולנוע - זה דבר שמחזיק אותך טרי ועמוק. כאילו לפעמים יש נטייה להגיד שהלחנה לפרסומת היא לא הלחנה עמוקה, שזה כאילו רדוד אבל אני לא חושב שזה נכון ומעולם לא חשבתי כך כי תמיד הקפדתי לעשות דברים אחרים באותו הזמן. אנשים אמרו לי שזה לא טוב - או שתעשה פרסומות או תיאטרון - וזה לא נכון. היום מוסיקאי צריך לעשות הרבה דברים כדי לחיות ולהצליח וכדי להטביע חותם".
-אז יש פה אלמנט של להתפרנס
"כן התפרנסתי מזה אבל הקפדתי לא להתמכר לזה, לא להיות תלוי בזה, ממש לא". 
-אבל לעומת מוסיקה - ביחס של שעות עבודה מול כסף זה הרבה יותר מתגמל, לוקח פחות זמן
"כן, כך זה היה בתחום הפרסום בשנים ההן, הרווחנו על פרסומות סכומים מתגמלים ביחס לשעות העבודה, אבל אני לא זוכר פרסומת אחת שעשיתי ב-3 שעות או 4 שעות"
-ויש כאלו שעושים את זה ב-3 שעות?
"כן בטח, ואתה לא זוכר את הפרסומת הזו אחרי חודשיים".
מעבר למקצוע שבצידו הפרנסה, נויפלד מדגיש לכל אורך הראיון שהרווח הגדול ביותר שיצא לו מהעבודה עם עולם הפרסום טמון בחשיפה לשוק מעודכן, שמחייב את כל הנוגעים בדבר להיות חדים בהתאם. הוא מגדיר את ההתעסקות בניואנסים הקטנים והמדויקים של ההפקה לפרסומות כ"בית הספר הטוב ביותר שלי למוסיקה". מבחינתו המסלול הכפול שנע במקביל בין מוסיקה לפרסומות ועבודה עם זמרים, תאטרון, מחול וכו' הוא הנכון ביותר עבורו, כשהוא נהנה מ-2 העולמות ומתעלם מהערות ששמע לאורך חייו על כך שהוא חייב להתמקד בתחום אחד. 


