בנק ישראל, הבנקים והאוצר מגבשים מתווה מחודש ל"חוק שטרום" אשר יותאם למשבר הכלכלי שהביאה התפשטות נגיף הקורונה, על מנת שלא לגרום פגיעה נוספת במעמד הביניים בעת הזאת. מחר צפוי להתקיים דיון בוועדת הכלכלה בסוגיה, ולאחריה יגבשו שר האוצר ונגיד בנק ישראל עמדה מוסדרת לגביה. את החלטותיהם, יצטרכו לאשר בחוק בוועדת הכלכלה.

"רפורמת שטרום", שעברה בכנסת לפני שלוש וחצי שנים ועתידה הייתה להיות מיושמת עד סוף 2020, נוסחה במטרה להביא להגברת התחרות בתחום האשראי, באמצעות חיוב הבנקים הגדולים לקצץ במסגרות כרטיסי האשראי, כך שהרווחים מהם נהנו הבנקים מאותן מסגרות, יעברו לשחקנים החוץ-בנקאיים, ובכך יביאו לחיזוקם.

לשם ביצוע הרפורמה, על הבנקים לקצץ 50% מהיקף מסגרות האשראי שהם מציעים. הבנקים הספיקו לקצץ חלק נכבד מהמכסה שהוגדרה להם בשנים האחרונות, אך נותר להם לקצץ עוד כ-10 מיליארד שקלים. אולם, התפשטות נגיף הקורונה, שהביאה לפגיעה קשה במעמד הביניים ובמשקי הבית בישראל, הוא תזמון בעייתי להשלמתה של הרפורמה: צמצום המסגרות יוביל להורדת היקפי הצריכה, בעת שהממשלה שואפת להגבירה כדי להניע את גלגלי הכלכלה.

הוועדה שדנה היום בהתאמת החוק לרוח תקופת המשבר בוחנת מספר אפשרויות: האחת, העלאת רצפת האשראי המינימלית שהוגדרה כתקינה בנוסח החוק המקורי בגובה של 5,000 שקלים לכדי טווח שנע בין 7,000 שקלים ל-12,000 שקלים. השנייה, הפחתת הדרישה לסכום הכולל הנדרש בקיצוץ, שמוגדר כיום על 50% מכלל מסגרות האשראי של כל אחד מהבנקים.

כצפוי, חברות כרטיסי האשראי, אשר עתידות ליהנות מהרווחים החדשים כחלק מצמצום נתחם של הבנקים מרווחי מסגרות האשראי, מתנגדות לשינוי בתנאים שהוגדרו, וטוענים כי הבנקים מנצלים את משבר הקורונה כדי לפגוע בתחרות ולהשיג מטרה שאינה קשורה למשבר או לפגיעה במעמד הביניים.