הכלכלנים הבכירים בכלכלה הישראלית מעריכים שלמרות התחזקות השקל בתקופה האחרונה בנק ישראל לא ימהר להוריד את הריבית ויחכה לפחות לתחילת השנה הבאה; הכלכלנים מעריכים שהאינפלציה מתכנסת ליעד יציבות המחירים
נבחרת הכלכלנים - גיל בפמן, עופר קליין, אורי גרינפלד, יונתן כץ, ויקטור בהר (צילום shutterstock, אורן דאי, יונתן בלום, רמי זרנגר, צביקה דור, ענבל מרמרי)
קונצנזוס מתגבש בין הכלכלנים הבכירים בישראל לפיו למרות שהשקל חוזר לרמות של טרום המלחמה ולמרות שאינפלציה מתכנסת ליעד יציבות המחירים, בנק ישראל לא ימהר להוריד את הריבית וימתין לפחות לתחילת השנה הבאה.
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים אומר כי השקל בקאמבק גדול אחרי שהתחזק ב-7% מול הדולר מתחילת החודש. "סביר להניח שבנק ישראל לא עומד מאחורי ההתחזקות, אלא גורמים אחרים כמו עליות השערים החדות בשוקי המניות בעולם (כ- 8%), היחלשות של הדולר בעולם, ואולי גם מחשבות על איך יראה היום שאחרי, והערכה שהון גדול יעשה דרכו לשיקום הרצועה, וחלקו ימצא דרכו לשוק בישראל.
"אנו מעריכים כי הפיחות שנוצר בתחילת המלחמה הושפע ממכירות שקלים של זרים, וכיוון שחשיפת הזרים לניירות ערך ישראלים אינה גבוהה, וישראלים לא הצטרפו לטרנד, התהליך מיצה את עצמו. מכל מקום עוצמת הייסוף מפתיעה לאור העלייה בסיכון המשק, וצפי לעלייה מהירה בגירעון התקציבי".
באשר להתפתחות האינפלציונית, אומר בהר כי "מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2023 עלה ב-0.5%. בשנים-עשר החודשים האחרונים המדד עלה בשיעור של 3.7%, והמדד ללא אנרגיה עלה ב-3.5%. מדד אוקטובר הושפע מהמלחמה, וקשה להסיק ממנו מסקנות לגבי תוואי האינפלציה העתידי.
"כך לדוגמה ראינו את סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים יורד ב-0.3%, כנראה על רקע הנחות זמניות בשכר-דירה שניתנו בעת המלחמה, בעוד שבסעיף שכר-דירה המחירים המשיכו לעלות: בחידושי חוזים נרשמה עלייה חדה של 3.6% כאשר הדייר לא התחלף ו– 8.0% כאשר התחלף דייר. בחלק מהסעיפים במדד האומדנים התבססו על השבוע הראשון, ועל השינויים בתקופה המקבילה אשתקד.
"מחירי הפירות והירקות עלו החודש בהשפעת המחסור שנוצר בשל המלחמה. מחירי המזון רשמו עליית מחיר חדה, זאת לאור סיום מבצעי החגים. הפיחות החד בשער החליפין בחודש אוקטובר השפיע בעיקר על מחירי הנסיעות לחו“ל. מדד המחירים לחודש נובמבר צפוי להיות מושפע מהייסוף החד בשער השקל (יוזיל מחירי נסיעות לחו“ל, במידה ויימדד), וכן מכך שעסקים ישתדלו לדחות עליות מחירים בתקופת מלחמה".
לסיכום, אומר בהר כי "קיימים הרבה גורמי סיכון שמרתיעים בשלב הנוכחי את הבנקים המרכזיים מלהתחיל להפחית ריביות. שוקי העבודה הדוקים, השכר עולה, והגירעונות התקציביים גבוהים. השווקים מגלמים ירידת ריבית חדה בהחלטות הריבית הקרובות, והמשך הורדת ריבית בהמשך השנה.
"תשואת המק"מ לשנה ירדה לרמה של כ-4.1%, ואם היינו גוזרים לפיה צפי לירידת הריבית היינו מגיעים לריבית בנק ישראל ברמה של כ-3.5% בעוד שנה. אנו מעריכים כי תיתכן הפחתת ריבית בתחילת השנה הבאה, במידה ושער החליפין יתייצב, אך המשך הפחתות יהיה תלוי במדיניות הפד בארה“ב. אנו צופים ריבית בשיעור של כ-4% בעוד כשנה".
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות אומר כי "מדד המחירים לצרכן שפורסם בשבוע שעבר מותיר את סביבת האינפלציה בישראל במקום לא ממש ברור ואת בנק ישראל בהתלבטות לא פשוטה לקראת ההחלטה של שבוע הבא.
"אמנם האינפלציה בישראל ממשיכה לרדת אבל כדאי לזכור שני דברים: ראשית, במדד אוקטובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה מספר התאמות על מנת שהמדד לא יושפע מעצירת הפעילות במספר ענפים כמו טיסות לחו"ל, נופשים בארץ או מסעדות. בהתאם, קשה ללמוד ממדד זה או ממדד נובמבר שיפורסם בחודש הבא על מגמת האינפלציה האמיתית במשק.
"שנית, השפעות המלחמה על האינפלציה בטווח הבינוני עדיין לא ברורות בעיקר על רקע תוכנית התמיכה של האוצר בעסקים ובמשקי הבית והמחסור המסתמן בכח אדם.
"לכן, על אף שבטווח הקצר סביר להניח שהאינפלציה תמשיך לרדת, בטווח הבינוני-ארוך המגמה פחות ברורה. מצד שני, אין ספק שהתחזקות השקל מתחילת החודש מקלה על בנק ישראל במידה וירצה בכל זאת להפחית את הריבית כדי לתמוך במשק. שער החליפין של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות נמוך יותר מכפי שהיה ערב המלחמה ונדמה שלפחות כרגע, השפעת פרמיית הסיכון של ישראל על שוק המט"ח נעלמה.
"על רקע כך, בנק ישראל יעדיף להערכתנו להותיר שוב את הריבית על כנה ולתמוך במשק על ידי הפעלה של תוכניות ייעודיות כמו התוכנית לעידוד אשראי בריבית נמוכה לעסקים קטנים שהושקה לפני כשבועיים" אומר גרינפלד.
