דיגיטל וטק

"הקורונה ניקתה את כל הרעש בשוק ויצרה הזדמנויות חדשות להשקעה"

המשקיע לירון רוז שהיה שותף לאקזיטים בשווי מיליארדים, מסביר על אופן החשיבה בתחום ההשקעות הון-סיכון, מדוע הקורונה היא דווקא הזדמנות; ומה על סטארטאפים וחברות לא לעשות, כדי לצלוח את המשבר  
שרון טל | 
לירון רוז (צילום אייל מרילוס)
משבר הקורונה פגע לא מעט במשק הישראלי וגם ענף ההייטק ספג פגיעה לא קלה ברמה המקומית והגלובלית. אך בתקופה בה יש משבר ניתן גם לרשום הצלחות, ומי שמומחים בלזהות פוטנציאל והזדמנויות הם משקיעי הון סיכון.
אז האם כדאי להשקיע במיזמים בתקופת הקורונה? אם תשאלו את אנג'ל ההשקעות הון-סיכון לירון רוז, הוא יאמר כי "כל משבר הוא גם הזדמנות". רוז נחשב לאחד מהמשקיעים הפעילים בישראל, אך כזה שקצת נחבא אל הכלים. מאחוריו, שורת השקעות מוצלחות בחברות ישראליות שרשמו אקזיטים בשווי מצרפי של למעלה מ-5 מיליארד דולר.
כמעט בכל החברות הוא נכנס בשלבים מוקדמים כמשקיע אנג'ל והיה שותף לקבלת החלטות קריטיות. כך לדוגמה, ב-2013 מכר את החברה שלו AfterDownload ליוניקורן IroneSource בכ-28 מיליון דולר והפך לשותף בחברה. הוא מחזיק עד היום במניות החברה ששוויה, על פי פרסומים, חצה את 1.5 מיליארד דולר. רוז נמנה גם בין המשקיעים הראשונים בענקית מדידת הרשת SimilarWeb ששוויה גם עומד על כמיליארד דולר, והשקיע גם בפייבר שהונפקה בשנה שעברה ונסחרת כיום במעל 2 מיליארד דולר.
בראיון ל"אייס", מסביר רוז על אופן החשיבה בתחום ההשקעות הון-סיכון, מדוע הקורונה היא דווקא הזדמנות ומה על סטארטאפים וחברות לא לעשות, כדי לשרוד את המשבר. 

משבר הקורונה עורר אי ודאות במשק, איך זה משפיע על בחירת ההשקעות בתקופה שכזו? 
"לקורונה יש יתרונות רבים כמשקיע. טרם המשבר, המחירים של חברות נראו לעתים מוגזמים ולא שיקפו את העובדה שהיינו פחות או יותר בסוף המחזור הכלכלי. משקיע הון סיכון מומחה, צריך להכיר את מגמות העל, להבין את תמונת המאקרו כלכלה כדי שיוכל להכין את היזמים וגם לבחור את ההשקעות כדי שיידעו לשרוד משברים. מבחינתי, הקורונה "ניקתה" את כל הרעש שהיה קודם ויצרה הזדמנויות חדשה להשקעה. הקורונה אפשרה לראות כמה דברים: הרלוונטיות של חברות גם לזמני משבר, איכות הניהול בחברות ואיכות היזמים ואת מידת המוכנות של חברות למשבר".

מה אתה מחפש בחברה לפני שאתה משקיע בה?
"כמשקיע אני מחפש שני דברים שיש שיאמרו שהם קשורים אחד בשני. הדבר הראשון, אני מסתכל על צוות היזמים והעובדים, אני מחפש יזמים שיהפכו להכי טובים כשהכי קשה. הדבר השני שאני מחפש, זה תכנית אפקטיבית להוצאת הרעיון אל הפועל, כזו שיכולה להתמודד עם אי וודאות והיא ריאלית לביצוע בשטח. למרות שהוצאת הרעיון אל הפועל תשתנה במהלך הביצוע, ההבנה של השוק והכוחות הפועלים בו, היא מאוד מהותית".

