על רקע הגשמים היורדים היום (שני), קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מפרסמת את סיכום נזקי מזג האוויר לחקלאים בחורף האחרון. מסיכום נתוני החורף (דצמבר 23-אפריל 24) שנערך בקנט עולה כי החברה תפצה את החקלאים בלמעלה מ-150 מיליון שקל בעקבות נזקים שנגרמו לגידולים החקלאיים בחודשי החורף.

מדובר בסכום נמוך במעט מזה ששולם לחקלאים עבור נזקי החורף הקודם, אולם היקף השטחים שבהם בוצעה שתילה בחורף האחרון כגון ירקות חממה - בעיקר עגבניות וגידולים בשטחים פתוחים כמו גזר, תפו"א, בצל ושטחי פלחה, היה נמוך ביחס לשנים קודמות, זאת בשל חוסר היכולת של חקלאים לגשת לשדות, בצפון ובדרום, כתוצאה מהמלחמה.
 

עוד ב-

משרד החקלאות בהודעה חריגה: ישראל ערוכה למחסור עתידי במזון?

לכתבה המלאה

בקנט מציינים כי הגידול בהיקף הנזקים בחורף נמצא בעליה מתמדת, כאשר בחורף 21-22 שולמו למגדלים כ-140 מיליון שקל ובחורף 20-21 הם פוצו בכ-130 מיליון שקל. יצוין כי סיכום נזקי החורף מתייחס רק לנזקי מזג אוויר, ואינו כולל את הנזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהמלחמה בדרום ובצפון.  

בקנט מציינים כי חורף 2023/24 התאפיין במזג אוויר חם שפקד את אזורנו עד חודש דצמבר. התארכות עונת הסתיו המלווה בטמפ' גבוהה הביאה לנזק משמעותי, בעיקר לגידולי הירקות שמיועדים לגידול בחודשי החורף הקרים יותר ואף השפיעה על כניסתם של מטעים נשירים לתרדמת חורף החיונית למתן יבול בעונת 2024.

בהמשך החורף, החל מאמצע חודש ינואר 2024, ירדו כמויות משקעים חריגות ביותר ברוב חלקי הארץ מצפון לקו קריית גת. משקעים אלו נמשכו כחודש וחצי והסבו נזקים כבדים לגידולי ירקות ופלחה, לחממות ולצמחי נוי וכן להצפות נרחבות של שטחי גידול. גשמים אלו אינם נחשבים גשמי ברכה, באשר מדובר בכמויות גשם של מאות מ"מ בטווח זמן קצר מאוד, שאין כל אפשרות לנקז אותם בשטחי הגידול ועוצמתם מסבה נזקים קשים. "גשם בעיתו" אינה סיסמא אלא צורך חיוני לגידולים חקלאיים, וגשמים כה רבים שלא נראו כאן בעבר מהווים מכה קשה לחקלאים. 

לצד גשמי החורף,  בדרום הארץ (הנגב הדרומי ובאזורים שמדרום לבית קמה) סבלו שטחי החיטה מבצורת קשה שלא נראתה באזורנו שנים רבות. באזור צאלים, לדוגמה, ירדו במהלך החורף  כ-50 מ"מ גשם בלבד. בשל כך, למעלה ממאה אלף דונם של גידולי חיטה אבדו, כמעט לחלוטין. בתנאי בצורת אלו גידול של תבואות חורף ללא ביטוח הופך למעמסה כלכלית בלתי אפשרית על החקלאים.

החורף הסתיים באירועי חום כבד שהגיעו השנה מוקדם מהרגיל – במהלך פסח - ונשברו עם אירועי ברד קיצוניים. אירועים כאלו בתקופת הפריחה של מטעי הנשירים, סיום קטיף האבוקדו וקציר השחת מסבים נזקים קשים של עשרות מיליוני שקלים לגידולים, כאשר למגדלים אין יכולת להתגונן מפניהם. 

פחות דיווחים - אבל יותר נזקים: מנתוני קנט עולה כי למרות הגידול הכולל בהיקף הפיצויים לעומת החורפים האחרונים, מספר הדיווחים על הנזקים היה דווקא נמוך יותר ועמד על כ-3,200 דיווחים שהתקבלו מהמגדלים, לעומת כ-4,700 דיווחים בחורף הקודם.

בקנט אומרים כי עובדה זו ממחישה את השלכות משבר האקלים: האירועים הקיצוניים הופכים לממוקדים יותר, עוצמתיים יותר כאשר כל אירוע חריג גורם להיקף נזקים גדול יותר. עוד עולה כי בדומה לחורף הקודם, משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ- 10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים, למעט באזורים בהם נמנעה כניסת מעריכי החברה לשטחים שנפגעו,  בהוראת גורמי הביטחון.

על פי נתוני קנט, את עיקר נזקי מזג האוויר בחורף האחרון, כ-41 מיליון שקל ספגו מגדלי הפלחה. את מגדלי הירקות ובכללם מגדלי הפלפל, שום, בצל והתבלינים תפצה קנט בכ-34 מיליון שקל. את מגדלי הפירות ובכללם מגדלי המשמש, שקד, אגס ועוד קנט תפצה בכ-25 מיליון שקל.

נזקים משמעותיים נוספים נגרמו במהלך החורף למגדלי ההדרים (כ-10 מיליון שקל), האבוקדו (כ-6 מיליון שקל) ובתי הצמיחה (למעלה מ-2 מיליון שקל). נזקים כבדים נרשמו גם לגידולי בעלי החיים, כתוצאה מהתפרצות מחלות שונות. את בעלי הלולים תפצה קנט בכ-20 מיליון שקל ואת מגדלי הבקר בכ-6 מיליון שקל. 

החרם הטורקי מוכיח שוב את חשיבות החקלאות המקומית. לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, השילוב של הגידול המתמיד בהיקף הנזקים, יחד עם השלכות ולקחי מלחמת "חרבות ברזל", מחייב את הממשלה להעניק פתרונות מערכתיים כוללים לתחום החקלאות ובראשם הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים באמצעות סבסוד הביטוח.

תורג'מן סיפר: "אחד הלקחים המשמעותיים של המלחמה, כפי שראינו בהתנהלות הטורקית שהטילה חרם על ייצוא סחורות קריטיות לישראל, הוא שאסור לישראל להסתמך על ייבוא מחו"ל. בטח לא כשמדובר בתחום המזון הטרי, הפירות והירקות. הדרך הנכונה והיעילה ביותר להבטיח רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ושמירה על עצמאות המזון כחול-לבן, היא באמצעות הגדלת את התמיכה הישירה בחקלאים".

"לתמיכה זו תאפשר לחקלאים המקומיים להגדיל את היקפי התוצרת, למרות הסיכונים הכלכליים הגדולים הטמונים בכך, ההשקעות הגדולות הנדרשות מהם ולמרות הגידול המתמיד בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים", סיכם תורג'מן.