עם פרסום האג'נדה לקראת ועידת האקלים שתתקיים בגלזגו, ניתן היה להבחין שהנושא המרכזי והראשון הוא מניעת המשך ההתחממות הגלובלית וזאת באמצעות צמצום פליטות מזהמים המבוססים בעיקר על מקורות פחמניים.

המשפט הארוך הזה טומן בחובו דרישה לשינוי אמיתי בשוק העולמי וזאת, על פי האג'נדה של הכנס, באמצעות ארבע פעולות מרכזיות: 1. צמצום השימוש בפחם, 2. צמצום היעלמות היערות, 3. מעבר לרכבים חשמליים ו- 4. עידוד השקעות באנרגיות מתחדשות.

פעולות אלו נשמעות טוב, אך מעבר לכותרות, הן דורשות מאמץ אמיתי ושילוב של עולמות שונים. כך למשל, השימוש בטכנולוגיות מתחדשות. הטכנולוגיות המוכרות לנו כיום כוללות שימוש באנרגיית השמש, הרוח, גלי הים, חום מבריכות גיאותרמיות, ביוגז, חום מבערת פסולת וביומסה.

על אף שמקורות אלו מוכרים היטב כבר כמה עשורים, הם אינם מנוצלים מספיק ברוב העולם. ישנן מדינות שהצליחו ליישם מדיניות של שימוש באנרגיות מתחדשות, עד לרמה של כמעט 100%. בשנת 2020 ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בעולם עמד על כ- 28% מכלל ייצור האנרגיה. בישראל כיום רק כ- 10% מכלל ייצור האנרגיה הן מאנרגיות מתחדשות, עם התחייבות להגדיל לכ-30% עד שנת 2030. עם זאת, עידוד להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות דורש תקציבי מחקר בסיסיים (Basic science) גדולים ומשמעותיים, שיועברו למכוני מחקר, אוניברסיטאות ומכללות . תקציבים אלו יאפשרו חקר של טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך וכן שיפור של תהליכים קיימים.

נושאים רבים וחשובים נוספים לא נכללו באג'נדה לוועידת האקלים 2021, וחבל שכך, מכיוון שישנן עוד סוגיות אשר קשורות באופן ישיר או עקיף לנושאים שהועלו. נושא מרכזי שכזה הוא נושא המים. במדינת ישראל השכילו כבר בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, לפתח טכנולוגיות לטיפול ושימוש במים.

דוגמאות מוכרות כוללות את ההשקייה בטפטוף, שפותחה ע"י שמחה בלאס והקמת המוביל הארצי להובלת מים לנגב. כלומר, מדינת ישראל הצליחה להציב את עצמה בחזית הטכנולוגיה העולמית ולמעשה כיום משתמשת כמעט לחלוטין במים שאובים מותפלים (כ- 75% עם צפי לעליה לרמה של כ- 85-90% בשנת 2023).

בישראל ישנן מספר חברות מובילות בתחום ההתפלה, כגון IDE ו- GES. מצד שני, מדינות רבות בעולם חוות בשנים האחרונות אירועים של שיטפונות חמורים, וגם כאן, ניתן לנצל את הראש היזמי והחדשני של ישראל במציאת פתרונות רלוונטיים. כך קק"ל לדוגמה, תומכת במחקרים בתחום מניעת הצפות וייעור (נושא שכן נכלל באג'נדה). ישראל כיום מסייעת למדינות עולם שלישי ולמדינות שסובלות מחוסר משמעותי במים, כגון קליפורניה בהקמת והפעלת מתקני התפלה וטיפול במים.

כמו בתחום המים, ישראל יכולה וצריכה למצב את עצמה כמובילה אמיתית בעולם גם בתחום האנרגיות המתחדשות. בישראל, כ- start up nation, ישנן חברות ותיקות לצד חברות הזנק שמחפשות את הרעיון הבאה הן להשקעה והן לפיתוח, של יישומים לייצור וניצול משאבי טבע מתחדשים לצורך ייצור אנרגיה. על מנת שמדינת ישראל תצליח לעשות זאת נדרשים מספר צעדים, הראשון בהם הוא, כמובן, נושא המימון.

מדינת ישראל צריכה להשקיע יותר בחוקרים באקדמיה, בחברות הזנק ובחברות אנרגיה ותיקות וכן לעודד אותם לשלב ידיים ומוחות לצורך פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, אשר יהיה להן צידוק כלכלי. רק כך, על ידי תחזית אופטימית לרווח אנרגטי וכלכלי, יהיה ניתן להגביר את הפיתוח והשימוש באנרגיות מתחדשות.

הכותב: ד"ר רן סוצקוורין, ראש המחלקה ללימודי הנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת