החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים הוציאה היום (ראשון) את התחזית הכלכלית של הבנק בישראל להמשך החודש וזאת לאור הבחירות ומשבר הקורונה.  על פי הדו"ח, לאור כך שהמשך ההגבלות יגלוש גם לחודש פברואר, ובתרחיש סביר גם לאורך המחצית הראשונה של השנה, בתנאים אלו פוטנציאל הצמיחה של המשק מוגבל, ועודף כושר הייצור ימשיך להוביל לשיעורי אבטלה גבוהים. בבנק הפועלים צופים צמיחה של כ-4.5% ב-2021.

בדו"ח של הפועלים מתייחסים לתכנית הכלכלית שהציעה הממשלה בעלות של 15 מיליארד שקל, הכוללת מענקים למשקי הבית ולעסקים שהכנסתם נפגעה. אולם, לאור סמיכות הבחירות "לא ברור אם ואלו מהצעדים יאושרו", כתבו בדו"ח, והוסיפו: "הנתונים הטובים יחסית של המשק הם בין השאר תוצאה של מדיניות תקציבית מאוד מרחיבה. בשלב זה נראה שכל ממשלה שתקום לאחר הבחירות תמשיך עם מדיניות ההרחבה ולא תנסה לצמצם את הגירעון השנה. מדיניות זו נתמכת גם בהמלצות של קרן המטבע הבינלאומית ובנק ישראל. הגירעון התקציבי יוותר לכן גבוה ברמה של כ-10% מהתוצר גם השנה. האוצר ימשיך לגוון את מקורות הגיוס, בין ישראל לשווקים בחו"ל בכדי לצמצם את ההשפעה על התשואות בשוק המקומי".

ומה עם שער השקל? לדברי הדו"ח שוקי המניות בעולם משפיעים על שער החליפין של השקל בטווח הקצר, אבל בנק ישראל במדיניות החדשה הוא שחקן שקשה להתמודד מולו. העליות במחירי המניות בוול-סטריט במחצית השנייה של 2020 היו בין הגורמים שחיזקו את השקל, אבל ניתן לראות שהמוסדיים הגדילו בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח, כלומר הם לא גידרו את כל הרווחים שנוצרו בתיקים: בחודש נובמבר שיעור החשיפה שלהם למט"ח עלה ל- 18.7% מסך הנכסים, זאת לעומת 15.7% שנה קודם לכן.

לפי תחזית בנק הפועלים: אם שוק המניות ידשדש תקופה מסוימת והמוסדיים לא ימכרו מט"ח, השפעת רכישות המט"ח של בנק ישראל תורגש יותר: "לאור זאת אנו סבורים כי מגמת היחלשות השקל תימשך בחודשים הקרובים".