משפט

פרשת בסרגליק: האם יש פיקוח על גובה שכר הטרחה?

בעקבות שכר הטרחה המופרז לכאורה שגבה עו"ד אייל בסרגליק מאלמנתו ובתו של אדם שנרצח במעבר חציה, לאחר שהאם ובתה שכרו את שירותיו על מנת להבטיח שייגזר על הנאשם עונש ראוי - האם יש בכלל פיקוח על גובה שכר הטרחה? ומי יגן על לקוח מפני עו"ד שמתרשל?
מערכת ice |  2
עורכי דין (צילום freepik)
"ישנן דרכים רבות לקביעת גובה שכר הטרחה אותו גובה עורך הדין. למשל ניתן לקבוע סכום גלובלי לטיפול בתיק כולו, טיפול עפ"י שעות העבודה שמשקיע עורך הדין או קבלת אחוז מסכום הפיצוי שיקבל הלקוח" מסבירה עו"ד שירי כהן העוסקת מזה 20 שנה בתביעות בגין רשלנות מקצועית וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
לדבריה, "חוק לשכת עורכי הדין מתייחס לנושא שכר הטרחה של עורכי הדין ובמקרים מסוימים מטיל הגבלות  על גובה שכר הטרחה שעורך הדין רשאי לגבות מלקוחותיו. למשל עורך דין שמייצג בתיק פלילי אינו יכול להתנות ולא יכול לקבל שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט. בתיק שאינו פלילי אמנם מותר לעורך הדין לקבל שכר טרחה שתלוי בתוצאות המשפט, אולם גם אז אם נראה ללשכת עורכי הדין כי שכר הטרחה מופרז, הלשכה רשאית, על פי בקשת הלקוח שפנה אליה, לקבוע את השכר המתאים.  ישנם גם חוקים ספציפיים המגבילים מראש את גובה שכר הטרחה שעורך הדין יכול לגבות".
הנושא עלה לכותרות לאחרונה בעקבות שכר הטרחה המופרז לכאורה שגבה עו"ד אייל בסרגליק מאלמנתו ובתו של אדם שנרצח במעבר חציה לאחר שהאם ובתה שכרו את שירותיו על מנת להבטיח שייגזר על הנאשם עונש ראוי.
ישנם מקרים שבהם עורך דין אינו מחתים את הלקוח על  הסכם שכר טרחה  או לא מפרט את  גובה שכר הטרחה?
"נתקלתי בלא מעט מקרים ששכר הטרחה סוכם בעל פה, דבר שיכול להביא בסופו של דבר למחלוקות ולעגמת נפש, כאשר עורך הדין מבקש מהלקוח לשלם את שכרו ואילו הלקוח טוען שלא כך סוכם או כי שכר הטרחה מופרז. כשזה קורה, יכולה להיות מוגשת תלונה ע"י הלקוח לועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין ומאידך, יכול עורך הדין ששכרו לא משולם, להגיש תביעה כנגד הלקוח לתשלום שכרו ואז בית המשפט יכריע האם מדובר בשכר טרחה מופרז או סביר בהתאם למקרה. לכן חשוב, רצוי וכדאי לחתום על הסכם מסודר, ולוודא שמבינים היטב את האמור בו.
ישנם מקרים שלקוח חותם על הסכם שכר טרחה לפיו הסכום שהוא אמור לשלם לעורך הדין  מנוגד לחוק הקובע סכום מקסימלי לשכר הטרחה. גם במקרה כזה הלקוח יוכל לתבוע החזר מבית המשפט. למשל, בתביעות לקצבת נכות או קבלת מענק נכות לנפגעי עבודה המוגשות  לביטוח הלאומי או בתביעות לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד), שם גובה שכר הטרחה מוגבל ונקבע באחוזים בהתאם להליך ולגובה  הפיצוי אותו קיבל הלקוח. לעומת זאת  בתביעות נגד משרד הביטחון לא נקבע שכר טרחה רשמי".
על פי הפרסום בתקשורת בני המשפחה ביקשו לפטר את בסרגליק מהייצוג, בחרו בעורך דין אחר שייצג אותם וביקשו לקבל את מלוא שכר הטרחה ששילמו לעו"ד בסרגליק.
