חמישה חודשים לאחר שנקלעה לחובות של 143 מיליון שקל אישר היום בית המשפט המחוזי בנצרת את מכירת טחינה הנסיך לחברת טעמן תמורת 11 מיליון שקלים. בית המשפט: "לאחר שבחנתי את הדברים לעומקם, נתתי דעתי לטענות הצדדים ולסיכויים ולסיכונים הטמונים בכל חלופה, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הצעת ההסדר"
בית המשפט המחוזי בנצרת אישר את מכירת טחינה הנסיך לחברת טעמן שיווק מזון בע"מ תמורת 11 מיליון שקלים. בדיון שהתקיים היום (רביעי) באולמו של שופט בית המשפט המחוז בנצרת, אסף זגורי, ביקשו מנהל ההסדר, עו"ד ליאור מזור וכונסי הנכסים מטעם הבנקים, עו"ד ישראל בכר ועו"ד רון חכים, מבית המשפט להורות על מכירת הפעילות לטעמן.
בעלי המניות של המפעל הפעילו מכבש לחצים כדי שהחברה תימכר לענאן שמשום, ובהמשך לאחר פרישתו מהמרוץ, התנגדו לעסקת המכירה לטעמן. במהלך הדיון שנערך היום, הסירו בעלי המניות את התנגדותם ותמכו בהצעת טעמן כמו גם עובדי החברה, המיוצגים על ידי עוה"ד ליזה חדש. יממה לפני הדיון המכריע, הגישה חברת סוגת הצעה מטעמה לרכוש את המפעל, אך בית המשפט לא קיבל את בקשתה, ובכך נסללה הדרך למכירת המפעל לטעמן.
מעל ל-10 מציעים פוטנציאליים, חלקם גופים ידועים במשק, התעניינו ברכישה או השקעה בחברת הנסיך מפעל לייצור טחינה, ציינו בעלי התפקיד. "בהליך המכירה נרשמה התעניינות לא מבוטלת בחברות ובפעילותן". לקו הסיום הגיעו החברות טעמן וסוגת. המחלוקת שהובאה היום לפני השופט זגורי, נגעה לשאלה האם לאשר את הצעת ההסדר של המנהלים, או שמא לשקול עריכת התמחרות נוספת בין טעמן לבין סוגת.
השופט זגורי קיבל את הצעת ההסדר של מנהל ההסדר, עו"ד ליאור מזור וכונסי הנכסים, עו"ד ישראל בכר ועו"ד רון חכים וציין כי "לאחר שבחנתי הדברים לעומקם, נתתי דעתי לטענות הצדדים ולסיכויים ולסיכונים הטמונים בכל חלופה, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הצעת ההסדר של טעמן. השופט נימק את החלטתו, "בניגוד לסוגת, הצעת טעמן הוגשה במועד שנקבע על ידי מנהל ההסדר יחד עם ערבות בנקאית. הצעת סוגת הוגשה ללא ערבות בנקאית, באיחור רב ולאחר המועד בו נערכה ההתמחרות ובניגוד לתנאים שנקבעו על ידי מנהל ההסדר וללא הגשת בקשה מתאימה להארכת המועד".
באשר לעובדי החברה ציין השופט כי "טעמן הציעה והתחייבה להמשיך ולהעסיק את כל עובדי מפעלי טחינה הנסיך למשך 12 חודשים נוספים בעוד שסוגת הסכימה להתחייב להעסיק רק 90% מהם...יש לזכור כי מדובר במפעל באזור פריפריאלי (עילבון) בו קיימת מצוקה תעסוקתית וגורלות של משפחות לא מעטות תלויות בהמשך פעילותו".
השופט התייחס למקרקעין של המפעל, "טעמן התחייבה להמשיך ולשכור את נכסי המקרקעין בהם מצוי המפעל הנוכחי של מפעלי טחינה הנסיך, על פני תקופה כוללת של 20 שנים ובפרקי זמן של 4 שנים בכל פעם, בעוד שסוגת התחייבה לפרקי זמן של שנתיים עם אופציה להארכת של שנתיים והדבר העלה חשש לעניין ארעיות ההתחייבות להמשיך פעילות מפעלי הטחינה במקום הימצאם (עיילבון) ואותתה על אפשרות של חיסול פעילות המפעל בעתיד הלא רחוק ו/או לכל הפחות העתקתו למקום אחר".
השופט אף נתן דעתו גם לשיקולי התחרות בשוק המזון והוסיף כי "אך מעבר לכל אלה, מרחף מעל עסקת סוגת שיקול נוסף שלטעמי מכריע את הכף לעבר אישור הצעת ההסדר עם טעמן והוא החשש שסוגת שהיא בגדר מונופולין לפי ההגדרה של החור לאיסור תחרות, לא תקבל את אישור הרשות לתחרות לבצע את העסקה ובמצב שכזה ככל שטעמן לא תסכים להמתין או לשוב ולנסות לרכוש את מפעלי טחינת הנסיך, המשמעות היא שהחברות ייקלעו לפירוק".
לאור כל האמור, כתב השופט, "אני מאשר בזה את ההסדר המשופר של טעמן לרכישת הפעילות העסקית של חברות מפעלי הטחינה – הנסיך ומאשר אותו".
כזכור, בחודש דצמבר האחרון, בעלי התפקיד שאמונים על גיבוש הסדר הנושים של חברות שמייצרות את טחינת הנסיך חידשו את הייצור במפעל, כנגד הזמנות בשווי מיליוני דולרים שהתקבלו מלקוחות בחו"ל. במקביל, הודיעו בעלי התפקיד לבית המשפט כי קיימים מתעניינים ברכישת פעילות המפעל והמקרקעין בהיקף 6,500 מ"ר עליו הוא ממוקם. "נרשמה התעניינות לא מבוטלת בממכר, לרבות מצד מספר גורמים בעלי איתנות פיננסית מוכחת, ניסיון וידע בשוק ייצור ושיווק מוצרי מזון", הודיעו לבית-המשפט. בעלי התפקיד מונו בעקבות בקשה לעיכוב הליכים שהגישה טחינת הנסיך בחודש אוקטובר האחרון, לאחר שנקלעה לחובות של כ-143 מיליון שקל.
טחינה הנסיך נמנה על מפעלי ייצור הטחינה הגדולים ביותר במזרח התיכון, פעילותו העסקית גלובאלית החוצה את גבולות המדינה. מוצריו מיוצאים לארה"ב, לאירופה ולמדינות רבות בעולם. המפעל הממוקם בכפר עילבון, מייצר ומשווק טחינה "גלילית" משובחת, המשווקת בישראל ברשתות שיווק גדולות ובעולם (ארה"ב), לקוחות הפעילות העסקית מונים בין היתר, לקוחות תעשיה (מפעלים), לקוחות מוסדיים (בתי מלון, מסעדות, בתי הארחה וכו') ולקוחות קמעונאיים (רשתות שיווק) בארץ ובחו"ל.
