הדוח השנתי 2020

בינה מלאכותית כמפתח להעלאת המשק לצמיחה מחודשת

לאחר שידעה לבנות ולהיבנות ממהפכת המחשוב בתחומי טכנולוגיות המידע והסייבר, נדרשת כעת ישראל למנף את הידע ויכולות שצברה לעידן הבא – "מערכות נבונות", העתיד למצב את המדינה כגורם גלובלי מוביל בשורה ארוכה של תחומים
אלוף (במיל'), פרופ' יצחק בן ישראל (צילום אוניברסיטת תל אביב)
אחת התוצאות של משבר הקורונה המלווה את ישראל כמעט שנה היא פגיעה קשה בכלכלה. בטור זה אבקש להסב את תשומת הלב ליציאה אפשרית מהמשבר באמצעות כניסה מסיבית לתחום הבינה המלאכותית. עוד לפני המשבר, היה ברור כי העולם כולו דוהר לכיוון זה וכי אסור לנו לאבד זמן במרוץ. לשם כך מינה ראש הממשלה אותי ואת עמיתי פרופ' אביתר מתניה, להגיש לו דו"ח ובו תכנית להעצמת החוסן הלאומי (בכל המישורים – כלכלה, חברה וביטחון), באמצעות הטכנולוגיה של מערכות נבונות בטוחות.
וכך כתבנו בהקדמה לדו"ח שהוגש לראש הממשלה:
אחד מעמודי התווך של ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל הוא הובלה מדעית-טכנולוגית בחזית הידע העולמי בתחומים קריטיים. כבר עם קום המדינה הבינו מייסדיה, כי אין לנו דרך להתגבר על הפער הכמותי בין ישראל לאויביה במשאבי שטח וכוח אדם, אלא באמצעות האיכות, שביטויה המעשי הוא איכות הגורם האנושי ואיכות יכולתנו המדעית והטכנולוגית.
טיפוח הגורם האיכותי הוא חיוני הן עבור יכולתנו הביטחונית להתמודד עם סביבה עוינת, והן עבור יצירת שגשוג כלכלי, הנשען על חדשנות וכושר המצאה טכנולוגיים בחזית הידע העולמי, המביאים בתורם תוצר לאומי בעל ערך מוסף גבוה. שגשוג כזה תורם באופן ישיר לאיכות החיים, ולגידול במשאבים שהמדינה יכולה להפנות לקידום חברתי, לצמיחה כלכלית ולצרכי הביטחון.
בתחומים הטכנולוגיים בהם יש צורך ביטחוני מחד, והם מהווים גם מנוע צמיחה לתעשייה עתירת הידע מאידך, נוצר רציונל כפול לקידומם, ואף יותר מכך – מעיין היזון חוזר: האקדמיה יוצרת ידע חדש, התעשייה נשענת על הידע הזה ומפתחת יכולות מתקדמות בעלות ערך מוסף גבוה בהתאם לצרכי השוק והביקוש העולמי. גם מערכת הביטחון נהנית מהידע והיכולות הנוצרות, ובתורה תורמת כוח אדם מעולה, צרכים והבנה ייחודיים המזינים את האקדמיה ואת התעשייה, וחוזר חלילה. באמצעות מעבר של אנשים מוכשרים ממערכת הביטחון לתעשייה ולאקדמיה, נוצרת מערכת כלים שלובים – אקוסיסטם (eco-system) – במסגרתה הידע עובר בין שלוש המערכות הללו (ביטחון וממשלה, תעשייה ואקדמיה).



פרופ' יצחק בן ישראל. צילום: הארכיון הפרטי

המהפכה הראשונה והמהפכה השנייה
הרעיון המתואר לעיל אינו חדש. מדינת ישראל עברה מהפכה דומה כבר מסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, בתחום טכנולוגיות המידע (ICT). עד היום המנוע העיקרי לצמיחה הכלכלית בישראל הוא מערך ההיי-טק (Hi-Tech), שנבנה כך. מהפכה שנייה התרחשה רק לפני שנים ספורות, כאשר ממשלת ישראל החליטה לבנות עצמה לאומית בתחום הסייבר. תחום זה נבחר מהסיבות שפורטו למעלה: ראשית, הוא מאפשר התמודדות מיטבית עם האיומים המתהווים בממד זה; ושנית, הוא הפך את ישראל לאחד ממוקדי הידע העולמי בתחום, ומאפשר לנו להיות אחד השחקנים העיקריים בשוק הגלובלי - דבר המתבטא בפריחה כלכלית.
מהפכת הסייבר בוצעה תוך טיפול באקוסיסטם הכולל – אקדמיה ומערכות החינוך, תעשייה, ממשלה וביטחון. הרציונל המרכזי של התוכנית היה בדיוק השילוב הכפול של צורך ביטחוני והזדמנות כלכלית במובנה הרחב, היוצרים יחדיו מעיין היזון חוזר כמתואר לעיל. השילוב של יצירת מרכז כובד אקדמי–תעשייתי–ממשלתי בסייבר, עם מינוף ההזדמנות הכלכלית, יצר עבור ישראל עוצמה גלובלית. כך למשל, בשנת 2019 היווה יצוא מוצרי ושירותי הסייבר של ישראל כ-15%-10%, ומה שאולי חשוב אף יותר – למעלה מ-20% מכל ההשקעה העולמית במחקר ופיתוח סייבר עסקי, הושקעו בישראל.
הבסיס המדעי-טכנולוגי עליו מתבסס שלב זה הוא כפול: ההתקדמות יוצאת הדופן בבינה המלאכותית (Artificial Intelligence), ובמיוחד בתחום הלמידה העמוקה (Deep Learning), ביחד עם יכולות מחשוב, תקשורת ועיבוד מהירים וממוזערים באופן חסר תקדים, כולל טכנולוגיות קוונטיות.
ליישומים של תחומי מדע בסיסיים אלו, ביחד עם עוד מספר טכנולוגיות נבחרות, יש השלכות רוחביות מרחיקות לכת ברוב תחומי חיינו, בין היתר בביטחון, ברפואה, בתחבורה, באוטומציה, בקמעונאות, במכירות, בשירות לקוחות ולמעשה כמעט בכל תחום הרלוונטי לחיים המודרניים. האלגוריתמים הלומדים למיניהם, יחד עם העלייה העצומה בכוח המחשוב, כבר מתחילים לחדור לכל תחומי חיינו, והבנתם מחייבת שליטה לא רק בדיסציפלינות הטכנולוגיות ה"טבעיות" - כמו מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה – אלא גם בהיבטים החברתיים, המשפטיים, העסקיים ואפילו הפילוסופיים.
למנף את היתרון
מדינת ישראל היא כיום אחת המדינות המובילות בהיי-טק וידעה בעבר לבנות ולהיבנות בשני השלבים הראשונים של מהפיכת המחשוב – עידן ה-ICT – המחשב כפלטפורמה - ועידן הסייבר. כעת קיימת הזדמנות למנף את היתרון הקיים גם לשלב השלישי – "מערכות נבונות". מדובר בהזדמנות אמיתית למדינה להוות גורם גלובלי משמעותי במגוון שווקים, חלקם כאלו שישראל כלל לא הייתה שחקן משמעותי בהם, דוגמת תעשיות הרכב (מכונות אוטונומיות), שיווק, בנקאות, רפואה ובריאות, ערים חכמות וכדומה.

*הכותב הוא ראש מרכז הסייבר וראש סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב ויו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה