העיתון הכלכלי גלובס שבשליטתה של אלונה בר און חויב לחשוף נתוני צפייה בכתבה לאחר שנתבע בחצי מיליון שקל בגין הפרת צו איסור פרסום. התביעה הוגשה בשנת 2019, אז פורסמה בגלובס כתבה עם שמו של התובע, נגדו התנהלה חקירה פלילית, במהלכה גם נעצר. לטענת התובע, בכתבה בעיתון גלובס, שפורסמה גם באתר האינטרנט, הופיעו פרטים מזהים שלו על אף הצו האוסר על פרסומם. פרסום זה גרם לתובע, לטענתו, נזקים חמורים, ועקב כך הגיש נגד גלובס תביעה של 500,000 שקל (לצרכי אגרה). התביעה הוגשה נגד גלובס, כמו גם נגד העיתונאים אלה לוי וינריב, מנחם שטאובר והדס מגן. 

הנתבעים הכחישו את טענות התביעה ונימקו כי התובע לא העביר לידיהם את צו איסור הפרסום, על אף שבשלב מסוים התבקש לעשות זאת, וכי לא נגרם לו כל נזק כתוצאה מהפרסום הנטען. "לטענת הנתבעים, אין משקל של ממש לנתון של מספר הצפיות בלי מועדי הצפיות, והמערכת אינה מסוגלת לספק את פריט המידע האחרון", נכתב בהחלטת שופט השלום בראשון לציון, אבי סתיו. "בנוסף, טוענים הנתבעים כי ממילא האזכור של מעצר התובע בכתבה הוא פרט אחד מני רבים, ואין מקום להניח שכל מי שקרא את הכתבות שם לב לפרטי התובע, ומכל מקום הנזק שנגרם לתובע אינו כתוצאה מהפרסום בעיתון אלא כתוצאה מהמעצר ומהחקירה".

צילום: מערכת ice

השופט סבר כי "קשה לחלוק על כך שבתביעה שעניינה נזק שנגרם כתוצאה מפרסום, עשויה להיות רלוונטיות לשאלה כמה אנשים צפו באותו פרסום. הנתבעים מעלים שורה של טענות שמכוחן לא תהיה, לטענתם, משמעות לנתון של מספר הצפיות – אפשרות למניפולציה בנתונים, העדר אפשרות לדעת מי מקוראי הכתבה נחשף לחלקים הקשורים לתובע, קשיים בהוכחת הנזק וכדומה. טענות אלו דינן להתברר בהליך עצמו. עצם העובדה שקיימת אפשרות שבסופו של יום ייקבע שאין לייחס משקל לנתון של מספר הצפיות בכתבה, אין די בה כדי לשלול את הרלוונטיות של נתון זה".

במסגרת התביעה, דרש התובע לחשוף את נתוני הצפייה בכתבה עליו, כחלק מדרישתו לפיצוי. אולם בעיתון התנגדו בטענה כי מדובר בסוד מסחרי. השופט אמנם קיבל טענה זו של גלובס, אך לאחר שהתובעים טענו כי סמנכ"ל גלובס מפרסם בפייסבוק את נתוני הגלישה של העיתון ביחס למתחריו, נעתר השופט לבקשת התובע לחשוף את הנתונים. התובע התייחס לפוסט של סמנכ"ל הסחר של גלובס, דרור בנגל שפרסם ב-2019 פוסט המשווה את נתוני הצפייה של גלובס מול אלה של כלכליסט דרך אתר SimilarWeb.

בסוגיית נתוני הצפייה שפורסמו בפייסבוק אמר השופט: "השוואה זו מתייחסת לנתוני הצפייה הכלליים בעיתון ולא לצפייה בכתבות או במדור ספציפיים, ואיני סבור שפרסום מעין זה ביחס לנתוני הצפייה הכלליים מעקר מתוכן את סודיות המידע הפרטני בדבר נתוני הצפייה בכתבות השונות. עם זאת, כפי שאפרט מיד, דומה שיש בכך כדי להשפיע על האיזון הכולל כאשר נשקלת שאלת גילוי המידע".

לאחר בחינת הטענות, הורה שופט השלום בראשון לציון, אבי סתיו, כי "יש להורות על גילוי המידע, כנגד התחייבות התובע ובא כוחו לשמור על סודיותו". גלובס יחויבו למסור לתובע את נתוני הצפייה בכתבה בהתאם לסיכום בין הצדדים, כשהתביעה, בסך חצי מיליון שקל, עודנה מתנהלת.

מגלובס נמסר בתגובה: ״גם התביעה וגם הפרסום הם ניסיון סרק של אדם שעניינו נמצא עדיין בבחינה בפרקליטות, המנסה להתעשר על חשבונו של גלובס. אנחנו סומכים את ידינו על בית המשפט״.