קריפטו

האם המטבעות הוירטואליים מסכנים את המאבק במימון טרור?

כיצד ניתן לאזן את עולם ה-Web3 בין שמירה על פרטיות המשתמשים וחופש פעולה שלהם לבין הצורך במניעת הלבנת הון ומימון טרור? מחקר מומחים מנסה לענות על השאלה

יוסף דולגופולסקי | 13/3/2025 18:15

תחום ה-Web3 כולל בתוכו הרבה מאוד עולמות תוכן ומבוסס בעיקר על טכנולוגיות בלוקצ'יין מבוזרות כשהוא מאפשר למשתמשים בין היתר שימוש בארנקים דיגיטליים עם אתרים ופלטפורמות באינטרנט.

מאחר שיש פלטפורמות שלא תלויות במדיניות של אף מדינה מעצם היותן מבוזרות הן מאפשרות שמירה על פרטיות כמעט מלאה. במקרים אלו היתרון של הבלוקצ'יין מתנגש עם הצורך של רשויות אכיפת החוק, במיוחד בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור לשמור על אינטרס הציבור. הפרטיות וחופש הפעולה פלטפורמות הבלוקצ'יין לפעמים משמשות גם גורמים זדוניים כדי להסתיר פעילות בלתי חוקית, מה שמקשה על מעקב ואכיפה.

ארגונים בינלאומיים, כמו כוח המשימה הפיננסי (FATF), מזהירים מפני ניצול לרעה של טכנולוגיות חדשות למטרות מימון טרור. בדו"ח שפורסם על ידי משרד המשפטים והרשות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, צויין כי פלטפורמות מימון המונים וגיוס תרומות מבוזרות משמשות בין היתר גם למימון הפעילות השוטפת ופעילות טרור של ארגונים גזעניים, ארגוני הג'יהאד האיסלאמי וארגוני פשע.

חלקים גדולים מהציבור לא מדווחים על קריפטו והם גם לא יכולים להמיר אותו לשקלים כשהם נתקלים בסחבת בירוקרטית מול הבנקים בניסיון להנות מרווחים בקריפטו.

בנק ישראל לא עזר במיוחד לציבור כאשר פרסם בדו"ח "ניהול בנקאי תקין" ניהול סיכונים ובהתייחסות למטבעות וירטואליים, כשהוא משאיר לבנקים יתרון משמעותי על הלקוח - "להנחת דעתו של התאגיד הבנקאי". דבר זה אומר שהבנק יכול לדרוש מסמכים ואישורים עד שיהיה מרוצה. עניין המקשה על פעילות הציבור במטבעות וירטואליים וחוסם את הכלכלה הישראלית מכניסה של הון רב של ישראלים שישמחו להמיר את הקריפטו שלהם לשקלים.

מומחים מחברת Allspot LTD טוענים כי יש למצוא איזון בין שמירה על פרטיות המשתמשים וחופש הפעילות לבין הצורך במניעת פעילות פלילית ומימון טרור והניסיון של מדינות אחרות מראה שצריך להגביר את שיתוף הפעולה בין מפתחי הטכנולוגיה לרשויות האכיפה והחקיקה. זאת כדי להבטיח שהטכנולוגיה לא תנוצל לרעה ותפיק תועלת למשק. אחד האתגרים המרכזיים הוא לשלב את היתרונות של Web3 עם הסיכונים הביטחוניים, מבלי לפגוע בחופש ובפרטיות שהטכנולוגיה מציעה.

האם המחוקק או הממונה על הבנקים יכולים למצוא את הפתרון הנכון לזה ומתי זה יקרה?