הגירעון בחודש מאי 4.4 מיליארד שקל; נמשכת הירידה בגביית המסים
מנתוני משרד האוצר עולה כי הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל; מתחילת השנה ירדו הכנסות המדינה ממסים ב-5%; העודף התקציבי מתחילת השנה מסתכם ב-13 מיליארד שקל
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
מנתוני משרד האוצר עולה כי הגירעון החודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל. בסך הכל מתחילת השנה נרשם עודף תקציבי של 13 מיליארד שקל וזאת לעומת עודף תקציבי של כ-33 מיליארד שקל בשנה שעברה. החדשות הלא טובות הן שנמשכת הירידה בגביית המסים ואילו התקציב המפנק (אוכלוסיות מסוימות) מגדיל את הוצאה בשיעורים ניכרים.
עוד עולה מנתוני האוצר כי מתחילת השנה גדלו ההוצאות של הממשלה בכמעט 9% ביחס להוצאות של ממשלת השינוי בשנה שעברה וזאת כשבמקביל ירדו ההכנסות ממסים מה שגורם לכך שהממשלה לוקחת הלוואות בשווקים מה שמכביד על ההתפתחות הכלכלית של ישראל במעלה הדרך.
מנתוני משרד האוצר עולה תמונה מדאיגה לפיה ההוצאות בפועל של משרדי הממשלה גבוהות משמעותית מהתקציב המקורי וכשזה בא במקביל לירידה בגביית המסים אזי אנחנו נמצאים במדרון חלקלק. מהנתונים עולה כי משרד הממשלה הוציאו 9.3% יותר מהתכנון המקורי שהיה אמור לשקך עלייה בהוצאות של 7.3% "בלבד" ביחס להוצאות של ממשלת השינוי בשנה שעברה.
המשרדים "החברתיים" הוציאו בחודש מאי 11% יותר מההוצאה שלהם בשנה שעברה כשלפי התקציב הם היו אמורים להוציא קצת יותר מ-7% יותר מההוצאה בשנה שעברה.
הנושא המדאיג במיוחד, בטח לאור ההוצאות התופחות של הממשלה, הוא נושא הכנסות המדינה ממסים שירדו בחודש מאי ב-5%. ההכנסות ממיסים ישירים ירדו מתחילת השנה ב-6.2% ביחס להכנסות ממסים ישירים בשנה שעברה ואילו ממסים עקיפים נרשמה ירידה של 3.7%.
אם כן, מה שמתגלה מנתוני האוצר שהחשש הכבד מפני תקציב המדינה שלא רק שאינו תומך צמיחה ומעודד אי יציאה לעבודה מה שיעלה לחברה הישראלית העובדת והמשרתת בצה"ל לא מעט בשנים הבאות. אז מעבר לזה הרי שהתקציב עוסק בחלוקת כסף מבלי לייצר מקורות הכנסה מתאימים בעולם של האטה כלכלית וזה מתחיל לקבל ביטוי בביצעוים הכספיים של הממשלה הנוכחית.
