למרות השינויים שחלו באופי חגיגות ל"ג בעומר בשנים האחרונות, והמעבר של רבים לאופנים אלטרנטיביים לציון החג במקום מדורות, הביקוש לתפוחי האדמה, אחד הסמלים המובהקים של החג, נותר גבוה. עם זאת, צריכת תפוחי האדמה בישראל עדיין נמוכה ביחס למדינות אחרות. על פי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, בשנת 2024 עמדה האספקה לנפש בישראל על כ-32 קילוגרם תפוחי אדמה בשנה. זאת לעומת ארצות הברית שבה האספקה לנפש נאמדה בכ-50 קילוגרם, ובמדינות האיחוד האירופי שם הממוצע עמד על כ-61 קילוגרם בשנה. במדינות מסוימות באירופה, כמו פולין ובלגיה, האספקה לנפש גבוהה עוד יותר ומגיעה ל-85 עד 95 קילוגרם בשנה.

תפוחי האדמה נחשבים לאחד הגידולים המרכזיים בעולם. לפי משרד המזון והחקלאות העולמי (FAO), בשנת 2023 עמד היקף הייצור העולמי של תפוחי אדמה על כ-383 מיליון טון בשנה, מה שהופך את תפוחי האדמה לגידול הרביעי בחשיבותו בעולם, אחרי תירס, חיטה ואורז. סין מובילה את הטבלה עם ייצור של כ-94 מיליון טון בשנה. בישראל, נכון לשנת 2024, מייצרים כ-480 אלף טון תפוחי אדמה בשנה. מתוך הכמות הזו, כ-217 אלף טון מיועדים לצריכה המקומית, כ-70 אלף טון משמשים כחומר גלם לתעשייה, כ-36 אלף טון מיועדים לזריעה לקראת היבול הבא, וכ-157 אלף טון מיוצאים לחו"ל ומהווים כ-65 אחוזים מסך כל ייצוא הירקות מישראל.

עוד ב-

שר החקלאות אבי דיכטר: "בישראל צריך לראות מדפים מלאים"

לכתבה המלאה

 
בכל הנוגע לזנים המועדפים, הישראלים יכולים לבחור מתוך מגוון רחב. בישראל מיוצרים למעלה מ-60 זני תפוחי אדמה, כשמדי שנה מתווספים זנים חדשים לשוק. באופן כללי, הזנים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: תפוחי אדמה בעלי קליפה אדומה ובעלי קליפה לבנה. בין הזנים האדומים הבולטים ניתן למצוא את דזירה, ממפיס, מוצארט, קנברה ורודאו. מבין הלבנים ניתן למנות את סיפרה וטייסון, ולצידם גם זנים מובחרים בגוון צהבהב כמו סלטיא, שרלוט וניקולה, הנחשבים לאיכותיים במיוחד.