ניתן לפטר עורך דין ולקבל את מלוא שכר הטרחה? בנוסף משפחתו של המנוח והפרקליטות טענו כי עוה"ד בסרגליק לא עשה כמעט כלום בתיק הזה.
"לאחר שתיק מגיע לבית  המשפט, נדרש אישורו של בית המשפט לשחרור עורך הדין מייצוג",  מסבירה עו"ד שירי כהן ומציינת כי כאשר גובה שכר הטרחה נקבע באחוזים מההצלחה, ישנו חשש כי רגע לפני שהלקוח מקבל פיצוי ונדרש לשלם את שכרו של עורך הדין,  הלקוח  יפטר את עורך דינו במטרה להתחמק מתשלום שכר הטרחה שנקבע באחוזים מהפיצוי.  במקרה זה סביר כי בית המשפט לא יעתר לבקשת הלקוח לפטר את עורך הדין והוא יקבל כמובן את שכר הטרחה המגיע לו".
מצד שני אם עורך דין התחייב בהסכם שכר הטרחה בינו לבין הלקוח לבצע פעולות כמו לדוגמא לדאוג לכך שהפרקליטות לא תגיע להסדר טיעון עם הנאשם ותדרוש את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, להגיש בקשה לצווים מסויימים, לייצג לקוח בוועדות רפואיות, לייצג אותו בבית משפט כזה או אחר ולא עשה זאת, הרי שעורך הדין לא זכאי לשכר הטרחה שנקבע בינו לבין הלקוח והלקוח זכאי להשבת שכר הטרחה גם אם כבר שולם עבור הפעולה שלא בוצעה.  זאת בין השאר בהתבסס על דיני החוזים, בדיוק כמו בהשבה של תשלום לאחר ביטול או הפרה של כל חוזה אחר.
בנוסף,  בתי המשפט קבעו כי האינטרס להחתים לקוח על הסכם שכר טרחה הינו של עורך הדין ולכן כשאין בנמצא הסכם שכר טרחה, הדבר פועל פעמים רבות לחובתו של עורך הדין. במקרים כאלה בית המשפט יכול לפסוק שכר טרחה ריאלי או אפילו מינימלי ולאו דווקא את שכר הטרחה שאותו מבקש עורך הדין.
ידוע לך אם עו"ד בסרגליק החתים הלקוחה על גובה שכר הטרחה?
"אני לא יודעת אם נחתם הסכם שכר טירחה בין עו"ד בסרגליק לבין האלמנה ובתה, ואם נקבע סכום גלובלי או סכום שעתי. יחד עם זאת, גם אם נחתם הסכם שכר טרחה, צריכה להיות התאמה בין הפעולות שעורך הדין מבטיח לעשות עבור הלקוח, לגובה שכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה. עו"ד יכול לגבות שכר טרחה מראש, בשיטת בסיס פלוס אחוזים לפי התוצאה, שכר טרחה שעתי או רק אחוזים מהפיצוי שייפסק, אבל חייבת להיות סבירות בכל דבר. 
לצד גובה שכר הטרחה,  מה ההבדל בין רשלנות מקצועית לבין טעות?
עו"ד שירי כהן: "טעות יכולה לקרות כאשר עורך הדין שגה בהפעלת שיקול הדעת ובחר באופציה פחות טובה אולם גם האופציה שבה הוא בחר הינה סבירה. מאידך, רשלנות היא מצב שבו עורך הדין מפר את חובת הזהירות הקיימת לו כלפי הלקוח ובשל כך נגרם ללקוח נזק. לדוגמא אם עורך הדין השתהה בהגשת תביעה והגיש אותה רק לאחר תקופת ההתיישנות, דבר שגרם לכך כי תביעת הלקוח לא תתברר כלל.  יש לשים לב כי גם אם עורך הדין התרשל אולם בסופו של דבר לא נגרם ללקוח נזק, למשל במקרה שבו הוחלף הייצוג והנזק נמנע, לא ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין רשלנותו של עורך הדין.
מהן חובותיו של עורך הדין כלפי הלקוח?
הבסיס הראשון לחבות עורך הדין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם (בין אם בכתב ובין אם בעל פה) לפיו בתמורה לשכר הטרחה המשולם לו, מתחייב עורך הדין לספק ללקוח שירותי עריכת דין ברמה המקצועית הנדרשת ומתוך הנחה כי לעורך הדין קיים הידע והמיומנות הנדרשת לכך. התרשלות בייצוג הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות שגרמה נזק ללקוח, עשויה לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו של עורך הדין כלפי הלקוח.

