מסמך השימוע שפרסם משרד התקשורת ממשיך לעורר תגובות סוערות על רקע החשש לפגיעה קשה בפרטיות. על פי המסמך, משרד התקשורת ידרוש מידע מקיף על השימוש בשירותי התקשורת של תושבי המדינה, כשחברות התקשורת מצידן יידרשו להעביר עשרות פרטי מידע על כל בית אב בהם כתובת המנוי, אורך שיחות הטלפון שלו, כמויות הנתונים ומשך הגלישה שלו באינטרנט, משך הצפייה בערוצי הטלוויזיה השונים, התעריפים המשולמים עבור כל שירות ועוד נתונים רבים. בין החברות שיידרשו למסור את הנתונים נמנות ספקיות התוכן הוט ויס, מפעילות הסלול ועוד חברות מדיה.

בהודעה שהוציא משרד התקשורת בעניין זה, כתב: "לצורך שיפור וייעול הליכי קבלת ההחלטות, קביעת התנאים וההוראות שבתחומי האסדרה של המשרד, ועיצוב מדיניות האסדרה והפיקוח בהתאם לתמונת השוק העדכנית ביותר, מעוניין משרד התקשורת ליצור בסיס נתונים משרדי הכולל מידע על מאפייני צריכת השירותים בקרב מנויי חברות התקשורת. המידע נועד על מנת לאפשר מעקב אחר רמת התחרות בתתי-השווקים השונים, תוך ביצוע ניתוחים אודות דפוסי צריכת המנויים, וזיהוי מגמות ושינויים, לרבות מהלכים אנטי-תחרותיים הדורשים את מעורבות המשרד".

יו"ר ועד עובדי קבוצת סלקום, מיה יניב, ביקרה בחריפות את המהלך של משרד התקשורת. במכתב ששיגרה אל בני גנץ, המשמש כשר התקשורת, תקפה את ההחלטה וטענה כי היא "הותירה אותי המומה", כלשונה. "אין לי ספק שאין להחלטה שום סיכוי לעבור במשטר דמוקרטי המעניק ערך ראשון במעלה לזכותו של כל אזרח - ובכלל זה גם כל לקוח של חברת תקשורת כזו או אחרת, לפרטיות".

יניב טוענת כי לא קיימת שום הצדקה לכך שחברות התקשורת יחשפו את כל הנתונים של לקוחותיהן. "אין שום סיבה נראית לעין שמדינת ישראל תרכז אצלה את פרטי כל הלקוחות של חברות התקשורת, למעט, כך נדמה, שכרון כוח של מאן דהוא ורצון בלתי סביר לצבור ידע ומידע קריטיים על הציבור לצרכים שאינם עולים לכאורה בקנה אחד עם טובת הציבור". אמרה יניב והצהירה כי היא ועובדי סלקום לא ישתפו פעולה עם המהלך של משרד התקשורת. עובדי סלקום לא ישתפו פעולה עם המהלך, תוך שנפעיל לצורך כך את כל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו, לרבות פניה לערכאות משפטיות, על מנת לעצור מהלך זה. לא אתן יד למהלך כל כך פוגעני, כל כך דורסני וכל כך לא דרוש".

בתוך כך, עו"ד חיים רביה, העומד בראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר, תקף גם הוא את משרד התקשורת. "מדובר בדרישה חסרת תקדים למידע בהיקפים מטורפים, שנוגעת הלכה למעשה בכל אחד ואחת מאתנו. הבקשה משקפת חוסר הבנה תהומי של העובדה שפרטיות היא זכות חוקתית בישראל. מדובר בזלזול מוחלט בזכות של אזרח שלא להיות תחת פיקוחו של השלטון". גם אורלי בר לב, ממחאת בלפור, תקפה את המהלך וצייצה בטוויטר: "דיקטטורה דוהרת: בזמן שהתעסקתם במשבר הקורונה המועצם על-ידי הנאשם, ראו מה מקדם משרד התקשורת תחת השר גנץ: יצירת מאגר נתונים פולשני על הרגלי הצריכה של צרכני התקשורת בישראל!" עו"ד עדי שי, שייסדה את עמותת יסוד ומתמחה ברגולציה ובדיני פרטיות, ביקרה גם היא את המהלך. וטענה כי הוא יהווה הפרה בוטה של הזכות לפרטיות אזרחי מדינת ישראל.
תגובת משרד התקשורת התייחסה לחיוניותו של ההליך כדי לשפר את הרגולציה וכן כי כל המידע יעבור התממה, כך שיסולקו ממנו כל אמצעי הזיהוי. כן הוסיף המשרד בתגובתו כי הנתונים המבוקשים אינם מבטאים, להבנתו, נתונים בעלי רגישות גבוהה. במשרד התקשורת הוסיפו כי המידע הנמצא בידי קופות החולים על מצב בריאותו של אדם וכן נתוני GPS הניתנים לשלל אפליקציות דרך הטלפון הנייד, כמו גם נתוני הגלישה המרוכזים על רוב האזרחים בידי ספקיות האינטרנט, מהווים מידע פרטי הרבה יותר מנתונים כמותיים ברובם שאותם ביקש המשרד.