השוק

לידר: הצריכה הפרטית בנסיגה – אבל מה עם האינפלציה? | סקירה

מסקירה עדכנית של לידר שוקי הון עולה כי התחזקות השקל, האטה בצריכה והתמתנות בשכר תומכים בבלימת המחירים, אך מחירי הטיסות, הסחורות והמלחמה באופק עוד עלולים לשבש את התמונה. בארה"ב אין סיבה להורדת ריבית, באירופה דווקא כן

מערכת ice | 9/6/2025 6:20

יונתן כץ (צילום איה בן עזרי, shutterstock)

התמתנות בשכר ובביקוש תומכים באינפלציה מתונה. מסתמנים סימנים להתמתנות בלחצי אינפלציה: הביקוש המקומי והשכר מתמתנים, השקל מתחזק ושוק הדיור מתחיל להתקרר. בטווח הקצר צפויה עלייה במחירי הטיסות בחודשי הקיץ וקיים איום של פגיעה בסחר עם מספר מדינות אירופאיות, כך לפי סקירה עדכנית של יונתן כץ ולידר שוקי הון.

נתוני התעסוקה בארה"ב היו מעורבים, אך אין חולשה של ממש אשר מצדיקה הורדת ריבית הפד בקרוב, בפרט על רקע סימני אינפלציה עתידיים. לעומת זאת, שורה של מדינות הורידו ריבית, כולל ה- ECB אשר סבור שמלחמת הסחר הינה דיפלציונית.

בשוק האג"ח, התשואות בארה"ב עלו ביום שישי על רקע נתוני תעסוקה חיוביים יחסית. ירידת תשואות בישראל תלויה מאד בהתקדמות לקראת הסכם הפסקת אש אשר תתמוך גם בהורדת ריבית. ביום שלישי האוצר יפרסם את נתוני התקציב של חודש מאי.

ישראל: התמתנות בביקוש המקומי
מסתמנת התמתנות בצריכה הפרטית. בפברואר-אפריל, הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-2.5% בחישוב שנתי (נתוני המגמה) לאחר גידול של 9.8% בשלושת החודשים שקדמו.

בשלושת החודשים האחרונים מסתמנת ירידה של 1.2% ברכישות של מוצרים (לאחר עלייה של 15.4%) וגידול של 11.4% בצריכת שירותים, בעיקר טיסות לחו"ל. ההתמתנות בצריכה הפרטית מושפעת מהקדמת רכישת מוצרים בסוף 2024 לפני העלאת המיסוי. השחיקה בכוח הקניה של משקי הבית מתחילת השנה גם תמכה בהתמתנות בביקוש, זאת למרות התמיכות עבור המגויסים והמפונים.

הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב-0.4% באפריל לאחר קיפאון בחודש מרץ (בניכוי עונתיות), אך כנראה מסתמן גידול מסוים בחודש מאי. מגמת התמתנות בביקוש המקומי תומכת בהתמתנות בלחצי אינפלציה.

עדכון חד כלפי מעלה בתחזית ההכנסות ממסים
משרד האוצר עדכן כלפי מעלה את תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2025 ב-16.9 מיליארד שקל, בהשוואה לתחזית המקורית שנעשתה בינואר. עדכון זה נובע מהכנסות חזקות במיוחד בארבעת החודשים הראשונים של השנה.

עם זאת, משרד האוצר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה מ-4.3% ל-3.6% בשל המשך הלחימה בעצימות גבוהה, והוריד את תחזית הגידול בצריכה הפרטית מ-4.2% ל-3.4%. תחזית הגידול ביצוא עודכנה כלפי מטה עקב ההאטה הצפויה בסחר העולמי. תחזית מעודכנת זו מניחה שהמלחמה בעצימות גבוהה תימשך עד סוף הרבעון השני של השנה.

