בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה זו ההחלטה ה-12 ברציפות, זאת בניגוד לצפי של חלק גדול מהכלכלנים להורדת ריבית. למרות שהאינפלציה התמתנה במדד האחרון (מאי) ל-3.1% בהשוואה ל-3.6% באפריל, היא עדיין נותרת גבוהה ומהווה את הגורם העיקרי שמונע מהבנק להוריד את הריבית בשלב הזה, כפי שאמר לנו בשיחה אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב.

עם זאת, החזאים צופים שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד בחודשים הקרובים, כשגם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות סביב מרכז תחום היעד. לצד זאת, בבנק סיפקו איתות חיובי נוסף וציינו כי צפויות שלוש הורדות ריבית של 25 נ"ב בשנה הקרובה, כך שהריבית צפויה לעמוד בתום התקופה על כ-3.75%.

קרדיט: בנק ישראל

קרדיט: בנק ישראל

"השבועות האחרונים לוו באי-ודאות גבוהה על רקע מבצע 'עם כלביא' והשפעותיו על תושבי המדינה ועל הכלכלה", מסר הנגיד פרופ' אמיר ירון. "העלות התקציבית המיידית של המבצע מוערכת בכאחוז תוצר. המשק הישראלי מוסיף להפגין חוסן בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים. היסודות החזקים של המשק איפשרו לכלכלה הישראלית למזער את הפגיעה ולשמור על יציבות, גם לנוכח ההשפעה על הפעילות הכלכלית והעלויות שהביאו עמם מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'".

"בהסתכלות קדימה, ניתן לזהות שני כוחות הצפויים להשפיע בכיוונים מנוגדים על התפתחות האינפלציה", הוסיף פרופ' ירון. "מחד, התחזקות השקל צפויה לסייע בהפחתת האינפלציה. מאידך, הירידה בפרמיית הסיכון על רקע המבצע באיראן והעלייה בהיתכנות של הסדר בחזית עזה, יכולה להוביל להתרחבות של הביקושים בקצב מהיר יותר מזה של התמתנות מגבלות ההיצע בשוק העבודה. התפתחות כזו צפויה לפעול בכיוון של הגברת  הלחץ האינפלציוני. בנקודת הזמן הזו, קיימת אי ודאות לגבי עצמת השפעתם של שני הכוחות הללו בטווחי הזמן השונים".

"התחזית שהציגה חטיבת המחקר מאופיינת באי-ודאות גבוהה", הוסיף ירון. "בשונה מהתחזיות הקודמות שהוצגו, בתחזית זו, אי-הוודאות היא לשני הכיוונים: עם סיכונים לתחזית כלפי מעלה וכלפי מטה. הסיכונים נובעים בעיקר מאי הוודאות הנובעת מההתפתחויות הגיאופוליטיות בחזיתות מול עזה ואיראן. ההתפתחויות ישפיעו על קצב ההתאוששות הכלכלית, על התפתחות תוואי האינפלציה, על הגירעון בתקציב ועל יחס החוב לתוצר".

"ברצוני להדגיש כי יציבות מחירים היא תנאי לכלכלה תקינה וצומחת ואינפלציה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות", אמר פרופ' ירון. "חשוב לזכור כי אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עודנה ברמה גבוהה מאד. בסביבה שכזו יש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל התכנסות האינפלציה לתוך תחום היעד. לפיכך עלינו לנקוט במדיניות זהירה, והוועדה המוניטארית תפעל, בהתאם להתפתחויות בשווקים ובנתונים,  כפי שמכונה בספרות הכלכלית - DATA DEPENDENT", סיכם פרופ' ירון.

ברקע להחלטה גם התחזקות השקל, שכבר נסחר סביב רמות של 3.33-3.34 שקל מול הדולר ומספק השפעה ממתנת על האינפלציה, כמו גם הירידה בפרמיית הסיכון (CDS) של ישראל והעליות בשווקים.

מנגד, למרות סיום המלחמה עם איראן, המלחמה בעזה נמשכת וכך גם הוצאות הביטחון הקשורות אליה, כשאליה מצטרפות גם ההוצאות על שיקום הנזקים מהתקיפות האיראניות בעורף - גורמים שמגדילים את הוצאות הממשלה.

בין הכלכלנים שצפו הורדת ריבית היה יונתן כץ, כלכלן המאקרו הראשי של לידר שוקי הון, שצפה הורדת ריבית בהסתברות של 65%, במיוחד בזכות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל.

בין אלו שימשיכו לחכות להורדת ריבית נמצאים גם נוטלי המשכנתאות - כל הורדת ריבית מצדו של בנק ישראל, אפילו של רבע אחוז, תקל על ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות, כשההערכות בשוק עדיין צופות מספר הורדות ריבית השנה, ולא רק אחת - כלומר הורדת ריבית ככל הנראה תגרור הורדות נוספות ותייצר אווירה חדשה של הקלה בשוק.

עוד ב-

במגדל מעריכים: הורדת הריבית תגדיל את הביקושים לרכישת דירות

לכתבה המלאה

למרות האופטימיות והלחץ בשוק על בנק ישראל להוריד את הריבית, השיקול המרכזי שלו בהחלטת הריבית היה ונשאר האינפלציה, שכאמור עדיין גבוהה מהיעד שהציב הבנק של כ-2%. מדד יוני שצפוי להתפרסם בשבוע הבא צפוי לספק תמונה מורכבת, מאחר והמשק היה כמעט מושבת למשך שבועיים במהלך המלחמה מול איראן. גם מדד יולי צפוי להציג תמונה מורכבת לאור הציפייה להתפרצות ביקושים אחרי סיום המלחמה עם איראן, שעשויה לדחוף את המחירים כלפי מעלה. כל אלו מקשים על בנק ישראל להעריך את תוואי האינפלציה בהמשך.