בנק ישראל: המהפכה המשפטית עלולה לגרוע 2.8% תוצר בשנה
חטיבת המחקר בבנק ישראל מפרסמת שני תרחישים להשפעות כלכליות של חוקי המהפכה המשפטית; בתרחיש בו ההשפעה הכלכלית תהיה מתונה הפגיעה בכלכלת ישראל יהיה של 0.8% בשנה, במקרה גרוע יותר הכלכלה תיפגע ב-2.8% בשנה
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
בנק ישראל עושה היום את הדבר המתבקש והאחראי ביותר שהוא יכול לעשות וזה לפרסם את תחזיות מחלקת המחקר שלו לתקופה הקרובה. מטבע הדברים, על סדר היום עומדות ההשפעות הכלכליות של חוקי המהפכה המשפטית. חטיבת המחקר של בנק ישראל מייצרת שתי תחזיות, האחת אם ההשפעה של המהפכה המשפטית תהיה מתונה, והתחזית השנייה אם ההשפעות יהיו קשות יותר.
מהנתונים עולה כי במקרה שבו ההשפעה של חוקי המהפכה המשפטית יהיו מתונים ויתפוגגו מהר יחסית, הרי שתהיה פגיעה בהיקף ממוצע של 0.8% תוצר בכל שנה על פני שלוש השנים הקרובות. "בתרחיש המאופיין בהתמדה גבוהה יותר של הזעזועים, מתקבלת פגיעה של כ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הקרובות".
בחטיבת המחקר של בנק ישראל מסבירים כי עיקר הירידה בתוצר, במקרה זה (הקשה יותר), נובעת מפגיעה משמעותית בהשקעה במשק, בשל עליית אי הוודאות ופרמיית הסיכון. הפיחות ממתן במעט את הפגיעה בייצוא בשלוש השנים הנבחנות, אולם הצמצום המשמעותי בהשקעה, וכתוצאה מכך הפגיעה במלאי ההון ובכושר הייצור של המשק, צפוי להעמיק את הפגיעה בייצוא ובתוצר בעתיד הרחוק יותר.
בתרחיש הזה, הצריכה הפרטית נפגעת גם היא במידה משמעותית, בשל הגידול באי הוודאות ועליית הריבית במשק עקב עליית פרמיית הסיכון. מידת הפגיעה בפעילות ובצמיחה תלויה כמובן בגודל הזעזועים בערוצים האלו בתגובה לשינויים בחקיקה.
"המסגרת המשמשת אותנו מבוססת על מודל לינארי. לכן, זעזוע בעוצמה כפולה יתבטא בפגיעה כפולה בתוצר. מנגד, אם הזעזועים לפרמיית הסיכון, לביקוש ליצוא ולביקושים המקומיים יהיו קטנים יותר, גם הפגיעה בתוצר תהיה מצומצמת יותר בהתאם. יחד עם זאת, ייתכן שבמצב שבו הזעזועים גדולים יחסית וגם נתפסים כמתמידים התגובה של המשתנים הכלכליים תהיה מעל ומעבר להערכה התואמת את האמידה הקיימת" כותבים בחטיבת המחקר של הבנק.