עדכון זה כלפי מעלה באומדן ההכנסות הינו משמעותי ויאפשר הוצאות ביטחון נוספות (הדרישות כעת הן סביב 15-20 מיליארד) בלי לסטות הרבה, אם בכלל, מיעד הגירעון של 4.9% תוצר. הסיכון העיקרי הינו כמובן הימשכות הלחימה אל תוך המחצית השנייה של השנה.

התמתנות בשכר תומכת בהתמתנות בלחצי אינפלציה
התמתנות בשכר הממוצע נתוני השכר הממוצע לחודש אפריל (אומדן) מצביעים על התמתנות בקצב עליית השכר לסביבות 3% (שנה אחורה) לעומת 3.7% לפני חודש. מסתמנת התמתנות רוחבית במרבית הענפים, למעט ענף שירותי אירוח ואוכל אשר עולה בקצב סביב 5% (עד מרץ).

ההתמתנות בחודש אפריל מפתיעה על רקע עדכון שכר מינימום בשיעור של 6.25%. לא חל שינוי במספר משרות השכיר באפריל לעומת חודש מרץ. מספר השכירים כולל עובדים זרים עלה ב-3.1% שנה אחורה לעומת עלייה של 2.1% בלבד בקרב ישראלים. עלייה חדה במספר העובדים הזרים מעודדת וצפויה להקל על המחסור בעובדים. התמתנות בקצב עליית השכר תומכת בהתמתנות בלחצי האינפלציה.

בגזרת האינפלציה, השקל יוסף ב-0.15% בשבוע האחרון מול סל המטבעות וב-3.2% מתחילת חודש מאי. באפריל, מוסדיים הקטינו את רכיב ההשקעות בחו"ל ל-23.7% מ-24.4% במרץ (כולל קרנות נאמנות, חברות ביטוח, פנסיה וגמל).

מחירי ההובלה הימית בעולם עלו ב-41% בשבוע האחרון לאחר ירידה חדה מתחילת השנה על רקע הקפאת המכסים ההדדיים. מחירי הנפט (ברנט) עלו ב-4.9% בשבוע האחרון עקב נתוני תעסוקה חיוביים וחידוש דיוני הסחר בין ארה"ב וסין. מחירי יבוא של מוצרי צריכה עלו ב-1.1% ברבעון א' (1.2% שנה אחורה). מחירי המזון עלו ב-2.5% ברבעון א' וב-4.8% שנה אחורה. מחירי המזון במדד המחירים לצרכן עלו ב-4.7% שנה אחורה עד אפריל. בלידר צופים עלייה של 1.3% במחירי המזון בחודש מאי.

במבט שנה קדימה, מרבית גורמי המאקרו תומכים באינפלציה מתונה: השקל יוסף, שוק הדיור מעט מתקרר, שוק העבודה נחלש מעט ומלחמת הסחר הינה דיפלציונית עבור ישראל. בלידר צופים אינפלציה של 2.2% שנה קדימה.

ארה"ב: אין סיבה לפד להוריד ריבית בקרוב
בחודש מאי נוספו 139 אלף מועסקים חדשים, מעל הצפי של 126 אלף ולא רחוק מהממוצע החודשי בשנה האחרונה (149 אלף). יחד עם זאת, נתוני ל החודשיים הקודמים תוקנו כלפי מטה ב-95 אלף מועסקים. במאי נוספו 140 אלף מועסקים בסקטור העסקי, בעיקר בשירותי בריאות ואירוח ופנאי, עם ירידה של 8 אלפים בתעשייה.

שיעור האבטלה נותר יציב על 4.2%, זאת עקב ירידה בשיעור ההשתתפות ל-62.4% מ-62.6% (פחות מחפשי עבודה). השכר לשעת עבודה עלה ב-0.4% (3.9% שנתי, קצב מעט מהיר). נתוני התעסוקה היו מעורבים אך אין עדיין סימני הרעה של ממש.

