השוק

בנק ישראל חושף: זה הבנק שמשלם הכי הרבה על הפיקדונות

הפיקוח על הבנקים מפרסם לראשונה את דירוג הריביות שהבנקים מציעים ללקוחות – וממחיש עד כמה חשוב להשוות בין ההצעות. ירושלים בראש עם הריבית הגבוהה ביותר על פיקדונות ויתרות זכות, לאומי ומרכנתיל בתחתית

מערכת ice | 12/5/2025 21:00

משכנתא בישראל (צילום אביב גוטליב, shutterstock, Magma Images)

בנק ישראל פרסם השבוע תיבה מיוחדת מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות ל-2024, המציגה את דירוג הריביות שמשלמים הבנקים ללקוחותיהם על פיקדונות ויתרות זכות. הממצאים: פערים חדים של עד פי שניים בריביות, שאינם נובעים מגודל ההפקדה או תקופת החיסכון – אלא פשוט מהבנק בו מתנהל החשבון.

לדברי הפיקוח על הבנקים, מטרת הדו"ח היא "לחזק את כוח המיקוח של הלקוח ולסייע לו לשפר את התשואה על הכסף שלו", תוך עידוד השוואה מושכלת באמצעות הכלי "קו המשווה" שהושק באתר הבנק.

הנתונים מגלים כי בנק ירושלים הוא הבנק שהציע את הריבית הגבוהה ביותר על פיקדונות לשנה, עם ריבית מרבית של 3.58%, בעוד בנק לאומי הציע את הריבית הנמוכה ביותר מסוג זה – 1.70% בלבד. במילים אחרות, ההפרש בין ההצעה הכי טובה להכי חלשה עומד על כמעט 2% לשנה – סכום שיכול להגיע לאלפי שקלים בהפקדות גדולות.

גם בפיקדונות חודשיים בריבית משתנה, בנק ירושלים מוביל. אחריו מדורגים בנק מזרחי טפחות, דיסקונט ופועלים. את הרשימה סוגרים, פעם נוספת, הבנקים לאומי, מרכנתיל ויהב.

בדו"ח נבחנה גם הריבית שמשלם כל בנק על יתרת זכות (כלומר, כסף חיובי בעו"ש). גם כאן בנק ירושלים מוביל, עם ריבית של 1.65%, ואחריו מזרחי טפחות עם 1.20%.

בתחתית: בנק לאומי עם ריבית של 0.20% בלבד, ולצידו דיסקונט. כלומר, לקוח המחזיק סכום פנוי בחשבון עשוי להרוויח פי שמונה אם רק יבחר להעביר אותו לבנק אחר.

למרות ההבדלים החדים, בנק ישראל מציין כי רק מיעוט מהלקוחות משתמשים בפועל בנתונים שמוצעים באתרו. לפי הדו"ח, "פרסום מידע השוואתי באתר האינטרנט מחזק את כוחו של הלקוח... אולם נדרשים מהלכים עקביים כדי לשפר את החשיפה לכלים ולהגביר את השימוש בהם".

במטרה לשנות את המצב, יצא הבנק בקמפיין ציבורי במרץ האחרון שקרא ללקוחות להעביר כספים מחשבון העו"ש לפיקדונות נושאי תשואה. הקמפיין הוביל לקפיצה במספר המשתמשים בדשבורד, אך ההשפעה טרם חלחלה להרגלי הציבור ברמה רחבה.

בנוסף לנתונים, הודיע בנק ישראל על כניסתה לתוקף של הוראת נב"ת 447 שמחייבת את כלל הבנקים לפרסם בפורמט אחיד, שקוף ונגיש את שיעורי הריבית על פיקדונות ויתרות זכות. החל מאוקטובר 2025 תחול חובה דומה גם על קרנות כספיות ומק"מ, באמצעות הוראת נב"ת 447A. "הנגשת מידע היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. הציבור צריך ללמוד להשתמש בו", נכתב בדו"ח.

עוד ב-

כמה יקר להיות במינוס? 5 הבנקים עם הריבית הכי גבוהה

לכתבה המלאה

עוד עולה מהסקירה כי הציבור הישראלי מגלה עניין גובר באפיקים סולידיים אלטרנטיביים לפיקדונות הבנקאיים. נכון לסוף 2024, כ-14% מהחסכונות הסולידיים של משקי הבית הופנו לקרנות כספיות ומק"מ – עלייה משמעותית לעומת 2% בלבד בשנת 2021.