על פי הדיווח על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל לצורך קבלת ההחלטה לגבי המדיניות המוניטרית, כאשר הדיונים התקיימו בתאריכים 23 בפברואר 2025 ו-24 בפברואר 2025, עולה הסיבה מה גרם לבנק לא להוריד את הריבית למרות הלחץ בו נמצא הציבור.

חברי הוועדה המוניטרית שמשתתפים בדיון מחליטים על שיעורה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. כל חברי הוועדה תמכו בהחלטה. הדיון התמקד בהשפעות הסביבה הגיאופוליטית על המשק ובהתפתחויות הכלכליות: באינפלציה ובציפיות לאינפלציה, ברמת הפעילות במשק על רקע המלחמה, בשוק העבודה, בהתפתחויות הפיסקליות, בהתפתחויות בשווקים הפיננסיים ובשוק המט"ח, בשוק הדיור, ובהתפתחויות הכלכליות בעולם.

 
הוועדה דנה במצב הכלכלי של המשק על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ובהשלכות הכלכליות המשמעותיות על המשק הישראלי, זאת כאשר ההתאוששות בפעילות הכלכלית נמשכה בקצב מתון. הוועדה דנה בסביבת האינפלציה. בהתאם לציפיות, השיעור השנתי של האינפלציה עלה, גם בשל העלאות המיסים, והוא שוהה מעל הגבול העליון של היעד. עפ"י הערכות החזאים האינפלציה צפויה להיכנס אל חלקו העליון של תחום היעד במחצית השנייה של השנה. הציפיות לשנה השנייה ואילך המשיכו לשהות בתוך תחום היעד. להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, וההתפתחויות הפיסקליות.

הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי לשנת 2024 עולה כי הצמיחה האטה, הייתה נמוכה מהצפוי ועמדה על 2.5% (בניכוי עונתיות). הגידול בתוצר ברביע הרביעי הושפע בעיקר מעלייה בשימושים המקומיים: בצריכה הפרטית, בצריכה הציבורית, ובהשקעה בנכסים קבועים, זאת לצד ירידה ביצוא השירותים. במקביל, עודכנו נתוני התוצר עבור הרביע השלישי של שנת 2024 כלפי מעלה ל-5.3%.

בסיכום השנה, ולאור העדכון של נתוני העבר, צמח התוצר בקצב של 1% – גבוה במעט מהערכות המוקדמות של חטיבת המחקר מינואר 2025. המדד המשולב של חודש ינואר עלה בשיעור של 0.6%, והמדדים לנובמבר ולדצמבר עודכנו כלפי מעלה, כל אחד ב-0.2%.
חברי הוועדה דנו בהתפתחויות האפשריות להתאמה בין ההיצע והביקוש במשק, ובהשלכות הפוטנציאליות של תהליכים אלו על האינפלציה. מנתוני הקצה עלה כי הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח עמד על 4.4%, ופער התוצר העסקי עמד על כ-6%. מגבלות ההיצע בחלק מענפי המשק, ממשיכות לעכב את צמצום הפער. העלייה הניכרת בשימושים המקומיים נענתה בעיקר על ידי גידול ביבוא – אלו משקפים עודפי ביקוש על רקע מגבלות ההיצע.

שוק העבודה הוסיף להיות הדוק, שיעור האבטלה הרחבה המשיך לרדת ועמד בינואר על 2.8% (בניכוי עונתיות) – נמוך מרמתו ערב המלחמה. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים הוסיף לרדת. שיעור התעסוקה הגיע בינואר לרמתו ערב המלחמה, והשיעור ההשתתפות של גילי 15+ ממשיך לעלות ונמוך במעט מרמתו ערב המלחמה. קצב גידולו של השכר הנומינלי האיץ בדצמבר 2024 והשלים עליה של 6.8% מאז ספטמבר 2023 (5.4% במונחים שנתיים). השכר הריאלי עלה, אם כי רמתו נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח. בענף הבינוי הפעילות עודנה מושפעת ממגבלות כח האדם, אולם הפער בין מספר המועסקים בענף הבניה למספרם בתקופה שקדמה למלחמה הצטמצם.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש ינואר על 5.8% תוצר, ירידה מ-6.9% בחודש דצמבר, לאור הגידול החד בתקבולי הממשלה ממיסים. בניכוי עונתיות והכנסות חריגות, הם תואמים את קצב הגידול של התוצר הנומינלי וגבוהים מהתוואי הריאלי ארוך הטווח שלהן.

הוועדה דנה בהתפתחויות בשוק המט"ח והשווקים הפיננסיים. בתקופה הנסקרת השקל יוסף בשיעור של כ-1.9% מול הדולר ובשיעור של כ-1.3% מול האירו. פרמיית הסיכון – כפי שהיא נמדדת ע"י ה-CDS ומרווחי האג"ח הממשלתיות – המשיכה לרדת, אך רמתה עדיין גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה. בשוק האג"ח הממשלתי נרשמה ירידת תשואות, מעבר למגמה העולמית.

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בשוק הדיור. שיעור העלייה השנתי של מחירי הדירות עמד על 7.3%. בחודש ינואר נותר סעיף הדיור במדד (המשקף את עלויות שכר הדירה) ללא שינוי – בעוד מחירי שירותי דיור בבעלות ירדו ב-0.7%. בחודש דצמבר ניטלו משכנתאות בסך כ-13.8 מיליארדי שקל – בין היתר על רקע עליית המיסוי, ובחודש ינואר ניטלו משכנתאות בסך כ-7.3 מיליארדי שקל, בדומה לרמתן בחודשים הקודמים.

חברי הוועדה דנו בתנאים הגלובליים. הפעילות הכלכלית בעולם המשיכה להתרחב ברביע האחרון של שנת 2024, אך בקצב מתון יותר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש ינואר ירד והצביע על המשך התרחבות מתונה בפעילות. הצמיחה בארה"ב ברביע הרביעי של 2024 עמדה על 2.3% במונחים שנתיים, מעט נמוך מהציפיות. הצריכה הפרטית נותרה חזקה ומהווה את הרכיב העיקרי שתרם לצמיחה, ושוק העבודה נותר יציב. בגוש האירו נרשמה התמתנות בקצב ההתרחבות בפעילות הכלכלית עם צמיחה של 0.4% במונחים שנתיים ברביע האחרון של 2024.

בארה"ב שיעורי האינפלציה על פי המדד הכללי ומדד הליבה של המחירים לצרכן (CPI) עלו ל-3% ול-3.3% בהתאמה, מעל הציפיות. ציפיות האינפלציה לשנתיים הקרובות המשיכו לעלות, בין היתר על רקע חשש ממדיניות המכסים של הממשל. תוואי הריבית המתומחר בשווקים נותר ללא שינוי ניכר בתקופה הנסקרת. האינפלציה בגוש האירו עלתה בינואר מעל לציפיות לרמה של 2.5%, ומדד הליבה נותר ללא שינוי ועמד על 2.7%. בנקים מרכזיים רבים במדינות המפותחות המשיכו בסבב הורדות הריבית. ה-ECB הוריד את הריבית ב-25 נ"ב. לאחר שלוש הורדות ריבית רצופות, ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי בינואר.

עוד ב-

בנק ישראל תחת מתקפה: הסוף להלוואות הקבלן המפתות הוא אבסורד?

לכתבה המלאה

כל חמשת חברי הוועדה תמכו בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-7/4/2025.