מבצע "עם כלביא" עשוי להיות נקודת מפנה היסטורית לכלכלה הישראלית. אנחנו ממהרים לחשב נזקים, והנתונים אכן קשים. מיליארדים בעלויות ישירות של חימוש (כ-1.5 מיליארד שקל ליום לחימה), לצד עסקים מושבתים ונזקי רכוש. אך דווקא עכשיו, בעיצומם של מטחי הטילים, חשוב להדגיש: המלחמה לא תהרוס את הכלכלה הישראלית – אלא דווקא עשויה להיות מנוף כלכלי היסטורי.

בישראל, הנוסחה הזו מדויקת במיוחד. ברגע שהמערכה תסתיים בניצחון ברור, יוסר לתמיד האיום האיראני. מכאן מתחילה הצמיחה האמיתית. כלכלנים מכנים זאת 'אפקט התותחים והחמאה' – הסבת תקציבי הענק שהושקעו עד היום בהתמודדות עם איומים קיומיים, מהוצאות צבאיות ('תותחים') להשקעות אזרחיות ('חמאה'): תשתיות, חינוך, בריאות ופיתוח טכנולוגי. תקציב הביטחון הכבד יוכל כעת להתפנות ליצירת מנועי צמיחה ממשיים.

במשך שני העשורים האחרונים, ישראל השקיעה בהתמודדות עם האיום האיראני סכום מצטבר המוערך ביותר מ-200 מיליארד שקלים בהוצאות ישירות בלבד. השקעות אלו כוללות פיתוח ורכש מערכות הגנה יקרות, אימוני יחידות מיוחדות, הכנות למיגון העורף, ותוכניות מבצעיות מורכבות. עם הסרת האיום, תקציבים אדירים אלה ישוחררו ויופנו מחדש לטובת צמיחה כלכלית.

ההיסטוריה מוכיחה שדווקא המלחמות הקשות ביותר, אלה שמאיימות להחריב מדינות, הופכות להיות נקודת מפנה שממנה הן יוצאות חזקות, מאוחדות ועשירות יותר. כך היה בארצות הברית, שצמחה לאחר מלחמת העולם השנייה לכלכלה החזקה בעולם; כך היה עם דרום קוריאה, שהייתה כלכלה חלשה לאחר מלחמת קוריאה והפכה למעצמה טכנולוגית. כך היה גם ביפן ובגרמניה, שהפכו אחרי התבוסה לנסים כלכליים. 

הימים הראשונים ללחימה המחישו עליונות טכנולוגית ברורה והוכיחו מבצעית את יעילותן של מערכות הגנה ותקיפה מתוצרת ישראלית, כפי שמערכת הפטריוט של ארה"ב הפכה לסמל עולמי בעקבות מלחמת המפרץ. אך לא רק הביטחון מרוויח: הניצחון פותח הזדמנות חסרת תקדים בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. בעוד תשתיות הנפט של איראן נפגעו אנושות והוכחו כחסרות הגנה, מאגרי הגז של ישראל, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון הופכים בן-לילה לנכס אסטרטגי חיוני עבור אירופה. זו הזדמנות למצב את ישראל כשחקנית מפתח במשק האנרגיה העולמי. גם תעשיית ההייטק, שכבר הוכיחה עמידות במשברים, תמשוך עניין בינלאומי רב בטכנולוגיות הגנה, סייבר ולוגיסטיקה.

יש שיאמרו שהאופטימיות הזו אינה במקום – שהמלחמה רק תעמיק את המיתון, תבריח משקיעים ותביא להעלאת מיסים ולצנע. אלו אכן סיכונים ממשיים, אך הם זמניים כפי שמוכיחה ההיסטוריה. בימים הראשונים נראתה בשוקי ההון תופעה מוכרת של בריחה זמנית לנכסים בטוחים (Flight-to-Safety), אך זו כבר מתפוגגת, שכן ישראל נתפסת ככלכלה איתנה ובטוחה. המשקיעים צפויים לשוב, ובעוצמה רבה יותר.

מה שנדרש עכשיו הוא מנהיגות כלכלית אמיצה, החלטית וחכמה – כזו שתדע להוביל את המשק אל היעד האסטרטגי של צמיחה ולא תיכנע לשיתוק או לצנע מתמשך. נדרשת כאן תפיסה ברורה: לא אסון כלכלי – הזדמנות לצמיחה אדירה. ישראל חייבת לנצל את הרגע הנוכחי כדי לשווק עצמה לעולם כמדינה שהתגברה על איום קיומי והוכיחה עמידות כלכלית ואזרחית יוצאת דופן, ושכעת עומדת על סף הזדמנות כלכלית היסטורית.

המלחמה גבתה מחיר כבד, אך דווקא מהמשבר הזה ישראל יכולה וצריכה לצאת חזקה ומשגשגת. העתיד הכלכלי שלנו אינו רק אפשרות – הוא הבחירה שלנו עכשיו. הגיע הזמן לממש אותה.

עוד ב-

נשיא לשכות המסחר חושש: "ההגבלות על המשק מסכנות את הכלכלה"

לכתבה המלאה

שי גל הוא מומחה לפוליטיקה בינלאומית, ניהול משברים ותקשורת אסטרטגית. הוא פועל בזירה הגלובלית בנושאי יחסי כוח, אסטרטגיה גיאופוליטית ודיפלומטיה ציבורית, והשפעתם על עיצוב המדיניות.