אחרי המחלוקת מול המדינה, בית המשפט העליון בראשות השופט נעם סולברג קיבל היום (שלישי) את העתירה שבה התבקש תיקון של תקנות, כך שימנע מחנויות חיוניות, הרשאיות לפעול בימי סגר, למכור מוצרים לא חיוניים.

העותרות היו חברות המפעילות באמצעות זכיינים בתי עסק ברחבי הארץ, לממכר צעצועים ומוצרים דומים, שטענו כי המדיניות הנוהגת כיום, המאפשרת מכירה של מוצרים לא חיוניים, אגב מכירת מוצרים חיוניים, פוגעת בשוויון, ללא הצדקה, ומבלי שמושגת כתוצאה מכך תכלית ראויה.

העתירה הוגשה בימי הסגר השני. באותה עת, המבחן שקבע אם חנות היא חיונית, היה מבחן 'עיקר העיסוק': האם עיקרה באספקת מוצרים ושירותים חיוניים, אם לאו. חנות שהוכיחה עמידה במבחן זה, יכולה הייתה למכור במקביל גם מוצרים נוספים, אף אם אינם חיוניים. אגב בירור העתירה, צומצמה אפשרות זו לחנויות לממכר מוצרי מזון, היגיינה, אופטיקה ופארמה. יתר החנויות החיוניות, חויבו למכור מוצרים חיוניים בלבד, מתוך רשימה לדוגמה שנקבעה בתקנות. בין לבין בוטל הסגר השני, ואחריו הגיע סגר שלישי, שבימים אלה עדיין עומד בתוקפו.

בתום דיון שהתקיים, לאחר שניתן צו על-תנאי, הודיעה הממשלה כי שר הבריאות שקל בחיוב לערוך שינויים בנוסח התקנות, ולהטיל איסור על מכירת קטגוריות מוצרים מסוימות, שניתן לקבוע לגביהן כי אינן כוללות מוצרים חיוניים (למשל – צעצועים), לצד השימוש במבחן 'עיקר העיסוק', אך לאור קשיים משפטיים שהוצגו לו, החליט לבסוף שלא לשנות מדרך הפעולה הקיימת.

 לאחר שבחן את הקשיים המשפטיים שהוצגו בהודעת הממשלה, קבע השופט סולברג כי לא נמצא בטענות אלה קושי משפטי של ממש. נפסק אפוא, כי לא קמה הצדקה להמשך הפגיעה בעותרות, ואין מניעה לשנות את המתווה הקיים, כפי ששקל שר הבריאות בחיוב לעשות. אמנם, נראה כי בקרוב יסתיים הסגר השלישי, ויהיה מי שיטען כי העתירה תיאורטית. עם זאת, בימים אלה, שבהם סגר בא וסגר הולך, נמצא מקום להכריע בדבר, שמא תופק מכך תועלת מיידית, שמא יסייע הדבר בעתיד, אם יתעורר הצורך. כך או כך, נפסק כי הגמישות במקרים מעין אלה נחוצה, על מנת שינתן לעותרות יומן בבית המשפט.

עוד צוין, כי במציאות הקשה שאנו נתונים בה – השמירה על החיים והבריאות היא עיקר, אך נלווית אליה גם חובה לצמצם את הפגיעה הכלכלית למינימום האפשרי. על כן, מקום שבו שר הבריאות שקל בחיוב לשנות מן המתווה הקיים, ובכך למנוע המשך פגיעה בעותרות, ונטען כי קשיים משפטיים הם שהניאו אותו מכך, ראה בית המשפט מקום לדקדק בדבר, ולקבוע כי שר הבריאות רשאי לפעול כפי שאכן שקל לעשות.

אשר על כן, נקבע כי מעיקר הדין היה מקום להורות על ביטול תקנה 7(1). יחד עם זאת, מחמת הזהירות הרבה שבה נוקט בית המשפט בכגון דא, ומאחר שבנסיבות העניין הנזק מביטול התקנה עולה על התועלת, נקבע כי ינתן למשיבים פרק זמן של שבוע-ימים לתיקון התקנות, בדרך שתצמצם, במידת האפשר, את יכולתם של בתי העסק המקיימים פעילות חיונית, למכור מוצרים לא חיוניים, בימי הגבלות או סגר.

עורכי הדין גדעון פישר וד״ר מתן גוטמן, שייצגו את העותרות, אמרו כי: ״אנו שמחים שהצדק נעשה לא רק עבור הלקוחות שלנו אלא גם למען עשרות אלפי משפחות שמשתדלים לשרוד את הפגיעה בעסקיהם. בג״צ קיבל את טענתנו, כי התקנות אינן חוקתיות ולראשונה בישראל התערב בתקנות ופסל אותן. אנו מברכים את שופטי בג״צ, שהוכיחו כי הם המעוז האיתן של אזרחי ישראל".

עו"ד רועי כהן, שהצטרף לעתירה, בתגובה על החלטת בית המשפט העליון לביטול תקנות הכנסת למכירת המוצרים חיוניים: ״אני מברך את בית המשפט העליון שעשה צדק עם בעלי חנויות הרחוב אומנם מאוחר ובסופו של הסגר השלישי. ההישג הזה הוא הישג היסטורי של ביטול תקנות שהכנסת קבעה ע"י בית המשפט העליון ובעצם זה מסמל לכנסת כי בית המשפט העליון קיבל את כל הטענות של העסקים הסגורים שרקדו להם עשרה חודשים על הדם וניצלו מצב ציני בעוד הם סגורים לקחו להם את השוק".