בעקבות מתקפת הטרור האכזרית ולקראת המשך המערכה פונו תושבים ביישובים ישראליים רבים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם. פינוי התושבים מקשה על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית. בנוסף, קיים מחסור במועסקים זרים, מועסקים מהרש"פ ומועסקים ישראליים אשר גויסו למילואים.

ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה: "לחקלאים מגיע פיצוי ואין על זה וויכוח, השאלה כמה פיצוי ומאיפה מגיע הכסף. הבעיה המרכזית היום בחקלאות היא היעדר עובדים זרים בשל המלחמה".
 

עוד ב-

הסיוע לתושבי העוטף בדרך? דיון סוער בוועדת הכספים

לכתבה המלאה

ח"כ ביטן המשיך ואמר: "מדינת ישראל צריכה להעניק את התמיכות הנכונות כדי להמשיך את החקלאות העברית בישראל ולא להסתמך על ייבוא חקלאי. לא יכול להיות שאנחנו נמשיך לייבא חקלאות מטורקיה לאחר האמירות האחרונות של ארדואן".

ביטן סיכם את דבריו ואמר: "צריך לתת פתרונות מידיים להבאת עובדים זרים למדינת ישראל שיעסקו בחקלאות. צריך קודם להביא את העובדים לישראל ואח"כ לפתור את הבעיות של הוויזה שלהם. אני דורש ממשרד החקלאות לתת פתרונות מהירים לבעיה של הבאת עובדים זרים לישראל".

לפי הנתונים שסיפק משרד החקלאות 7,407 עובדים זרים מתאילנד שמועסקים בענף החקלאות יצאו מישראל מאז תחילת המלחמה. בנוסף, 22 אלף עובדים פלסטינים לא נכנסים לעבוד בחקלאות מכיוון שהקבינט לא מאשר להם זאת.

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), בשנת 2021 היו בישראל 73,500 עובדים בענף החקלאות –43.7% מהם ישראלים, 32.8% עובדים זרים ו-23.5% עובדים מהרש"פ. משקל סך גידולי שדה בעוטף עזה הוא כ-25% מסך הגדולים הארצי ומשקל גידולי שעורה הוא 57%.

משקל גידולי ירקות בעוטף עזה הוא כ-30% מסך הגידול הארצי, משקל גידולי תפוחי אדמה הוא כ-60%, משקל גידולי עגבניות הוא כ-47% ומשקל גידולי כרוב הוא כ-38%.  משקל גידולי תרנגולי הודו בעוטף עזה הוא כ-17% מסך הגידול הארצי, משקל גידולי פטמים הוא כ-16% ומשקל ייצור חלב בקר הוא כ-15%.

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "החקלאות בישראל נמצאת במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה. האתגר הגדול ביותר שיש לנו הוא היעדר כח האדם. הקמנו חמ"ל שעובד 7 ימים בשבוע כדי לדאוג להבין את תמונת המצב מהשטח. אנחנו עושים הכל כדי למקסם את הסיוע שלנו לחקלאים. אנחנו מרחיבים הסכמים עם מספר מדינות כדי להביא לפה עוד עובדים זרים. מעבר לפיצוי לחקלאות במרחק של 20 ק"מ מהגבול צריך לתת את הדעת גם על חקלאות שנמצאת ביישובים הגבוליים אבל היא בתוך תחום מועצה אזורית שכן מקבלת פיצוי. רכשנו מכספנו 540 מיגוניות מתקציב משרד החקלאות למרות שזה לא באחריות שלנו. המיגוניות נמצאות בתהליך ייצור ואנחנו מחלקים אותם לאדמות החקלאיות בצפון ובדרום החל מיום חמישי הקרוב. חלוקת המיגוניות מתבצעת לפי תיעדוף של ענפי הגידול. קיבלתי החלטה אמיצה להסיט תקציבים בתוך משרד החקלאות כדי לרכוש מיגוניות למרות שזה לא בתחום האחריות שלנו. בנוסף, הענקנו 50 מיליון שקלים לארגונים שתומכים בחקלאים".

גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול: "המגיניות צריכות להיות במקום המגורים של העובדים הזרים ובמפעלי האריזה. אין טעם לשים מיגוניות בשטחים החקלאים הפתוחים. מעבר לעובדים זרים, המדינה צריכה להעניק משכורות ראויות, כולל מענקים לעובדים ישראלים שיעבדו בענף החקלאות. חקלאים בעוטף צריכים לקבל פרמיות על ייצוא לחו"ל כדי שימקסמו את תהליכי העבודה שלהם בשדות".

מנכ"ל משרד החקלאות התייחס לצריכת תוצרת חקלאית ישראל בזמן המלחמה: "אנחנו קוראים לציבור להעדיף תוצרת חקלאית מקומית על פני חקלאות מיובאת. ביטחון המזון של ישראל לא צריך להיות תלוי בייבוא של מזון מטורקיה. אני לא רוצה שהצרכן הישראלי יתלבט בין עגבנייה מהערבה לעגבנייה מטורקיה".

פניתי לרשתות הקמעונאיות שיעדיפו למכור ללקוחות שלהם תוצרת מקומית ולא תוצרת מיובאת. צה"ל קיבל אספקה של עגבניות מטורקיה והם יצאו בהצהרה שהם מפסיקים עם זה. אנחנו נשיק בימים הקרובים זירת מסחר דיגיטלית שתחבר בין הרשתות לבין החקלאים. אנחנו מעודדים יצירה של שווקים מקומיים בעזרת חלוקת מענקים לרשויות".

גל ברנס, אגף תקציבים, משרד האוצר: "הכוונה של משרד האוצר זה לתת מקדמה על חשבון הפיצויים לחקלאים שנמצאים עד 20 ק"מ מהגבול. המקדמות לחקלאים עד 7 ק"מ מהגבול בעזה ועד 9 ק"מ מהגבול בצפון כבר חולקו. אנחנו עובדים להעביר תקנות להרחיב את הפיצויים עד למרחק של 20 ק"מ. ניתן מקדמות ופיצויים הכי מהר שאפשר. אנחנו עובדים על פתרונות של סיפוק עובדים במקום העובדים הזרים שעזבו את ישראל".

צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות: "אין פתרונות לחקלאים שנמצאים מעבר ל- 20 ק"מ מהגבול. כל החקלאים בישראל מעסיקים עובדים זרים, בעקבות המלחמה יש מחסור עצום של עובדים זרים בכל ענפי החקלאות בכל הארץ. צריך לדעת לספק פתרונות מותאמים לענף החקלאות ברחבי הארץ".

יו"ר הוועדה ח"כ ביטן סיכם את הדיון: "מבקש ממשרד האוצר להכניס יישובים נוספים ושטחים חקלאים נוספים לתוכנית הפיצויים לפי מתווה של מועצות אזוריות מעבר למרחק בק"מ. משרד האוצר צריך לשבת יחד עם החקלאים כדי להתאים את חליפת הפיצויים המתאימה לסקטור הזה".