בריטניה נכנסה השבוע לסגר כולל, ולמרות משבר הקורונה ראש הממשלה בוריס ג'ונסון מתעקש להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי. האם הממלכה המאוחדת בדרך לקריסה? ואיך זה ישפיע על הסחר עם ישראל? עופר פורר, הציר הכלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון בראיון ל-ice: "המצב הכלכלי בבריטניה הוא לא טוב. הממשלה מבזבזת הרבה מאוד כסף על המשבר וזה מוריד את האיתנות הפיננסית שלה".

עופר פורר, 39, נכנס לתפקידו רק לפני חודשיים. לפני כן היה הנספח הכלכלי בקוריאה ולפני כן עבד במטה בירושלים. פורר עבר ללונדון עם אשתו ושלושת ילדיו, וכבר עם כניסתו לתפקיד היה עליו להשלים את המשימה להשלים את הסכם הסחר החדש עם בריטניה. אחרי עבודת מטה מאומצת שלו ושל קודמו בתפקיד, הסכם הסחר החדש נחתם ואושר על ידי הפרלמנט הבריטי וגם על ידי כנסת ישראל וייכנס לתוקף עם יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי.

תפקידו של פורר בעל משמעות גדולה לכלכלה הישראלית. למשרד הכלכלה והתעשייה ישנם 44 נציגי בעולם שתפקידם לסייע לחברות ישראליות ויצואנים ישראליים למצוא שותפים עסקיים בחו"ל. לשם כך לכל נספח כלכלי ישנו גם צוות מקומי וגם מטה בירושלים. בתקופת הקורונה, עם מגבלת טיסות וכניסת אנשי עסקים פחותה, עולה החשיבות של הנספח הכלכלי לאתר חברות ושותפים דרך מפגשים וירטואליים עם חברות בריטיות.

מעבר לכך, הציר הכלכלי גם אמון על שיפור מעמדה של ישראל מבחינת יחסי הסחר. בבריטניה במיוחד, יחסי הסחר הפכו להיות מורכבים עם כינונו של הברקזיט והחלטתו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון על יציאת המדינה מהאיחוד האירופי בסוף 2020 ויהי מה, וחתימת הסכם סחר חדש בין ישראל והממלכה. 

ההחלטה ליציאת בריטניה מהאיחוד טובה לה כלכלית?
"מדובר בהחלטה רגשית ולא שכלית והיא נוגדת את ההיגיון הבריא", מסביר פורר, "לבריטניה יש ערך גדול להיות באיחוד האירופי אבל אחת ההחלטות המרכזיות לעזיבה מגיעה מתוך תחושה של שליטה. ההחלטות של האיחוד האירופי מוטמעות ברמת המדינה והעיר ומתקבלות בכלל בבריסל, כך שאזרחי בריטניה והחקלאים נדרשים לעמוד במכסה או בתקן שלא קשור לבריטניה וזה יצר אצלם מרמור. הבריטים רצו לתפוס שליטה על המדיניות מאשר שפקיד בבריסל יקבע להם".

פורר מביא לדוגמא את זכויות הדיג שהיו נושא חזק בבחירות האחרונות בבריטניה, כאשר במים הטריטוריאליים של בריטניה מגיעות ספינות מהאיחוד כמו צרפת ונורבגיה שדגות שם, מה שהוביל את הבריטים לתחושת חוסר הוגנות.

ההליך החל עוד בתקופת קמרון שהפסיד במשאל העם על היציאה מהאיחוד, מה שאף הוביל להתפטרותו. לאחר מכן, מחליפתו תרזה מיי, אמנם לא הייתה מהתומכות בברקזיט, אבל ניהלה משא ומתן ליציאה שהפרלמנט לא אישר, מה שהוביל גם להתפטרותה. ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה הנוכחי, ממשיך את הקו ליציאה מהאיחוד ולא משנה איזה מתווה יוצע - בריטניה תצא מהאיחוד האירופי בתחילת ינואר 2021.

יכול להיות שבריטניה פשוט לא שיחקה פוליטית נכון באיחוד? 
"יכול להיות, באיחוד האירופי הקולות החזקים עם גרמניה וצרפת, ויכול להיות שאם האיחוד היה מכליל את בריטניה והאינטרסים של בריטניה לא היינו מגיעים לברקזיט".

בתקופת הקורונה לא היה עדיף לדחות את היציאה מהאיחוד? 
"ג'ונסון נבחר על 'הקלף' של יציאה מהאיחוד האירופי לא משנה מה. האיחוד הציע לדחות את היציאה כדי שבריטניה תוכל להתמודד עם המשבר, אבל ג'ונסון הצהיר כי בראשון בינואר 2021, בריטניה תצא ויהי מה. זה מה שהוא הבטיח לבוחרים". לדבריו, היציאה מהאיחוד תלויה בדעה הפוליטית ואין תשובה ברורה לכך מבחינה כלכלית. גם אם זה הזמן הכי גרוע מבחינת בריטניה לצאת ולאבד את המשענת הכלכלית של האיחוד בתקופה של משבר עולמי.

מהזווית הישראלית, אלו שינויים כלכליים צפויים ברגע שבריטניה תצא מהאיחוד? 
"בריטניה החליטה שישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שיחתמו איתה על הסכם סחר חדש חופשי כי היא ראתה חשיבות ליחסים הכלכליים של ישראל, אז מבחינה זו לא יהיו שינויים משמעותיים אלא להיפך: למשל, חברות ישראל בשוק הבריטי שמתחרות מול חברות טורקיות, דווקא הסכם הסחר החדש עם ישראל יועיל לחברות הישראליות שיהיו בלי מכס, להבדיל מהחברות הטורקיות שבלי הסכם סחר המוצרים שלהן יהיו יקרים יותר".

בסופו של דבר בריטניה גם תחתום עם טורקיה כנראה על הסכם סחר.
"נכון, אבל לחתום על הסכם זה תהליך מאוד ארוך ומאוד מורכב ובריטניה הייתה צריכה לעשות החלטות עם מי היא תחתום קודם. בשלב הראשוני היא החליטה שהיא תחתום מול האיחוד האירופי, ארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד שהן בעדיפות ראשונה מבחינתה, ועם טורקיה אם היא תחתום זה יהיה אולי בשנת 2023-24, ועד אז החברות הישראליות ירוויחו בתחרות מול החברות הטורקיות, למשל, שיהיו עדיין בלי היתרונות של הסכם סחר".

הזכרת מדינות אנגלו-סקסיות שבעדיפות עם בריטניה, אבל לא הזכרת את קנדה.
"בריטניה קונה חלק ניכר מהתוצרת החקלאית שלה מניו-זילנד ואוסטרליה ויש סיבה להעדיף אותן מאשר קנדה".

דווקא שבריטניה במשבר, החברות הישראליות מרוויחות? 
"רוב החברות הישראליות שכבר נמצאות בבריטניה הן בעולם הסייבר ופתרונות עבור עסקים שעברו לעבודה מרחוק. החברות הישראליות עושות חיל בבנקים ובחברות הגדולות שעברו למודל מהבית ואלה הפתרונות שהחברות הישראליות מביאות להן להמשכיות עסקית. בחברות הישראליות יש פריחה כתוצאה מהקורונה".