מספר המשרות הפנויות עלה ב-2.7% באפריל, גידול של 190 אלף משרות, לעומת הצפי לירידה. למרות שמדובר בחודש אחד לאחר מגמה של צמצום, מדובר בנתון חיובי לגבי הפעילות. יחד עם זאת, עובדים נרתעים מלהתפטר. שיעור ההתפטרויות מכלל המועסקים (Quiterate) ירד מעט ל-2.0% מ-2.1%. מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע האחרון עלה בשמונת אלפים ל-247 אלף ומספר דורשי העבודה המתמשכים נותר מעל 1.9 מיליון איש.

מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים ירד במאי ב-1.7 נקודות ל-49.9, מתחת לרף ה- 50, זו הפעם הראשונה מאז יוני 2024. רכיב ההזמנות החדשות ירד ב-5.9 נק' ל-46.4(!). מדובר באינדיקטור מוביל פסימי במיוחד. רכיב המחירים עלה ב-3.6 ל-68.7 ומצביע על לחצי אינפלציה של ממש. מדד ה- ISM בענפי השירותים חשוב במיוחד בשל המשקל המשמעותי של ענפי השירותים בתוצר העסקי. מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ירד ב-0.2 נק' במאי ל- 48.5 ומצביע על התכווצות במרבית הרכיבים כולל תפוקה, הזמנות ותעסוקה.

רכיב המחירים נותר גבוה מאד על 69.4 על רקע השפעת הטלת המכסים. הפד באטלנטה צופה צמיחה של 3.8% ברבעון ב'. לסיכום: עבור הפד, אין סיבה להוריד ריבית כאשר שוק העבודה עדיין איתן וקיימים לחצי מחירים.

התמתנות חדה במחירי השירותים באירופה
קצב האינפלציה באירופה ירד ל-1.9% (שנה אחורה) בחודש מאי מ-2.2% באפריל (הצפי היה ל-2.0%). אינפלציית הליבה התמתנה ל-2.3% מ-2.7%. מחירי השירותים התמתנו ל-3.2% מ-4.0%, וקצב עליית מחירי המוצרים (goods) נותר יציב על 0.6% . הסטת סחר מסין לאירופה במקום לארה"ב תומכת בירידה במחירי הסחורות ובנוסף היורו ממשיך להתחזק בעולם.

קצב עליית השכר צפוי גם להתמתן, לפי השכר בתהליך משא ומתן (negotiated wages). בהחלטה הקרובה. ה-ECB הוריד את הריבית ל-2.0% והשאלה הנשאלת: האם צפויה הורדה נוספת ל-1.75%? לגארד מאותתת על Pause בהחלטה הקרובה. עם זאת, ה-ECB הוריד את תחזית האינפלציה ב-2026 ל-1.6% מ-1.9%. ה-ECB סבור שמלחמת הסחר הינה דיפלציונית עבור אירופה.

לא מעט מדינות מפותחות חוץ מה-ECB הורידו ריבית לאחרונה כולל אנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד, פולין. אולי מגמה זו תשפיע גם על בנק ישראל?

עוד ב-

נתונים חדשים חושפים: כיצד גיוס המילואים משפיע על שוק התעסוקה?

לכתבה המלאה

המכירות הקמעונאיות באירופה עלו ב-0.1% (הצפי היה ל-0.3%-) באפריל (2.3% שנה אחורה) והנתון של מרץ עודכן ל-0.4% מ-0.1%-. אומדן הצמיחה ברבעון א' עודכן ל-0.6% מ-0.3%, לא בחישוב שנתי. התוצר עלה ב-1.5% שנה אחורה. יחד עם זאת, מסתמנת חולשה בייצוא ובייצור הגרמני באפריל, אך גידול בהזמנות בתעשייה. בלידר ממשיכים להמליץ על פיזור השקעות פיננסיות בין גושי הסחר השונים, ולא להתרכז רק בארה"ב.