הספר הבא אותו יכתוב בנימין נתניהו ייקרא: ״איזה פראיירים בשמאל״, בכל מערכת בחירות הם מכניסים לכנסת גלגל הצלה, שברגע הנכון הופך לסוס טרויאני ועורק למחנה ביבי. 

והלקח לא נלמד, אחרי אורלי לוי, הנדל והאוזר, סילמן ושקלי, עכשיו הגיע תורם של סער ואלקין לעקוץ, לגנוב את קולות האזרחים שהצביעו למפלגה שהתחייבה לא לשבת עם ביבי, ולתת באמצעותם חבל הצלה לנתניהו וממשלתו המסוכנת.

שוב זה קורה, פוליטיקאים אבודים שלא היו נבחרים בשום מפלגה ומצאו את דרכם לכנסת רק במפלגות המתנגדות לנתניהו, אך כשהגיע רגע האמת, התהפכו ומנעו את הפלתו, חלקם מטעמי פסילת ערבים, חלקם מטעמי ג׳ובים ושריונים, וחלקם בשילוב של השניים.

אבל בשמאל מרכז מתעקשים לחזור על הטעות, ומתעקשים להתקשט באנשי ימין כדי חלילה לא להיתפס כשמאל. השיטה הזאת איננה רק חטא אידיאולוגי והסברתי, היא גם פיגוע פוליטי שמתפוצץ שוב ושוב למחנה בפנים.
 

עוד ב-

מפגן של אחדות מזויפת: צריך להחרים את אירועי יום העצמאות | יריב אופנהיימר

לכתבה המלאה

פליטי הימין הנואשים אינם מגנטים של קולות, להיפך. הם מעוררים חשד, מצננים התלהבות, מייצרים מריבות פנימיות ומזיקים עוד בשלב הקמפיין. ומרגע שהושבעו בכנסת, בלי בושה, הם מתנהגים כשחקני יחיד, לוקחים את קולות ״רק לא ביבי״ ועורקים לצד השני.

כך מאות האלפים שהצביעו לעבודה-מרצ, ראו כיצד אורלי לוי גונבת להם את הקול ומעבירה אותו לביבי תמורת שריון, מיליוני הישראלים שעמדו שעות בתור והצביעו לכחול לבן ראו כיצד הנדל והאוזר שהם הכניסו לכנסת מונעים את החלפתו של ביבי בסיבוב השני, ומאות אלפי הישראלים ששוב נתנו אמון במפלגתו של בני גנץ, רואים כעת כיצד סער גונב את קולותיהם תמורת מקום בקבינט המלחמה ואופציית חזרה לליכוד.

בצד השני זה לא קורה, בצד השני לא מחפשים שמאלנים מחמד, לא מתביישים באידיאולוגיה, בצד השני מקצינים ומחדדים עמדות ללא פחד, לא מתחנפים כדי לקושש קולות. מאתגרים את ביבי תמיד מימין.

גם בנט, כשהחליט להקים את ממשלת השינוי, עשה זאת לאחר שלנתניהו לא היו 61 מנדטים, אם נתניהו היה זוכה אז בבחירות, בנט היה נשאר נאמן עד הסוף. אבל מפלגתו של בנט הייתה עמוסה באינטרסנטים צרים, שבעבור שריון וג׳וב שר ערקו לצד השני והביאו להקמת הממשלה הגרועה, הכושלת והמסוכנת בתולדות ישראל.

נתניהו יושב ומתמוגג, רואה את מתנגדיו מפקיעים גול עצמי שוב ושוב, נהנה מתמימותם של מתנגדיו רצים לקלפי ובוחרים בלי לדעת שוב ושוב בשותפיו החדשים. פרישת גדעון סער היא לקח ברור ללפיד וגנץ, בבחירות הבאות אין צורך בקישוטים ובאליבי ימני, השאירו את הנדל והאוזר, סער ואלקין, עידן רול ושרן השכל לרוץ לבד. 

אל תייבאו ימנים ממלכתיים, אל תתביישו בעמדותיכם, הציגו רשימה ברורה ומוכחת של אנשים אידיאולוגים, חדים וישרים, כאלו שאפשר לסמוך עליהם, שבאים מהשמאל ומציעים אלטרנטיבה, רק ככה ננצח.