הממונה על התחרות פרסמה היום (רביעי) להערות הציבור הודעה מוסכמת על כוונת חיוב, במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה עם סוגת תעשיות בע"מ, היא תשלם 18 מיליון ש"ח לאוצר המדינה, בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובשורה של המלצות מחיר לקמעונאים.

הקנס מוטל כעת לאחר שבראשית שנת 2022 פתחה הממונה על התחרות בבדיקה רוחבית של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים הבדיקה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון.

נזכיר כי מדובר בבדיקה שהחלה אחרי מחאות הצרכנים שקמו אחרי גל עליות המחירים שהכריזו עליהן חברות המזון בעקבות מגיפת הקורונה ובעיות שרשרת האספקה שצצו באותה העת. בין היתר בלטה מחאת הפסטה שהוביל גיא לרר מגיד הצינור ברשת 13, שקראה להעדיף מוצרים ממותגיפ קטנים לעומת המותגים הגדולים, בשל פערי המחירים המשמעותיים.

לפני כשנה הגיעה הממונה להסכמות עם מרבית הספקים הגדולים שעלה חשש כי הפרו את חוק המזון, ובמסגרתן ספקי המזון שילמו במצטבר מעל 23 מיליון ש"ח לאוצר המדינה.

סוגת חטפה את הקנס הגבוה ביותר מבין החברות עד כה ולפניה היתה זו סנו עם קנס של 16 מיליון שקלים. החברה שנקנסה בסכום דומה לשלה היא נטו עם קנס של 13.7 מיליון ועוד 4.5 מיליון שנוספו בשל חוסר מענה. דיפלומט ואסם גם יאלצו לשלם סכומים גבוהים עם 9 ו-8 מיליון בהתאמה, ושסטוביץ עם 6.58 מיליון. יוניליוור .8 שקלים ויתר החברות ישאו בנטל כספי מצד הרשות, אול בסכומים נמוכים יותר של כמה מאוד אלפים. בין החברות האלה: תנובה, שטראוס ליימן שליסל אנג'ל.

נזכיר כי לאחרונה פורסמו הסכמות עם חברת סנו על תשלום עיצום כספי של למעלה מ-16 מיליון ש"ח, הסכמות עם חברת נטו על תשלום עיצום כספי של למעלה מ-18 מיליון ש"ח, והסכמות עם חברת דיפלומט על תשלום עיצום כספי של למעלה מ-9 מיליון ש"ח. כעת מפורסמת ההסכמה עם סוגת לעיון הציבור.

נכון להיום הסך הכולל של העיצומים שהוטלו ואלה אשר עומדים לעיון הציבור טרם הטלתם עומד על כ-84 מיליון שקלים.

מסוגת מסרו אמש בתגובה: "חברת סוגת מקיימת תוכנית אכיפה סדורה ונרחבת לעובדיה בכל הקשור ליישום חוקי התחרות והמזון. לצערנו, למרות זאת, התברר כי במספר מצומצם של מקרים אירעו כשלים טכניים בתהליכי העבודה. יובהר כי לא היה קיים במעשים אלה חשש לפגיעה בתחרות, גם לדעתה של הרשות. המעשים גם לא יצרו לחברה יתרון תחרותי ובוודאי שלא נבעו מכוונת מכוון להשיג הישג מסחרי כלשהו. החברה בחנה ולמדה את האירועים החריגים ויישמה הוראות ותהלכי בקרה משופרים, שימנעו הישנותם של מקרים דומים בעתיד".