רכילות עסקית
שר אחר, אותה מהפכה: תוכנית ה"גיוון" של דודי אמסלם | עמית תומר
הזזת שומרי סף מתפקידם, מינויים מטעם וסלילת הדרך לפוליטיזציה במוסדות המקצועיים של המדינה – כל החששות מהמהפכה המשפטית של שר המשפטים לוין עלולים להתממש דווקא בגזרתו של השר אמסלם, החברות הממשלתיות. איך זה עלול לפגוע בשירותים שכולנו מקבלים מהן?
מי שהגיע לצומת קפלן בתל-אביב במוצאי שבת 4 בינואר זכה בתחושת דה ז'ה וו לחיים שלפני המלחמה. על הבמה, שמאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הפכה שמורה בעיקר למשפחות החטופים וגורמים הקשורים למאבקם, עלה פרופ' מרדכי קרמניצר לציין שנתיים לפרוץ המהפכה המשפטית.
שנתיים ממסיבת העיתונאים הנודעת של שר המשפטים יריב לוין, בה הציג את תוכניתו השנויה במחלוקת לשינויים במערכת המשפט שפערה בתוך החברה הישראלית את אחד הקרעים העמוקים בתולדותיה. אבל פרופ' קרמניצר בחר להסתכל על הימים שחלפו מאז גם במבט אופטימי: "אחרי שנתיים, המהלכים העיקריים של ההפיכה לא קודמו.
ההפיכה כשלה משום שיוזמיה טעו טעות קרדינלית באשר לאופיים של אזרחי ישראל, כי שימשנו חומת מגן לשומרי הסף". כשמסתכלים על מערכת המשפט פרופ' קרמניצר צודק, למרות שהייתה ועדיין נתונה תחת מתקפה, לוין לא השלים אף אחד מהשינויים שתכנן (היחיד שעבר בחקיקה, ביטול עילת הסבירות, בוטל ע"י בג"ץ). אבל להסתכל רק על מערכת המשפט זו טעות גדולה.
בזמן שהעיניים שלנו מופנות למעשיו של לוין, חבריו לממשלה מקדמים את ההפיכה המשטרית בזירות נוספות, הרחק מחומת המגן האזרחית. בשבוע האחרון קיבלנו המחשה לכך: שר נוסף קיים מסיבת עיתונאים להשקת מהפכה נוספת, שמאיימת לדחוק שומרי סף ולהפוך גופים עצמאיים שקריטיים לחיים של כולנו, לא פחות מבתי המשפט, לכאלו שיעבדו בשירות הפוליטיקאים.
מהפכה שלה גם עלולות להיות בנוסף השלכות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים. אבל במחאות במוצאי שבת האחרון לא היה לה זכר ובשבוע שבו סדר היום החדשותי נע בין פסגת טראמפ-נתניהו להמשך שחרור החטופים נדחקה היא גם מראש הכותרות. כך, החומה פרוצה והפרצות קוראות.
אבי המהפכה שספק אם שמעתם עליה הוא השר דודי אמסלם שאחראי בין היתר על רשות החברות הממשלתיות, זאת ששולטת על כמאה חברות שבבעלות המדינה ואחראיות לשירותים שכולנו משתמשים בהם – חשמל, מים, כבישים, רכבת ישראל ועוד רבים.
ב-12 השנים האחרונות חברי הדירקטוריון בחברות האלו ממונים מתוך נבחרת אליה כל אחד יכול לנסות להתקבל. וועדה מקצועית מגבשת רשימה ארוכה של המתאימים ביותר עפ"י תנאי סף מקצועיים, שמתוכה בוחרים השרים בכל פעם שמתפנה כיסא באחת החברות.
מטרת המהלך הייתה להפוך את התהליך לשקוף ופתוח יותר לציבור הרחב, אלא שאמסלם מבקש כעת לבטלו. כי ממש כמו לוין, גם אמסלם אומר שישראל עדיין נשלטת בידי אליטה ומטרתו לאזן, להפוך את הדירקטוריונים למגוונים ושוויוניים יותר, וכמו במערכת המשפט גם בחברות הממשלתיות יש מקום אמיתי לשיפור ורענון השורות.
אלא שכמו לוין, במבחן המעשים אמסלם מחדיר פוליטיזציה למערכת ועלול להפוך את מאות המשרות האלו למאגר ג'ובים בשליטת השר, כפי שהיה בעבר בישראל. וכמו לוין, הוא מתכנן את הרפורמה שלו שנים ארוכות: ב2020 ניסה לבטל לראשונה את נבחרת הדירקטורים במחטף. אז בג"ץ שם לו ברקס, לכן בסיבוב הנוכחי אמסלם יצא לדרך ארוכה ומתוחכמת יותר, אבל היעד אותו יעד.
