דיגיטל וטק

מטא, לינקדאין ורשת X נלחמות נגד הפצת תוכן מזויף: כך הן פועלות

אנו צועדים אל עבר מציאות שבה מושג האמת המשותפת עומד בפני קריסה. ענקיות הטכנולוגיות שואפות להילחם בתופעה המדאיגה ע"י זיהוי והסרה של תוכן מזויף. למרבה הצער, מדובר במנגנונים חלקיים שלעיתים קרובות ניתנים למעקף בקלות

חן ברקת | 9/6/2025 22:30 1

מודל יצירת הווידאו Veo 3 של גוגל, ששוחרר לכל העולם לפני מספר ימים, הציב בפנינו יכולות טכנולוגיות עוצרות נשימה. כל מי שנחשף להדגמות, לא יכול היה שלא להתפעל מהיצירתיות ומהריאליזם הכמעט-מושלם. לצד התשבחות הרבות, עלו באופן טבעי ובצדק רב גם לא מעט חששות עמוקים.

בראשם עולה השאלה המטרידה, שאולי תגדיר את האנושות בעשורים הקרובים: באיזה עולם נחייה כשכבר לא נוכל להבדיל בביטחון בין מה שאמיתי למה שהוא זיוף מוחלט? המגמה הזו, חשוב להדגיש, אינה מוגבלת לווידאו בלבד; היא כבר שוצפת וגועשת גם בעולם הטקסטים, המייצרים מאמרים ופוסטים "אותנטיים" לכאורה בשבריר שנייה ובהקלטות קול שקשה עד בלתי אפשרי להבחין בינן לבין קול אנושי אמיתי.

אנו צועדים, אולי בעיניים פקוחות למחצה, אל עבר מציאות שבה מושג האמת המשותפת עצמו עומד בפני קריסה - אתגר שעוצמתו הקיומית מתחילה לחלחל רק עתה. הניסיונות הנוכחיים להילחם בזרם האדיר של דיסאינפורמציה ותוכן סינתטי מניפולטיבי נראים לעיתים כקרב מאסף. חברות טכנולוגיה רבות, ביניהן ענקיות כמו מטא (פייסבוק ואינסטגרם), לינקדאין ו-X (טוויטר לשעבר), מנסות אמנם להילחם בתופעה תוך הפעלת מנגנונים שונים.

ענקיות הטכנולוגיות שואפות להילחם בתופעה המדאיגה החל מסימון תוכן שנוצר על ידי AI (כמו תקן Content Credentials – CR), דרך "הערות קהילה" המספקות הקשר נוסף (Community Notes) ועד לניסיונות זיהוי והסרה של תוכן מזויף.

למרבה הצער, מדובר במנגנונים חלקיים שלעיתים קרובות לא באמת מצליחים לספק את הסחורה וניתנים למעקף בקלות רבה. היקף התוכן, מהירות הפצתו והיכולת של יוצרי הפייק לעקוף את ההגנות בקלות יחסית, הופכים את המאבק לסיזיפי וכמעט ובלתי אפשרי לעצירה.

לא בכדי שחלק מהחברות כבר צמצמו או נטשו חלק מהיוזמות, כנראה מתוך הבנה שמדובר במרדף כמעט אבוד מול מכונה משומנת של יצירת שקרים. ההשלכות של מציאות נטולת עוגנים אלו כבר ניכרות והן הרסניות. סקר עדכני של הפורום הכלכלי העולמי חושף תמונה מדאיגה: 94% מהנשאלים הודו שהוטעו לפחות פעם אחת על ידי "פייק ניוז" ו-87% חוששים מהשפעת התופעה על הגינות במערכות בחירות.

בסך הכול, 90% סבורים שפייק ניוז הוא בעיה חמורה שיש לטפל בה. הבעיה חמורה בהרבה מעצם ההטעיה האישית או הפוליטית. הכלים הללו הופכים לנשק רב עוצמה בידיים הלא נכונות - בין אם אלו מדינות אויב, ארגוני טרור, או גורמים המעוניינים לזרוע כאוס ופילוג.

הם משמשים להפצת תיאוריות קונספירציה, להגברת שיח שנאה וכן, גם להפצת אנטישמיות ארסית ברחבי העולם. כבר היום פלטפורמות כמו OpenArt.ai מאפשרות יצירת תמונות ללא צנזורה ומדגימות כיצד ניתן לבנות כלים ייעודיים להפצת פייק, שקרים ותעמולה מזיקה בקלות מחרידה.

