השאלה הגדולה בשווקים הפיננסיים היא האם המשבר הכלכלי הגדול וחידלון ממשלת ה-64 ידביק את שנת 2025 ומכאן ישראל תלך לעשור כלכלי אבוד. גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ואחד הכלכלנים הבכירים בישראל, מנתח את הנתונים ועל בסיסם הוא מעריך, שלא תהיה הדבקה של שנת 2025 ולהיפך, הכלכלה הישראלית תחזור לצמיחה מואצת בשנה הבאה.

"הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. הדעות בקרב החזאים היו חלוקות לקראת ההחלטה, כאשר תחזית לאומי הייתה לאי-שינוי של הריבית במועד זה" אומר בפמן. "ההחלטה שלא לשנות את הריבית בעת הנוכחית, למרות הסימנים הברורים של התכנסות האינפלציה לתוך טווח יעד יציבות המחירים, התבססה בעיקר על מידת אי-הוודאות הגבוהה לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים, והשפעותיה הכלכליות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים.
 

עוד ב-

ממה הנגיד הזהיר אתמול ולמה הממשלה לא עושה דבר כדי לצאת ממנו | טור

לכתבה המלאה

"אף שפרמיית הסיכון של ישראל ירדה לאחרונה, גם לאחר פרסום החלטת הדירוג על ידי חברת Moody's, רמתה עדיין גבוהה במידה ניכרת מן העבר ומהרצוי" הוא אומר.

באשר לניתוח נתוני הרבעון הרביעי של 2023, הרבעון בו היה האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, על החידלון של ממשלת ה-64 ומיד לאחריו פרצה המלחמה, אומר בפמן כי "נראה שנתוני הפעילות הכלכלית של הרביע הרביעי של 2023, שהצביעו על ירידה ברורה בפעילות, ותאמו לתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, לא השפיעו במידה ניכרת על ההחלטה הנוכחית.

"מאז, האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך עם מידה רבה של שונות בין ענפי המשק. בנק ישראל חזר והדגיש בהודעתו שעל רקע המלחמה, המדיניות המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת מידת אי הוודאות, זאת לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

"הריבית הריאלית לטווח הקצר, דהיינו, הריבית הנומינלית בניכוי האינפלציה, משפיעה על הרצון להשקיע או לחסוך. בתרשים המצורף, מוצגת אחת הגרסאות לחישוב ריבית זו – ניכוי ציפיות האינפלציה משוק ההון לשנה הקרובה מהרמה של ריבית בנק ישראל.

"הריבית הריאלית ירדה מעט בחודשיים האחרונים, עובדה אשר תומכת בביקושים המקומיים, אולם בהשוואה היסטורית היא נותרה מאוד מרסנת, בדומה לכל השנה האחרונה. היחלשותה בחודשיים האחרונים חלה על רקע עלייה בציפיות האינפלציה, אשר כפי הנראה, נבעה, בין היתר, משקלול ההשלכות של עליית מחירי השילוח הימי והעלאות המיסים המתוכננות על האינפלציה, כמו גם, מהפחתת הריבית שחלה בינואר.

"ולנוכח תחזיתנו להמשך התכנסות סביבת האינפלציה אל מרכז טווח היעד גם בחודש הבא, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בהחלטה של חודש אפריל מ-4.50% ל-4.25%. החלטה זו גם תכלול פרסום של תחזית מאקרו עדכנית על ידי חטיבת המחקר, הצפויה לשקף צמיחה מתונה יחסית בשנת 2024 וצפי להאצה ניכרת של הצמיחה בשנת 2025" מסיים בפמן.