בנק ישראל ממשיך לקדם את השקת השקל הדיגיטלי, מטבע דיגיטלי ממלכתי שיהפוך לחלק מהמערכת הפיננסית בעשור הקרוב. לשם כך, הבנק מזמין ספקים פוטנציאליים, מומחי טכנולוגיה ואנשי אקדמיה להשתתף בתהליך התייעצות במטרה לחקור טכנולוגיות פוטנציאליות להשגת היכולות של מערכת השקל הדיגיטלי. זאת, לאחר שבמרץ כבר פרסם בנק ישראל את מסמך האיפיון הראשוני למערכת השקל הדיגיטלי; האיפיון במסמך הוא "אדיש לטכנולוגיה" ומאפשר מגוון רחב של פתרונות אפשריים. הבנק יערוך וובינר ב-21 במאי 2025 כדי לספק מידע נוסף על התהליך ולענות על שאלות.

כיום נהוג להבחין בין שני סוגים של מטבעות דיגיטליים: מטבע דיגיטלי רשמי (CBDC), שמונפק על ידי בנק מרכזי ומהווה שלוחה דיגיטלית של המטבע הלאומי. השני הוא "מטבע יציב" (Stablecoin), המונפק לרוב על ידי חברות פרטיות, נתמך ברזרבות ומבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין. מטבעות דיגיטליים ממלכתיים נשענים על אמון הציבור במוסדות המדינה. לעומתם, מטבעות יציבים תלויים באמינות הגוף הפרטי שמאחוריהם.

עוד ב-

בנק ישראל חושף: זה מה שקורה באפליקציות התשלומים בישראל

לכתבה המלאה

המטרה המרכזית של המטבע החדש היא להכניס לשוק אמצעי תשלום חדש מהיר, מאובטח וזמין לכל, שיאפשר ניתוק מסוים מהתלות בגורמים המסורתיים. זאת, כיוון שהמערכת הפיננסית בישראל עדיין נשענת על מספר מצומצם של שחקנים גדולים, בעיקר הבנקים וחברות תשתית כמו שב"א, כך שהתחרות בשוק התשלומים עדיין מוגבלת. שקל דיגיטלי יאפשר כניסה של שחקנים חדשים ועשוי להפחית את עלויות השימוש בכסף, לקצר את זמני העברת התשלומים ולהפוך את השירותים הפיננסיים לנגישים ומגוונים יותר, גם עבור אוכלוסיות שלא מקבלות מענה כיום.