רגע מכונן - פרסומת קסטרו


נויפלד גם לקח חלק באחד הרגעים הזכורים ביותר בתולדות הפרסום בטלוויזיה המסחרית. ב-1994 עלתה אוויר הפרסומת של קסטרו, שבה מככבים ליאור מילר ויעל אבקסיס, בליווי השיר Creep של להקת רדיוהד, אז להקה בתחילת דרכה וכיום אחת המפורסמות בעולם שכבר לא מאשרת שימוש בשיריה לפרסומות.
"זה היה בתחילת ערוץ 2" נזכר נויפלד, "קובי בן עטר בחר את השיר. אני זוכר את הישיבה ההיא. הייתה שם נירית הבמאית (ירון, לשעבר אשתו של גרוניך עד 1989 וכיום בת זוגו של אודי פרידן, מבעלי ראובני פרידן, מ"ב), קובי מביא את השיר וכמעט אף אחד לא מכיר אותו, ואנחנו הולכים ומקליטים ומחפשים זמר. באותה תקופה יובל (שפריר, מ"ב) הקליט אלבום עם ירמי קפלן, ואני עושה עיבודים, ויובל אומר בוא נביא את ירמי להקלטת הפרסומת. ירמי עושה את האלבום שלו בטריטון ואנחנו עושים את הפרסומת בצד שני באולפן, הוא בא לשיר, אנחנו מחקים את הגיטרות, יובל עושה את התופים עם סאונד ומגברים, שעות. זה היה בית הספר הכי טוב שלי - דרך הפרסומות".
-עולים לאוויר וזה משגע את המדינה
"כן, עולים לאוויר, אף אחד לא יודע מי שר, אנחנו מספרים שזה ירמי, רדיוהד באים לארץ להופעה, הם נגנבים ושואלים למה עשו את זה לאט יותר מהמקור, אבל זה לא נכון, הם אמרו שזה מצוין אבל חשבו שזה איטי למרות שזה לא נכון, כי זה אחד לאחד".
-כמה עלו הזכויות לשימוש בשיר?
"אני לא יודע בדיוק כי לא הייתי מעורב בחלק הזה, אבל מה שבטוח שהיום רדיוהד כבר לא נותנים שירים שלהם לפרסומות".
-ואיך זה היום עם להקות אחרות?
"רדיוהד הפסיקו, אבל יש הרבה להקות אחרות שכן נותנות. יש שירים ב-80 אלף שקל ויש שירים ב-400 אלף שקל, תלוי איזה. לשיר של U2 או קולדפליי, אם הם נותנים, אתה יכול לשלם 100 אלף דולר ויש שירים ב-50 או 80 אלף שקל - תלוי מה אתה קונה וכמה הוא רלוונטי, כמה טחנו אותו בפרסומות וכמה מי שמוכר לחוץ לכסף".
-יש לקוחות קבועים שאתה עובד איתם לאורך השנים?
"כן, הרבה עם קוקה קולה ואסם, שטראוס, סופרפארם כמובן, קסטרו ועוד. אני מאוד אוהב שלקוחות באים אליי לאולפן - יש מי שחושב שזה מנדנד אבל אני מעדיף את זה ככה. יש בקוקה קולה את יצחק סער, לקוח שהוא מוסיקאי - קודם כל הוא מנגן ושנית הוא אנציקלופדיה מהלכת של מוסיקה, כך שלבחור שירים איתו זה כמו לשבת עם יועץ. הוא מעיר לך הערות ברמה הכי גבוהה של ההפקה שיש - אין דברים כאלה, זה מטורף. מצד שני יכול לשבת לך פה לקוח שהוא אנין טעם, הוא לא מבין במוסיקה אבל מרגיש מוסיקה, יש לו את זה בבטן. הוא לא יודע לנגן אבל הוא משדר לך את התחושות שלו - אתה צריך להקשיב לו ולתת לו את התשובה במוסיקה".
אחרי קריירה של 25 שנים בענף - אתה יכול לזהות את ההבדלים בין המנהלים של אז לדור שמנהל כיום את הענף?
"אני לא חושב שזה השתנה הרבה. לאורך השנים יש קבוצות של טיפוסים שאני יכול לזהות ולהגדיר - אני יכול לראות את האנשים של סוף ה-90, 2000 ולזהות אותם היום באחרים. אם נגיד עבדתי אז עם רביב יצחקי, אני יכול להגיד לך מי הרביב יצחקי של היום, ואם יש את גדעון עמיחי, אני יכול לראות את תלמידיו שמדברים וחושבים בשפה דומה לשלו".
הוא מוסיף ואומר כי "אני חושב שהרמה בארץ מאוד גבוהה ואני יכול להשוות את זה לתעשייה בחו"ל שגם מולה עבדתי - כמה שהישראלים הם 'ישראלים', בפרסום הם מבריקים, הדרישות גבוהות ואין פשרות ואני מעדיף לעבוד עם אלו שמשגעים אותי".
-מה באמת מוציא אותך מדעתך בענף?
"לא רק בענף, כשלא מכירים דברים, זה מוציא אותי מדעתי. אם אני נותן דוגמה לאמן ואנשים לא יודעים מי זה רדיוהד זה יכול להוציא אותי מדעתי, גם תלמידים ברימון. אם אתם לא יודעים מי זה ה-XX לדוגמה זו בעיה. אני חושב שאם אתה בתחום אתה צריך להכיר וכשאנשים מגלים חוסר ידע בהיכרות עם דברים שהם חייבים להכיר כדי להיות רלוונטיים זה משגע אותי. אנשים צריכים להיות חשופים למוסיקה חדשה כל הזמן. כשאתה נכנס לבנק אתה רוצה שהפקיד יידע מה ההבדל בין פק"מ, חכ"ם וטט"ם אבל ואותו דבר במוסיקה, אתה צריך לדעת מה הולך ואני נתקל בכאלה שלא, גם פרסומאים וגם לקוחות".
-יש לקוחות שאתה מוותר עליהם מראש, מסיבה כזו או אחרת, פוליטית, אג'נדה שלא לרוחך?
"עשיתי את מפלגת העבודה, עשיתי שרנסקי ועשיתי ביבי, אבל אני לא אעשה מפלגות שהן קיצוניות, ימינה ושמאלה, אבל גם לא פנו אליי כך שלא נתקלתי בדילמה הזאת. מצד שני אין לי שום בעיה עם חברת מוניות, מספרה או לקוח ענק כמו שטראוס".
 