כבר בהסכמים הקואליציוניים שבהקמת הממשלה הנוכחית חזר לחיינו הסעיף "ביטול נבחרת הדירקטורים" ורק נותר למצוא את אנשי מקצוע שיסכימו לחתום על המהלך. אחרי שאמסלם הקפיא את העבודה של ועדת מומחים קודמת לפני כחצי שנה הקים אחת משלו בראשות פרופ' אסף מידני.
על הנייר גורמי המקצוע קיבלו את המשימה לבחון האם ואיך צריך לעדכן את דרכי הגיוס, המיון והכשרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות. בפועל עוד לפני שהחלו לעבוד הכריז אמסלם: "אנחנו נשנה את הקריטריונים (למינוי דירקטורים) ונדאג לגיוון של כלל האוכלוסייה בישראל".
כשזו יריית הפתיחה, באופן לא מפתיע המסקנה המרכזית אליה הגיעה הוועדה היא שהנבחרת, על אף שמטרתה לפתוח בפני כל מי שעומד בתנאי סף מקצועיים את ההזדמנות להתמנות לדירקטור, אינה הפתרון המתאים ביותר ועדיף שאת המינויים יבצע השר "כפוף לקריטריונים קשיחים ובדיקת ועדה בלתי תלויה".
על אף שהסייג האחרון חשוב ושכותבי הדו"ח מבקשים בעצמם "לקרוא וליישם את ההמלצות במקשה אחת ולא בחלקים", דווקא החלקים שסוטים מדרכו של אמסלם לוקים בחסר.
כך למשל במקום שהוועדה תגדיר שחור על גבי לבן את הקריטריונים הקשיחים שאמורים להגביל את מינויי השר, חבריה בחרו להשאיר אותם בגדר תחום אפור שיאפשר לאמסלם לעצב בחוק החדש את המגבלות למידותיו. ומה יקרה אחר-כך? את זה אמסלם לא מתאמץ להסתיר.
הוא עצמו סיפר בראיון לקלמן-ליברמן ברשת ב' בשנה שעברה: "אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה. התפקיד שלי זה להגיש אנשים שאני מכיר ומעריך". נתונים יבשים, כמו מה היקף הפעילות שניהלו או פיקחו עליה בעברם, פחות חשובים לשיטתו.
מילא אם התנהלות כזו הייתה מובילה רק למינוי מקורבים לצלחת, בעוד מועמדים ראויים אחרים היו נדחקים מהמשרות הנחשקות. הרי אמסלם לא המציא את חלוקת הג'ובים, חטא קדמון שמלווה אותנו עוד מקום המדינה. אלא שהקמת נבחרת הדירקטורים, שנועדה למנוע מצבים כאלו, חשפה את המחיר שכולנו שילמנו על העדפת המקושרים ביותר על פני המוכשרים ביותר.
בשלוש השנים לפניה החברות הממשלתיות הפסידו יחד מאות מיליוני שקלים מידי שנה, אחרי שנוסדה? המינוס התחלף בפלוס, שהיום כבר מגיע למיליארדי שקלים בשנה. הכסף הזה יכול וצריך להגיע לקופת המדינה, בוודאי בימים בהם מוטלות על כולנו גזרות רבות כדי לכסות על הבור התקציבי שפערה המלחמה. אבל ההפיכה של אמסלם עלולה להפוך שוב גם את המשוואה הכלכלית הזאת. ולצד שורת הרווח, לדרדר גם את הביצועים של החברות הממשלתיות ולפגוע בשירותים שאנחנו מקבלים מהם.
לכן חייבים לשים זרקור ולעקוב בזכוכית מגדלת גם אחר מהפכת המינויים הצפויה בחברות הממשלתיות. כי עם כל הכבוד והיראה מתוכניתו של שר המשפטים לוין, המציאות מלמדת שאמסלם כבר הגיע רחוק יותר: הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שומרת הסף, עוד עמוק בשלב האיומים.
עוד ב-
אבל את ראשת רשות החברות, מיכל רוזנבוים, אמסלם כבר הצליח להזיז מהדרך במלחמת התשה שהובילה להתפטרותה, ובמקומה מינה מועמד שעד כה ראה עימו עין בעין בכל התחומים. וזה רק הפרומו.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.מה הבעייה? נבחר ציבור רוצה לתקן עוול שקיים שניםיוגב ש 02/2025/10הגב לתגובה זו1 1הציבור הישראלי בחר בו וביתר חברי הממשלה. זה מה יש. לא טוב? תשנו בקלפיסגור
-
1.כל מה שמעניין את דודירפי פרץ 02/2025/10הגב לתגובה זו0 2זה לשבץ מרוקאים (סליחה מקורבים) לתפקידי מפתח מבליש שיש להם שום כישורים, יכולות וניסיון לעמוד בתפקיד. העיקר שיהיו מרוקאים!!! גזען מגעיל שכמוך, בושה שאתה בכנסת ישראל, מה זה אומר עלינו כעם???סגור
