תקרת הגירעון לשנת 2024 צפויה לעמוד על 6.5% תוצר, זאת לעומת 2.25% תוצר הקבועים כעת בחוק. מגבלת ההוצאה תעודכן, כך שיהיה ניתן להוציא עוד 68.4 מיליארד שקל, ובסך הכול כ-581 מיליארד שקל. על מנת לעמוד במסגרות אלו, הוחלט על קיצוץ רוחבי בהיקף של 3% בכלל תקציבי משרדי הממשלה.

מסגרת התקציב הנוסף לשנת 2024 שיובא הבוקר (ראשון) לדיון בישיבת הממשלה. אמש משרד האוצר פרסם את התוכנית הכלכלית, כאשר ההגדלה התקציבית של 68 מיליארד מורכבת למעשה משתי קופסאות, קופסת "צרכים צבאיים" בהיקף של 55 מיליארד שקל, שמתוכה 17 מיליארד שקל יופנו לסעיף רזרבה ויהיה ניתן להשתמש בהם רק אחרי יולי 2024, בכפוף לאישור רה"מ, שר הביטחון ושר האוצר, ובכפוף להמשך מצב החירום.

 

המנגנון המוסכם משקף פשרה בין האוצר לבין משרד הביטחון לגבי גודל תקציב הביטחון לשנת 2024. בנוסף, עוד 13.4 מיליארד שקל הוקדשו "לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין ממלחמת חרבות ברזל". בטיוטה החדשה נכנס צעד ההכנסה המשמעותי ביותר והוא התחייבות להעלות את המע"מ בשנת 2025 מ-17% ל-18%, צעד זה אמור להגדיל את הכנסות המדינה ב-7.2 מיליארד שקל.
 

עוד ב-

אוקטובר האיום: בנק ישראל בנתונים מדאיגים - הציבור ימשיך לשלם?

לכתבה המלאה

עם זאת, בהנחה ובסוף 2024 נראה כי בשנת 2025 יחס החוב-תוצר צפוי לרדת, הרי שהעלאת המע"מ לא תחול. בתחילה רה"מ בנימין נתניהו התנגד להעלאת המע"מ, אך ככל הנראה השתכנע שמדובר בצעד קריטי ליצירת אמון בשווקים. בנוסף, קיבל את הסכמת האוצר לחקיקת נקודת זיכוי נוספת בגין ילדים בגילאי 0-3. צעד הכנסה נוסף שהוכנס לטיוטה הוא מיסוי רווחי בנקים. על פי המוצע בטיוטה, ישלמו הבנקים בשנת 2024 ובשנת 2025 מס שכר של 17% ומס רווח בשיעור של 26%.
 

טיוטת החלטת הממשלה שעליה תצביע מחר הממשלה התפרסמה, והיא מלאת גזירות כרימון.
נתחיל:
קיצוץ של 3% בתקציבי המשרדים, + 5% בתקציב התמיכות + 50% בתקציבי הדרכה וייעוץ + קיצוצים נקודתיים.
משרד החינוך, למשל, יקוצץ בכ-700 מלש"ח. סכום זהה, אגב, לזה שיקבלו הרשתות החרדיות המפלגתיות.
> pic.twitter.com/9I2XoI1SHz

— Aviad Houminer-Rosenblum (@aviadho) January 13, 2024

המהלך אמור להוסיף לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקל מדי שנה. צעדי הכנסה נוספים שהטיוטה מדגישה, הם מיסוי השימוש בתחליפי דלק, הגדלת המיסוי על טבק, ומסי נסועה. כמו כן, בטיוטה החדשה נוסף צעד הכנסה נוסף, והוא הטלת איסור גם על גופים פיננסיים מפוקחים (דוגמת צ'יינג'ים, חברות ניכיון שיקים) לתת הלוואות במזומן בהיקף של יותר מ-6,000 שקל. צעד זה לדברי האוצר אמור להכניס כ-120 מיליוני שקל בכל שנה. 
 

הדברים של נתניהו כאן בלתי נתפסים: בדצמבר 2023 היה לשיטתו מספיק כסף לכולם, ולכן ניתן היה לחלק כספים קואליציוניים שאין להם קשר למלחמה. בינואר 2024 אין כבר כסף לאיש, ולכן צריך להטיל גזירות במיליארדים על הציבור הרחב. מה השתנה פתאום בתוך חודש? רה״מ פחות אהב את השאלה, אני עומד מאחוריה. pic.twitter.com/XahXgx90vB

— מתן חודורוב (@MatanHodorov) January 13, 2024

אחד הפרקים שקוצץ משמעותית הוא פרק "צמצום כפילויות בעבודת הממשלה", כך לדוגמה, מפרק זה יצאה הרפורמה של האוצר לפיה כל היבואנים בתחום מוצרי הצריכה יעבדו רק מול משרד הכלכלה. הצעה זו הוצאה בשל דרישת היועמ"שית שטענה כי לא ניתן מספיק זמן לדון ברפורמה מבנית כזו. גם הכוונה להטיל פיקוח תקציבי על הוצאות רכש גדולות של המוסד והשב"כ הוצאה מהטיוטה. גם התוכנית לאיחוד כל המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה העוסקים במחקר יישומי הוצאה מן הטיוטה.