כסף וצרכנות

חקלאות ישראלית על סף קריסה: "אין תמיכה ואין יד מכוונת"

אבי פיין, בעל משק חקלאי, מזהיר כי יוקר הפירות והירקות נובע ממחסור בהיצע, יוקר תשומות וחוסר תמיכה ממשלתית. ללא תמריצים והיערכות נכונה, חקלאות ישראל בסכנת הכחדה. ריאיון מדאיג 
ענת סימן טוב | 
אבי פיין משק פיין (צילום עמיר פורת)
אבי פיין, הבעלים של משק פיין, חושף בפנינו את האמת הקשה מאחורי המחירים העולים של הפירות והירקות. לדבריו, לא רק שהמלחמות ופגעי הטבע משפיעים על המחירים, אלא שהמדינה לא מספקת לחקלאים את הכלים והתמריצים הנחוצים להישרדות ולצמיחה. "אם לא תהיה יד מכוונת ותמיכה ממשלתית אמיתית, חקלאות ישראלית תימחק מהקיום – ועם זה, גם הביטחון התזונתי שלנו ייפגע קשות", הוא מזהיר.
מה דעתך על מחירי של הפירות והירקות?
"זה עניין של היצע וביקוש, אבל יש עוד כמה משתנים שנכנסים כמו המצב המלחמתי ואי אפשר להתעלם מה 7.10 - שטחים שלמים נכחדו, לא טופלו ולא עובדו כי אי אפשר היה, אז נוצר חוסר. ולכן השנה מחירי הפירות והירקות מעל הממוצע משנים עברו".
האם נראה הוזלה בשנים הקרובות?
"אם הממשלה תשכיל, וזה דבר שאני אומר כבר שנים, לעודד את החקלאים לטעת מטעים חדשים, להרחיב את שטחי הגידול על ידי תמריצים כמו הוזלת תשומות חקלאיות שזה מחירי המים, מחירי הקרטונים, חומרי אריזה, חומרי הדברה ודישון ועוד, אם יתנו את הדעת בנושא זה בצורת תמריצים או הוזלה נוכל להרחיב ולגדל עוד שטחים. הרווחיות של החקלאים ירדה בצורה דרסטית במשך השנים, אז הרבה חקלאים עזבו את השטחים. אם הממשלה תעשה את כל זה, אז זה יבוא לידי ביטוי בהוזלה של הפירות והירקות, אבל המדינה לא עושה מספיק".
פתחו את היבוא מחו"ל כדי ליצור תחרות, אבל בפועל זה מייקר את המחירים. למה?
"היבוא מחו"ל היה זריית חול בעיניים. לא יכול להיות שפרי שמגיע מחו"ל ב 8-9 שקלים בנמל כמו תפוחים או אגסים ימכרו באותו מחיר שזה עולה לאותו היבואן, ולכן הוא ימכור אותו פי 2. אז מי מתעשר? היבואנים. החקלאים לא מגדלים כי מכניסים עוד תוצרת חקלאית לשוק, ההיצע של הפירות והירקות גדל, ואז החקלאי הישראלי לא מקבל את מה שהוא היה צריך. זה מעין מעגל, וכך לאט לאט החקלאות הישראלית נכחדת. יוקר המחיה לא ירד כתוצאה מהייבוא, הוא רק עלה".
מה הפתרון שלך להוזלת המחירים?
"הממשלה צריכה לתמוך בחקלאות, לתת תמריצים לגדל, לטעת מטעים. בזמנו היה תכנון חקלאי ויד מכוונת. צריך שתהיה יד שתתכנן את הדברים, לדוגמה כמות הגידולים במדינה מכל גידול, על מנת שזה יהיה כדאי לחקלאים. יש גם את הנושא של פער המחירים, התוצרת עוברת מספר ידיים: ראשית למרכז הלוגיסטי, לאחר מכן הוא מוכר את זה לרשת והלקוח שמקבל את הפירות והירקות הוא כבר יד שלישית. פערי התיווך הם גבוהים. ככל שיהיו יותר מיזמים שהממשלה ומשרד החקלאות יקדמו, לדוגמה לקדם את הנושא של המכירה הישירה – שחקלאים ימכרו את התוצרת ישירות לצרכנים, זה דבר שיכול בהחלט להוזיל את יוקר המחיה. במשק פיין השקענו מכספנו והקמנו את המיזם של מכירת תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאי לצרכן, על מנת להנגיש את המכירה הישירה לצרכנים. בימים אלו המשק פותח סניף בקרית השרון בנתניה ומצטרף לסניפים הקיימים בחוצות שפיים ובגבעת עדה. מה שמאפשר לצרכנים מכירה ישירה לרכוש את התוצרת ישירות גם בתוך העיר. המדינה צריכה לקדם מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים, אפילו לתת תמריצים".
למה ואיפה החקלאים נפגעים?
"החקלאים נפגעים כי הם לא יכולים למכור את התוצרת שלהם בצורה ישירה. לא כל חקלאי יכול ללכת ולהקים מיזם כמו שאנחנו עשינו, זה פרויקט ענק. אם הממשלה תיתן תמריצים לדבר כזה החקלאים רק ירוויחו מזה. בנוסף, כפי שציינתי, הנושא של היבוא גם הוא פוגע בחקלאים. במקום לתת תמריצים לחקלאים לגדל עוד ועוד, הם נפגעים".
אתה חושב שהחקלאות במדינת ישראל יכולה לייצר חקלאות באופן מלא לכל תושבי המדינה?
"לא חסר היום בארץ תוצרת חקלאית לספק למדינת ישראל כל השנה. אם המדינה תיתן את התנאים הנכונים תהיה פה חקלאות משגשגת. אבל חקלאי צריך שיהיה לו איזשהו בסיס - שידעו לשלם את מה שעולה לו לייצר. אם עלויות הייצור כ"כ גבוהות אז הרבה חקלאים מרימים ידיים".
אתה חושב שאם המדינה לא תתערב, תישאר חקלאות בארץ?
"אני חושב שאם המדינה לא תלך לפרויקט ענקי של החקלאות, לא תהיה חקלאות ישראלית. ביטחון המזון הוא אחד הדברים החשובים ביותר למדינה. לראיה, מה שקרה במלחמת חרבות ברזל – המדינה ייבאה עגבניות מטורקיה. בעקבות ערעור היחסים טורקיה עצרה את האספקה לישראל ומחירי העגבניות הרקיעו שחקים. מדינת ישראל חייבת לדאוג לביטחון התזונתי שלה, עלינו להסתמך על עצמנו, והמלחמה האחרונה היא הדוגמה הכי טובה לזה".
 
מה קורה עם שנה בצורת כמו השנה - יש מחסורים?
"אין מחסור של מים וזו דוגמה טובה למקרה בו המדינה הפיקה לקחים ויזמה פרויקט. הבצורת של שנות ה-90 גרמה למדינה להבין שללא מים אין חקלאות. בעקבות זאת המדינה השכילה לייצר מספיק מים במגוון דרכים – מים מותפלים, מים מושבים ועוד".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה