גם יובל רפאל צריכה להיזהר? עובדים בתעשיית המוזיקה – נגנים, מנצחים, זמרים, טכנאי קול, תקליטנים ועובדי במה – נמצאים לעיתים קרובות בסביבה עתירת רעש. מדידות שנעשו במהלך מופעי רוק ובחזרות של תזמורות הצביעו על מפלסים של 90 עד 122 דציבל (dB(A)) – רמות רעש המזיקות לאוזן האנושית עם חשיפה חוזרת ונשנית.

דווקא אצל מוזיקאים – עבורם חוש השמיעה הוא כלי עבודה חיוני – הסכנה חמורה שבעתיים. ירידה באיכות השמיעה גורמת לא רק לפגיעה באיכות החיים, אלא גם לאובדן כושר ההשתכרות.

מה זה טינטון ולמה הוא כל כך מסוכן
אחד הסימנים הברורים לנזק שמיעתי מתמשך הוא טינטון – תחושת רעש פנימי תמידי (כגון צפצופים, זמזומים או שריקות) באוזניים גם בהיעדר מקור חיצוני. מחקרים מצביעים כי בקרב מוזיקאים, עד 15% סובלים מטינטון קבוע, לעומת 2% בלבד בכלל האוכלוסייה.

המוס"ל מדגיש פגיעה בשמיעה עלולה להתחיל באי-נוחות קלה ולהסתיים בנזק בלתי הפיך. לעיתים רק לאחר שמתחילים להרגיש עיוותים בצלילים או כאב בעת חשיפה למוזיקה חזקה – מתברר שהשימור היה הכרחי.

מה ניתן לעשות? הנחיות המוס"ל למניעת נזק שמיעתי
שימוש באטמים מותאמים אישית למוזיקאים – ישנם אטמים מיוחדים שנועדו להפחית את רמות הרעש תוך שמירה על איכויות הצליל. הפחתת זמן חשיפה – מומלץ לקיים הפסקות רבות יותר בחדרי מנוחה שקטים, ולעבוד ברוטציה.

הקטנת עצמת מוניטורים תוך-אוזניים (IEM) – בליווי מהנדס קול ובהתאם לתנאי הסביבה.
שימוש בחומרי בידוד קול – תכנון אקוסטי נכון של חדרי חזרות ובמות עשוי להפחית את ההדהוד המזיק.

עוד ב-

יובל רפאל נחשפת בפני כל העולם: ''כל כך הרבה איומי מוות''

לכתבה המלאה

בדיקות שמיעה שנתיות – כחלק ממדיניות שימור שמיעה קבועה."עובדי במה ואנשי סאונד חשופים מדי יום לסיכונים שקטים אך הרסניים. שמיעה אינה רק חוש – היא כלי עבודה. האחריות שלנו היא לשמר אותו לאורך הקריירה כולה," מדגיש ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוס"ל. "במיוחד בתקופה נוצצת כמו אירוויזיון, חשוב לזכור שההופעה לא שווה כלום – אם לא נשאר מי שיישמע אותה."