בטן מלאה על איגוד הפרסום

למרות ההערכה הרבה שלו לענף ויחסי הגומלין שמהם הוא נהנה,  אם יש משהו שעדיין שצורם לנויפלד זו התחושה שמפיקי המוסיקה בפרסומות מוערכים פחות משאר הנוגעים בדבר. לדבריו "בעבר היו פרסים על מוסיקה לפרסומות ופתאום הפסיקו את זה וכבר שנים לא נותנים פרסים וזה חבל. יש לנו הרגשה שכל תחום המוסיקה לפרסומות לא מוערך מספיק בתחרות הקקטוס לדוגמא. אני לא מבין את זה וזה מפריע לי מאוד. כתבתי פעם מכתב בנושא לפני מספר שנים לאיגוד הפרסום ולא ענו לי בכלל, ולא חזרו אליי וזה לא יפה. יש כאן מוסיקאים שעושים יופי של עבודה ולא מקבלים את מה שמגיע להם". 
החיבור שלו לעולם הפרסום לא מסתכם רק בעבודה על קמפיינים מול נציגי משרדי הפרסום ובא לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה בתחום המוסיקה. את שירו של הזמר משה פרץ 'זיקוקים' כתב אחד מאנשי הקריאייטיב הבכירים בארץ, טל רביב, לשעבר סמנכ"ל במקאן תל אביב. מאיר גולדברג שהיה איש קריאייטיב בכיר בגיתם והיה גם הראשון שפתח לנויפלד את הדלת (קמפיין קפה נמס) עבד איתו על שירים רבים ובימים אלו הוא עובד על אלבום הבכורה של ניר אמבר, קופירייטר ב-LEAD ותלמיד רימון לשעבר שלמד אצל נויפלד ומספר עליו כי הוא "מנגן על פסנתר ומלחין בצורה בלתי רגילה". 
במקביל, סדר היום שלו עמוס מאוד וכולל עבודה עם שירי מיימון ומירי מסיקה, שאיתה עבד על האלבום הראשון שנחשב לאחד המצליחים בשנים האחרונות, אלבום באנגלית לזמר חדש בשם מתן לוין, עבודה עם ישי ריבו ושיר חדש עם בנו רועי. הרקורד המוסיקלי שלו כולל עיבודים והפקות ל"זמן סוכר" של איפה הילד, ירמי קפלן והפרחים, טיפקס, אריק סיני, קובי אפללו ועוד. באוגוסט הקרוב הוא יהיה באולימפיאדה ביורו, שם יפקח על הניהול המוסיקלי בטקס של הוועד האולימפי לזכר יא' חללי מינכן שבו ישיר אפללו.  

