משפט

"התנהלות בריונית": רשת מלונות בראון תובעת את איש העסקים ספי צביאלי

תביעה על סך חמישה מיליון שקלים הוגשה נגד גובה הנכסים של רשת ארבעת המלונות בתל אביב. לטענת הרשת, איש העסקים לא התחשב כלכלית במשבר הקורונה ואף הכשיל חוזה לפתיחת "מלונית קורונה"

אנגלינה יוסים | 27/7/2020 17:01

רשת מלונות בראון הגישה תביעה הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד איש העסקים ספי צביאלי ממנו שוכרת ארבעה מלונות וחניון בתל אביב. במסגרת העתירה נגד קבוצת צביאלי דורשת רשת מלונות בראון להשיב מיליוני שקלים ששולמו בתקופת משבר הקורונה "מחמת כפייה ולחץ כלכלי פסול" שהופעל עליה, לטענתה, מצד צביאלי.

במסגרת התביעה טוענת רשת מלונות בראון, בבעלות קבוצת "לאופרד" של ליאון אביגד, ניצן פרי וניר ויצמן, כי צביאלי לא הסכים להתפשר על דמי השכירות ובמקביל, סיכל במכוון את ההתקשרות בין רשת המלונות לבין משרד הביטחון לטובת הפעלת "מלון קורונה" באחד מבתי המלון של הרשת. נכתב כי "בכך, למעשה גרעו הנתבעים מהתובעות מיליוני שקלים שהיה בהם כדי להקטין את נזקיהן ולסייע בתשלומי דמי השכירות המשמעותיים שהתובעות נדרשו להמשיך ולשלם במלואן".

רשת בראון המפעילה את מלון טאונהאוס, מלון אולימפיה ומלון דה לה מר הגישה את כתב התביעה באמצעות עורכי הדין אורלי טננבאום, שחר אייזנר וטליה חנינקס ממשרד גורניצקי ושות' בסך של כחמישה מיליון שקלים נגד איש העסקים ספי צביאלי וחברות בשליטתו, בגין השבה של כספים שנגבו מהן שלא כדין במהלך תקופת הקורונה ולפיצוי בגין נזקים שגרמו להם.

ההתקשרות בין הצדדים החלה ביולי 2019, אז חתמה רשת המלונות על חמישה הסכמי שכירות עם צביאלי, לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להארכה של 15 שנים. במהלך החודשים עד לתחילתו של משבר הקורונה השקיעו מלונות בראון מיליוני שקלים לביצוע עבודות ובשיפוץ מאסיבי של הנכסים שבבעלות הנתבעים.

על פי כתב התביעה, בגל הקורונה הראשון "המשק הישראלי החל בהליך סגירה מהירה עד לשיתוק המוחלט". רשת בראון פנתה לצביאלי בבקשה למצוא מתווה מוסכם והולם, אלא "שלתדהמתן של התובעות נתקלו באטימות מוחלטת ובהתנהלות בריונית מצידם של הנתבעים אשר עמדו באופן דווקני וחסר תום לב על קיום חוזי השכירות במלואם וכסדרם", בשונה מבעלי נכסים אחרים עמם קשורה הנכס אשר גילו אמפתיה והגיעו להבנות מסחריות מותאמות לתקופה.

"חמור מכך", טוענת הרשת "לא רק שהנתבעים בחרו שלא לגלות גמישות, אלא שהם דווקא עמדו על קבלת מלוא הכספים מן התובעות למרות העובדה שהמלונות לא פעלו, תוך ניצול סד הזמנים הדחוק בו היו מצויות התובעות, הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהמשבר, והפגיעה התדמיתית הקשה שעלולה הייתה להיגרם לתובעות", וכן אילצו את הרשת לחתום על תוספת דרקונית לחוזי השכירות, המגלמת תנאים קיצוניים ובלתי סבירים".