לצד ההקלות בסגר שהחלו השבוע, בהן ביטול האיסור להתרחק מהבית, אישור לעבודה במקומות שלא מקבלים קהל ואפשרות לטייק אווי עצמאי ממסעדות, כשבהמשך השבוע תתקבל החלטה לגבי מוסדות החינוך, פרסם בנק הפועלים היום (ראשון) כי בנק ישראל רכש 6.8 מיליארד דולר במהלך חודש ינואר. מדובר בסכום שיא לחודש, שנדרש על מנת לעצור את מגמת התחזקות השקל.

לאחר הרכישות הגדולות של ינואר נותרו לבנק ישראל 23.2 מיליארד דולר ליתרת השנה, שהם 2.1 מיליארד בממוצע לחודש. בבנק ממשיכים להעריך כי סכומים אלו הם גבוהים ובחודשים הקרובים הם צפויים להחליש את השקל. השפעת הרכישות הגדולות של בנק ישראל תורגש כאשר יעצרו עליות השערים בשוקי המניות בעולם, ויקטנו צרכי הגידור של המוסדיים.

עוד מעריכים בבנק הפועלים כי להקלות שאחרי הסגר לא צפויה להיות השפעה משמעותית על היקף הפעילות הכלכלית, שכן מידת הציות לסגר לא הייתה גבוהה, וחלק גדול מהעסקים המשיך לפעול גם בעת הסגר. שיעור האבטלה הרחב עלה בשבועיים הראשונים של ינואר לרמה של 16.7%, וניתן לזהות מגמה של עלייה במספר העובדים שיצאו מכוח העבודה בעקבות הקורונה, אם זה בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה. מספרם של אלו הגיע לכ-120 אלף איש, שמהווים כ-3% מכוח העבודה. סיכוייהם של אלו לחזור למעגל העבודה נמוכים ביחס לעובדים שיצאו לחל"ת.

ישראל מובילה בעולם בשיעור המתחסנים, כ-3.4 מיליון איש חוסנו זה מכבר והם מהווים 51% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 16. יחד עם זאת, נתוני התחלואה עדיין קשים ובשבוע האחרון נדבקו בממוצע כ-6.7 אלף איש ליום. לפיכך בבנק מפחיתים את תחזית הצמיחה לשנת 2021 ל-3.5%, זאת על רקע התחלואה הגבוהה, המשך מגבלות על הפעילות הכלכלית, וקצב התחסנות נמוך בעולם, שלא יאפשר חזרה מלאה לשגרה השנה.

הירידה המתונה בצמיחה בשנת 2020 הושפעה ממדיניות תקציבית מאוד מרחיבה שהביאה למצב בו הכנסות משקי הבית כמעט ולא נפגעו. לאורך זמן הממשלה לא תוכל להתמיד במדיניות הגירעונית הזו. בעת המשבר הציבור הקטין צריכה וצבר חסכונות, לאחריו יקרה תהליך הפוך – תשלומי ההעברה יקטנו, סך הכנסות הציבור ירדו, וההוצאה לצריכה פרטית תגדל. ההשפעה של כל זה על הצמיחה תהיה קצרת טווח יחסית, כי חלק ניכר מהביקושים יופנה להוצאות בחו"ל.

צמיחה איטית יותר תתבטא גם בגירעון תקציבי שיגיע לכעשרה אחוזים מהתוצר, ויחס חוב ציבורי לתוצר שיחצה במהלך השנה את הרמה של 80% מהתוצר. הממשלה החדשה שתקום תצטרך לאשר תקציב לשנת 2021, ובסמוך לזה כבר תקציב ל-2022 שיכלול צעדים לריסון הגירעון.

במקביל, זינק מחיר הנפט בעולם בשבוע שעבר לרמה של כ-60 דולר לחבית. בבנק הפועלים מזהים גם עלייה במחירי הסחורות החקלאיות, וכי בעקבות כך החשש לעלייה בשיעור האינפלציה בעולם עולה.

"אנו רואים עלייה חדה בכל העולם בכמות אמצעי התשלום הנזילים, שהיא תוצאה ישירה של 'הדפסות הכסף' של הבנקים המרכזיים. הקשר האמפירי בין אמצעי התשלום לבין האינפלציה הוא לא חזק בשנים האחרונות. אולם רכישות אג"ח שמממנות גירעונות תקציביים גבוהים לאורך זמן, ומביאות לגידול בנכסים הנזילים של הציבור וגם בסך הנכסים הפיננסיים שלו, מהוות טריטוריה חדשה, שקשה לדעת לאן היא תוביל. אנו מעלים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה לשיעור של 0.8%, בעיקר בשל עליית מחירי הנפט. אנו עדיין מעריכים כי עליית האינפלציה בישראל תהיה הדרגתית יותר ביחס לעולם". אומרים בבנק.