דיגיטל וטק

נחשף: כלי ה-AI שמסייעים לחברות בינלאומיות בתהליך קבלת ההחלטות

בעידן שבו הדו"חות הכספיים משקפים עולם עסקי מהיר ודינמי, הדירקטור אינו יכול עוד להסתפק בנוכחות. הוא נדרש להבין, לחקור ולהשתמש בכלי AI שעומדים לרשותו. כך מהפכת הבינה המלאכותית עשויה לסייע באופן משמעותי לדירקטורים

רו"ח דניאל יעקובזון | 7/7/2025 14:53

מנוע חיפוש ובינה מלאכותית-אילוסטרציה (צילום shutterstock)

במהלך השבועות הקרובים צפויים דירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל להתכנס לדיונים ולאשר את הדו"חות הכספיים לרבעון השני של שנת 2025. לכאורה, מדובר באירוע שגרתי אך בפועל זהו אחד הרגעים המורכבים ביותר בתפקודו של דירקטור – רגע שבו מצטלב המידע החשבונאי, האחריות המשפטית, שיקול הדעת העסקי ולעיתים גם המצפון הציבורי. השנה יש מרכיב חדש בשולחן הדיונים, טכנולוגיית הבינה המלאכותית.

במקום שימוש במצגות הנהלה ודו"חות אקסל, כלים מבוססים AI מציעים לדירקטורים ניתוחים מתקדמים, איתור חריגות, סימולציות לתרחישים ואף הסברים בזמן אמת לסעיפים טכניים בדו"חות. זו אינה מהפכה עתידית – אלא תופעה שכבר עוטפת אותנו בהווה. תופעה זו מעלה את השאלה האם דירקטור שלא נעזר בכלים כאלה יוכל להיחשב כממלא את חובתו?

הציבור הרחב עשוי לדמיין את הדירקטור כמי שחותם על הדו"חות לאחר שהרואה חשבון כבר בדק, וההנהלה בדקה. הפסיקה הישראלית ברורה, האחריות היא אישית. כך לדוגמה, בפסק הדין בפרשת אי.די.בי, ציין בית המשפט כי חברי הדירקטוריון לא הפעילו שיקול דעת עצמאי, הסתפקו באישורי היועצים ולא עמדו על המשמר כנדרש.

יתרה מכך, בפרשת אפריקה ישראל הדגישו השופטים כי חובת הזהירות והאמון מחייבת את הדירקטור לא רק לשאול שאלות, אלא גם להבין את התשובות. גם כשיש רו"ח חיצוני, הדירקטור הוא זה שנושא באחריות והוא זה שאמור להפעיל שיקול דעת ולא להצביע בעיניים עצומות, כך נכתב בפסק הדין.

בשנתיים האחרונות נרשמת עלייה בשימוש של חברות, בעיקר בארה"ב ואירופה, בכלים מבוססי בינה מלאכותית לתמיכה בתהליכי קבלת החלטות ברמת הדירקטוריון. מדובר לא רק ב-AI לייעול תפעולי, אלא בכלים שנכנסים ישירות אל לב הליבה – הביקורת הפיננסית.

בין הכלים שהפכו פופולריים: MindBridge Ai Auditor ,Luminance, Diligen, Power BI Copilot וכמובן ה- ChatGPT הידוע. במילים אחרות, הדירקטור אינו חייב עוד לסמוך על תחושת בטן. הוא יכול לשאול את המערכת, ולא רק את ההנהלה.

BlackRock ענקית ההשקעות, עושה שימוש בפלטפורמת Aladdin – הכוללת אלגוריתמים לזיהוי סיכונים ותרחישי שוק – שמועברים כחלק מהחומרים לחברי ועדת הסיכונים.

ב־ HSBC חברי דירקטוריון ציינו כי דו"חות Power BI עם מנוע AI מאפשרים להם לאתר סטיות תקציביות ולקיים דיונים ענייניים יותר. ב־SoftBank Vision Fund תחזיות שנבנות בעזרת ChatGPT מוצגות בדיוני דירקטוריון לצורך ניתוח השקעות ומיזוגים. הדירקטור "החדש" לא מבצע את הניתוחים בעצמו, אבל דורש לראות נתונים מגובים בכלים חכמים, לא רק בסיכום הנהלה.

אמנם בישראל טרם פורסמו דוגמאות רשמיות של דירקטורים שמצהירים בגלוי על שימוש בכלי AI אך מאחורי הקלעים, המגמה מתחילה לחלחל גם לכאן. דירקטורים בקרנות השקעה ישראליות כמו פימי וויולה נעזרים בניתוחים מבוססי AI שמופקים על ידי צוותי השקעות – ומועברים אל הדירקטוריון כחלק מהערכת שווי ודו"חות סיכון.

חברות כמו Nice, Amdocs ו־WalkMe כבר מפיקות דו"חות ESG ודו"חות פיננסיים הכוללים ניתוחים אוטומטיים, שמוצגים גם לוועדות הכספים. בבנקים, נעשה שימוש במערכות מבוססות AI להערכת חשיפות אשראי, בדיקות הלימות הון, וסיכוני הלבנת הון – הכלים האלה מגיעים כחלק מהדיווח לדירקטוריון. בניגוד לעולם, בישראל התחום עדיין לא מוסדר רגולטורית. לא קיימת חובת גילוי על שימוש בכלי AI בדירקטוריון, וגם לא הנחיה מקצועית ברורה מטעם רשות ניירות ערך.

דו"ח ביקורת שפורסם בידי רשות ני"ע בשנת 2023 התייחס לשימוש הולך וגובר בטכנולוגיות תומכות החלטה וציין כי: "ככל שייעשה שימוש בכלים אנליטיים מתקדמים לצורך ניתוח דו"חות כספיים והערכת מגמות, יש לוודא כי התקבלו גם החלטות מושכלות תוך שיקול דעת עצמאי של הדירקטור." במילים אחרות, הכלים מבורכים – כל עוד אינם תחליף לחשיבה עצמאית.

לצד הבשורה, עולה גם החשש האם כל הדירקטורים מצוידים בידע להבין את הנתונים שמפיקה המערכת? דו"חות ביקורת העלו שורה של מקרים שבהם חברי דירקטוריון נמנעו מלשאול שאלות, הסתפקו בהצגת הנהלה, ולא עיינו בעצמם במסמכים.

שימוש חכם בכלים דיגיטליים דורש קודם כל הכשרה אנושית בסיסית. הצעה שעלתה באקדמיה וברשויות מקצועיות היא לדרוש הכשרה פיננסית מחייבת לדירקטורים ואולי אף הקמת מאגר דירקטורים מוסמכים שיחויבו לעבור מבחני כשירות תקופתיים – כולל ידע בשימוש בכלי בינה מלאכותית.

לסיכומו של דבר, בעידן שבו הדו"חות הכספיים משקפים עולם עסקי מהיר, מורכב ודינמי, הדירקטור אינו יכול עוד להסתפק בנוכחות. הוא נדרש להבין, לנתח, לחקור – ובעיקר להשתמש בכלים שעומדים לרשותו. הבינה המלאכותית אינה מחליפה את שיקול הדעת האנושי. אבל היא כן יכולה לחשוף את מה שהעין האנושית מפספסת. הדירקטור שלא יידע לנצל את הכלים – עלול להפוך בעצמו למי שצריך פיקוח.