האם יש השקעה "בטוחה" בתקופה שכזו? או שהסיכון גובר על ההזדמנות?
"כמובן שאין השקעות בטוחות, הסיכון הוא גדול, אבל אני חושב שהתמקצעות וידע מאפשרים להקטין את הסיכונים, גם אם יישארו גבוהים. במקביל חשוב לזכור כי כל משבר הוא גם הזדמנות. המשבר מחזק מגמות על שכבר איתנו שנים, בין אם זה המעבר לאונליין ולדיגיטל, הצורך בפנאי וחוויות ככל שהעושר העולמי גדל ועוד. מאידך, הוא גם מייצר מגמות חדשות שניתן ללמוד ולהשקיע בהתאם".
מה לדעתך סוג המיזמים שיצלחו את משבר הקורונה וכאלו שלא?
 "צריך להתייחס בנפרד לסוגיות הנוגעות במוצרים וסוגיות הנוגעות בניהול. אם המוצר נפגע מהקורונה וגם הניהול לא היה מיטבי, אז הסיכויים של החברה לשרוד יורדים מאוד. מנגד, אם הצורך במוצר הופך גדול יותר והוא למעשה נהנה ממגמת הקורונה, אז ברור שיוכל למשוך אליו יותר השקעות, לייצר הכנסות והצמיחה שלו רק תגדל".
"אם מדובר גם בחברות שנהנות מהמגמה ונוהלו טוב, אז יש להן סינרגיה של שני הדברים הללו וקצב הצמיחה בפועל יהיה גבוה בהרבה. בהנחה ואותה חברה ידעה לגייס כסף כדי להתכונן למשבר ובקופה שלה יש 100 מיליון דולר, היא תוכל להיענות להזדמנויות שהביא המשבר בצורה טובה יותר. אפשר לקחת כדוגמה "חברות קורונה" שהרוויחו מהמגמה כמו ,Monday Wix ו-Fiverr וצמחו משמעותית".

מה אתה צופה שיקרה לסטארטאפים הישראלים בתחילת דרכם בעקבות הגל השני?
"כאן שוב נכנס אלמנט הניהול. נפריד רגע מהדיון חברות שהן בתחומי פיתוח של חומרה ולפעמים נדרשות ליותר אינטרקציות בין עובדים וניסויים של מוצרים פיזיים. רוב החברות הן חברות תוכנה ואם הן נוהלו טוב ופיתחו שיטות עבודה טובות מרחוק, הן גם יוכלו להפיק תוצאות טובות. אבל הנהלות שמסתגלות הן הנהלות טובות. לצערי הרב מאוד, יהיו פה חברות רבות שייסגרו. לא תמיד השקעות ההמשך תגענה והאתגרים לעתים ינצחו גם חברות גדולות שעברו את סבבים A ו-B. לא נראה את זה מיד, אבל לצערנו חברות רבות ייסגרו גם ב-2021. מאידך, סטארטאפים בשלבים התחלתיים יכולים גם להרוויח מהמצב דרך טיוב המוצר והתאמתו לתקופה. הם יכולים לעשות את זה בגמישות רבה הרבה יותר מחברות של 100 עובדים ומעלה. לקטנים יש גם יתרונות ולא רק חסרונות".

מה על סטארטאפים וחברות יזמיות לעשות כדי לצלוח את המשבר?
"העצה הראשונה היא לא להיכנס לפאניקה שהתוצאה שלה היא ניהול לטווח קצר. עדיף לא להחליט החלטות פזיזות אלא באמת לתאר את התרחישים שעלולים לקרות. נכון שאי אפשר לדעת אם יהיה גל שלישי, רביעי וחמישי ואולי לצערנו הווירוס יהיה אלים הרבה יותר ולעולם לא יהיה חיסון. אבל הפחד משתק. עדיף שהנהלות ייערכו למשבר קורונה ארוך וגם אם הוא יהיה קצר ממה שהן חשבו, במצב כזה הפגיעה תהיה מינימלית. לעומת הנהלות שיגידו שהכל יעבור ועוד רגע הכל חוזר לקדמותו".
משבר הקורונה הוביל חברות רבות לאפשר עבודה מהבית באופן חלקי או קבוע. מה דעתך על המהלך, ואיך אתה חושב שישפיע על חברות הייטק לטווח הארוך?
"אני מאמין שחברות סטארטאפ רבות יאפשרו יותר עבודה מהבית וזה יכול להוביל לתפוקה לא פחות מאשר במשרד, אבל בסופו של דבר צריך לנהל ארגון ולראות את האנשים בעיניים, לייצר אינטרקציה ועם כל החדשנות, קשה לנהל ולהקים ארגונים שרק עובדים מהבית. בשורה התחתונה, צריך להתאים את העבודה לאופי הארגון, ולקחת בחשבון את מטרות הארגון לצד טובת העובדים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה