נכסי קרנות הנאמנות עלו בחודש נובמבר לרמה של 391.3 מיליארד שקל; מיטב דש: עיקר העלייה בנכסי קרנות הנאמנות הוא מהזרמה של כסף ולא מתשואות; לאן הזרים הציבור את הכסף שלו?
השפעת הריבית האפסית ממשיכה לתת אותותיה ובחודש נובמבר, חודש ללא תשואות משמעותיות, הזרים הציבור 2.9 מיליארד שקל לתעשייה מתוך כוונה לתור אחרי תשואות. שתי שאלות עולות מהנתון הזה: השאלה הראשונה מאיפה הגיע הכסף? והשאלה השניה היא לאן הלך הכסף?
מנתוני מיטב דש עולה כי האפיק הגדול ביותר במונחי נכסים, בהפרש ניכר, משאר אפיקי ההשקעה הוא אפיק האג"ח הכללי שממשיך להוביל את הגיוסים. הכסף ממשיך לזרום גם אל הקרנות המעורבות בהן ישנו בדרך כלל שילוב של מניות יחד עם אגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. קבוצה זו גייסה בחודש נובמבר גיוס דומה לחודש אוקטובר בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהניתוח של מיטב דש כי הקרנות המתמחות באג"ח מדינה גייסו כ-360 מיליון שקל. הקרנות המתמחות באג"ח חברות ממשיכות אף הן לגייס סכומים נאים מאוד בכל סוגי הקרנות, החודש הסתכם בגיוס של כ-340 מיליון שקל. הקרנות המתמחות במניות גייסו כ- 150 מיליון שקל בעיקר באמצעות הקרנות המתמחות במניות בישראל שגייסו כ-310 מיליון שקל.
אם כן, לשאלה הראשונה מאיפה מגיע הכסף, הרי שהתשובה היא שהוא מגיע "מהר השקלים" שממשיך לזוז מהפיקדונות שלא מניבים תשואה בכלל לאגרות החוב שנחשבות סולידיות - הממשלתיות והקונצרני המדורג".
כאן המקום לציין שאגרות החוב "הסולידיות", כלומר הממשלתיות והקונצרני המדורג בדירוגים גבוהים, אינם מניבים כמעט תשואה והם למעשה תחליף לפיקדונות בבנק אבל לאור העובדה שאנחנו בתחילתו של תהליך של צמצום מוניטרי שסופו העלאת ריבית הרי שאגרות החוב הללו חשופות להפסדי הון.
בשל העובדה כי הסיכונים להפסדי הון גדולים בשלב הזה, היה מצופה מיועצי ההשקעות לשקף את הסיכונים האלה טוב יותר ללקוחות. כמובן שמי שרוכש אג"ח ומחזיק אותו עד לפידיון הרי שהוא "מקבע" תשואה והוא אדיש להפסדי/ רווחי הון. אבל ככל שברמות האלה, מעבירים סכומים גדולים (ואולי מידי) לשוק האג"ח הרי שיש בכך סיכונים שצריכים להשתקף טוב יותר בהליך הייעוץ ללקוחות.