דמיינו סרטון קצרצר, "אותנטי" למראה, של מנהיג מדינה אומר דברים מקוממים - זיוף מוחלט שנועד להצית אש. דמיינו הקלטת שמע "סודית" של פעיל זכויות אדם – מפוברקת כולה כדי להכפישו ולהשתיקו. דמיינו תמונות נוראיות של הרס מוחלט ופשעי מלחמה שנעשים בידי צה"ל.

בעצם, תכנים מהסוג הזה מתפרסמים מדי יום ביומו והם מייצרים נזק עצום לפרטים, לארגונים ולשיח הציבורי כולו. המשוואה פשוטה ומבעיתה: קצב התפתחות כלי הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) עולה באופן מעריכי, בעוד היכולת האנושית והטכנולוגית לאמת מידע – בין אם זה וידאו, טקסט או שמע – צונחת באופן דרמטי.

התוצאה היא מכת מוות לאמון הציבורי: אמון במוסדות, אמון בתקשורת, אמון איש ברעהו. הפילוג החברתי מעמיק, והקיטוב הופך לנורמה. קבוצות מיעוט ובפרט יהודים ברחבי העולם, מוצאות עצמן חשופות עוד יותר לקמפיינים של דה-לגיטימציה ושנאה, המבוססים על עיוותים ושקרים מתוחכמים, שקשה יותר ויותר להפריך. השאלה 'באיזה עולם נחייה' מקבלת כאן משנה תוקף – עולם ללא אמון הוא עולם על סף קריסה חברתית.

כיצד תיראה צריכת ידע בעידן שבו כל וידאו, כל תמונה, כל פיסת טקסט או הקלטת קול עלולים להיות מפוברקים לחלוטין? כיצד נבנה אמון כאשר הבסיס המשותף של המציאות מתערער לנגד עינינו?

זו אינה רק שאלה טכנולוגית או פילוסופית, אלא סכנה מוחשית ליסודות החברה הדמוקרטית ולמרקם החיים המשותף כפי שהכרנו אותו. השאלה באיזה עולם אנו בוחרים לחיות היא שאלה שדורשת מאיתנו תשובות ומעשים ולא רק הרהורים פסיביים.

כדי להתמודד עם האתגר המונומנטלי הזה ולנסות לשקם את האמון השברירי במציאות, חובה עלינו לפעול במספר חזיתות ומיד. עלינו לדרוש מחברות הטכנולוגיה לקחת אחריות אמיתית על התכנים המופצים בפלטפורמות שלהן, אבל גם להבין שהאחריות לכך אינה מונחת אך ורק עליהן.

חשוב לדעת שכדי לתת לכך מענה אמיתי, יש לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בין ממשלות, התעשייה והחברה האזרחית. עלינו להבין שחינוך לחשיבה ביקורתית ולאוריינות מדיה הוא כבר לא ערך מוסף, אלא הכרח קיומי ושעלינו להכניס אותו באופן מאסיבי למערכות החינוך ולשיח הציבורי, מגיל צעיר ועד מבוגר.

אם לא נפעל כעת, בנחישות ובאופן מתואם, התשובה לשאלה המהדהדת 'באיזה עולם נחיה' תהיה עגומה וכואבת: עולם שבו 'אמת' היא מילה ריקה, מושג ארכאי והמציאות היומיומית שלנו נקבעת על ידי מי שמחזיק באלגוריתם החזק ביותר או בכוונות הזדוניות ביותר. זהו לא עתיד שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו ולא מורשת שנרצה להשאיר לדורות הבאים.

עוד ב-

ינון מגל ממשיך להסתבך: "תחליטו מי שוב משקר ומוציא דיבה"

לכתבה המלאה

הכותב הוא חן ברקת, יזם אימפקט ומומחה בחיבור בין חדשנות טכנולוגית לאימפקט חברתי.

הכתבות החמות

הראל ויזל ונייקי, צילום: דימה טליאנסקי, shutterstock

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

1.

ח.ב. אתה הזוי לחלוטין. חברות הענק האלה

אלון 06/2025/10

הגב לתגובה זו

0 0

כל מטרתן זה לעשות הרבה כסף. הן מכוונות ע"י כוחות גלובליים עם אג'נדות משלהם. כל הכספים שמגיעים לתקשורת וגם ל ח.ב. מקורם ממפרסמים שרוצים לקדם את האינטרסים שלהם ולשם כך את האמת שלהם.
סגור