הפרויקט המוסיקלי. המשקפיים של נויפלד


עבד איתה על האלבום הראשון. פלטינה למירי מסיקה

"החלטה מצוינת", כך מבחינתו הוא מגדיר את הכניסה לעולם הפרסום. "אתה יודע מה זה לעבוד עם גדעון עמיחי, עם רוני שניידר?" הוא מספר. "גדעון לא מוסיקאי אבל התחושות שיש לו - אני מלמד הפקה ברימון על פי משפטים שגדעון אמר לי - אל תעשה ברייק בשיר במקום שאתה חושב שהוא מוסיקלי, אלא תפתיע במקום שיגידו שאתה מופרע, שעשית טעות ודווקא שם זה יבלוט לך - זו מתנה לחיים. הוא ישב איתי פעם בחדר עריכה ופתאום החליט לעשות ברייק, צעקתי ואמרתי בוא'נה אתה לא יכול לעשות פה ברייק זה השיא של המוסיקה, והוא אמר לי שתוק אל תתערב, חכה 10 דקות, אם אני טועה אני אלך אחורה, ועשו שם ברייק וזה הדבר הכי מבריק בסרט. אני בחיים לא הייתי עוצר שם את המוסיקה אבל זה עבד".  
על רוני שניידר הוא מספר ש"הוא אלוהי" וממשיך, "תראה את מי אתה פוגש בחייאת רבאק, את נדב פרסמן שהוא גאון ומדהים, וטל רביב, ועוד ועוד. יש מלא, וצר לי על מי שאני שוכח, יש בפרסום חבר'ה איכותיים שמאתגרים לך את החיים".
תגובות לכתבה(16):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 12.
    כמה אמיתות על נויפלד
    מי שמכיר מקרוב 22/07/2016 15:34
    הגב לתגובה זו
    2 0
    נויפלד אדם נדיר. מלחין על מעבד ומפיק. הידע שלו רב ויכולת הניתוח שלו במוזיקה היא חד פעמית. הוא מהגדולים. מה שיפה זה שהוא מפרגן לאלו שמתחרים בו כי הוא מעריך יכולת כי הוא אדם גדול לשמחתי אני מכיר היטב.
    סגור
  • 11.
    קשה לפרגן בתעשייה שלנו, ובכל זאת
    קולגה 20/07/2016 23:40
    הגב לתגובה זו
    2 0
    שמוליק הוא דוגמה למקצוענות ואיכות. מוזיקאי מחונן, אינטיליגנט בצורה יוצאת דופן ומעל הכל - בנאדם זהב. לומד ממך כל הזמן.
    סגור
  • 10.
    אתה רק בפרולוג נויפלד
    יוםטוב משה 20/07/2016 23:39
    הגב לתגובה זו
    2 0
    ובשפה שלי,אתה בסך הכל בפרה פרודקשן,וכל מה שיצרת במופלאות ובגאונות שלך הוא רק הסקיצה ליצירות הגדולות שעוד תיצור ,גזור ושמור יקירי
    סגור
  • 9.
    נויפלד אתה גאון (ל"ת)
    מורן בן משה 20/07/2016 16:53
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 8.
    איש מקסים ומוכשר (ל"ת)
    רמון 20/07/2016 16:51
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 7.
    שמוליק הוא אדיר
    ליאורה 20/07/2016 15:15
    הגב לתגובה זו
    2 0
    מחונן מעבד ומפיק ויותר מלחין אבל בן אדם הכי מדהים בעולם.
    סגור
  • 6.
    שמוליק הוא אדיר
    ליאורה 20/07/2016 15:14
    הגב לתגובה זו
    2 0
    מחונן מעבד ומפיק ויותר מלחין אבל בן אדם הכי מדהים בעולם.
    סגור
  • 5.
    מורה לחיים
    משה גונן 20/07/2016 15:11
    הגב לתגובה זו
    2 0
    נויפלד הוא מוזיקאי על מפיק ומלחין אבל יותר מהכל מורה לחיים. למדתי אצלו ברימון. הוא מס אחד
    סגור
  • באמת מורה מבריק - למדתי אצלו פיתוח שמיעה והפקה! (ל"ת)
    בועז 20/07/2016 18:45
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 4.
    מורה לחיים
    משה גונן 20/07/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    1 0
    נויפלד הוא מוזיקאי על מפיק ומלחין אבל יותר מהכל מורה לחיים. למדתי אצלו ברימון. הוא מס אחד
    סגור
  • 3.
    ממי שמכיר אותו אישית! ועבד איתו לא מעט
    יואב 20/07/2016 09:47
    הגב לתגובה זו
    1 6
    הבלוף הכי גדול שקיים. את אותו הטרק הוא עושה לכולם.. אם תורידו את המילים ישר תקלטו שהאיש עובד על כולם בעיניים! עשה מיליונים מהג'ינגלים המעפים שלו!
    סגור
  • אז אם הוא כזה למה עבדת איתו כדברך לא מעט ?מעניין (ל"ת)
    רמי בר נתן 22/07/2016 17:28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • ברור שיש לך אינטרס פה
    קשקשן 20/07/2016 23:37
    הגב לתגובה זו
    3 1
    עבדתי איתו המון, מעולם לא עשה מה שאמרת. זה פשוט לשון הרע. במקום שמוליק הייתי פונה למשטרה, מוצא את הIP שלך ותובע את התחת העלוב שלך.
    סגור
  • תתביש
    אתה אפס 20/07/2016 13:54
    הגב לתגובה זו
    1 2
    יש לך ביקורת סתוםםםם
    סגור
  • 2.
    תדברו עוד עליו (ל"ת)
    טל רביב טל רביב 20/07/2016 02:43
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 1.
    ישראל מחכה לרבין סלוגן של שולי גלנץ ז״ל
    בשם אומרו 19/07/2016 22:16
    הגב לתגובה זו
    3 0
    שולי הייתה סטודנטית אצל תרצה גרנות ומוטי מורל ונתנה את הסלוגן האלמותי. שולי נפטרה השנה ממחלה קשה וארורה. היא הייתה קופירייטרית מוכשרת ואדם נהדר יהיה זכרה מצוין גם בכתבות כאלה
    סגור