עו"ד שירי כהן. צילום: באדיבות המצולמת
בסיס נוסף לחיוב עורך הדין כלפי לקוחו הוא נזיקי. במקרה שבו יוכח כי עורך הדין התרשל כלפי לקוחו, הפר את חובת הזהירות הקיימת לו כלפיו, ובשל התרשלות זו נגרם ללקוח נזק – תהיה  ללקוח עילת תביעה כנגד עורך הדין גם בשל כך.
בנוסף, ייתכן כי התנהלות עורך הדין תהווה הפרת של כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. במקרה כזה, קיים גם מישור משמעתי שגם לו יש משקל הן בתביעת רשלנות כנגד עורך הדין והן בפניית הלקוח ללשכת עורכי הדין עקב כך.
מהו התחום הכי בעייתי בכל הנוגע לשכר טרחה או לרשלנות מקצועית מצד עורך דין?
כיום קיימות תביעות רשלנות כמעט בכל תחום ותחום. יחד עם זאת, אחד התחומים שבהן מוגשות מרבית התביעות הינו תחום המקרקעין. זאת בשל היקף העיסקה והבדיקות אותן נדרש עורך הדין לעשות. נכון הדבר כי לעיתים ישנם עורכי דין הגובים שכר טרחה מופרז, אולם גם גביית שכר טרחה שאינו מייצג את הזמן או פעולה שנדרש לעורך הדין לבצע בתיק או בעיסקה,  יכול להביא לרשלנות, שלא לדבר על זילות המקצוע.
למשל, עורך הדין שדורש  שכר טרחה מאוד נמוך בעיסקת מקרקעין, עלול למצוא עצמו בתיק שאינו רווחי במידה ויבצע את כל הבדיקות הנדרשות וישקיע את מלוא הזמן הנדרש לכך. במקרה כזה קיים חשש כי עורך הדין "יחפף" ויתרשל. ואכן, לא סתם גובה הפרמיה וההשתתפות העצמית בפוליסת ביטוח האחריות המקצועית עבור עורכי דין העוסקים במקרקעין  הוא גבוה יותר ועורכי הדין נדרשים לציין במסגרת הפוליסה הנ"ל האם הם עוסקים במקרקעין או לא.
ישנן כמובן גם תביעות כנגד עורכי דין בתחומים אחרים. למשל, זכור לי מקרה שטופל על ידי ובו עורך הדין ניסח צוואה ולאחר שנחתמה,  אחד היורשים שהצוואה לא נשאה חן בעיניו לקח אותה ככל הנראה ממשרד עורך הדין. עוה"ד נתבע ברשלנות על כך שלא דאג לשמור על הצוואה במקום בטוח וגם לא הפקיד אותה".
ההתרשלות המקצועית של עורך דין יכולה להיות רק כלפי הלקוח שלו?
"במקרים מסויימים בתחום המקרקעין  למשל, אם הצד השני בעסקה אינו מיוצג על ידי עורך דין, עורך הדין יכול להיתבע על ידי הצד שלא מיוצג, בגין כך שלמשל לא ציין בחוזה המכירה פרטים מהותיים שהיו בידיעתו כגון שהנכס מעוקל או שהוא נבנה ללא היתר. אין הרבה פסקי דין בסוגיה זו לעומת  תביעות של לקוח כנגד עורך הדין שייצג אותו.
היו מקרים של עורכי דין שהיו נאמנים וברחו עם כספי הלקוחות.  מדובר ברשלנות מקצועית?
"במקרים כאלה  מדובר במעילה ובעבירה פלילית ולא בהתרשלות, הלקוח יכול להגיש תביעה כנגד עורך הדין, אולם לא בעילה של רשלנות. אם עורך הדין הורשע בפלילים, גזר הדין יכול לסייע ללקוח בתביעתו האזרחית כנגד עורך הדין".
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    לא כל עורך דין הוא נוכל חסר לב (ל"ת)
    פר 02/2023/24
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • עוד נוכלים
    סלי ,,,, רקדנית . 03/2023/02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רובם לא כטלם רובםםםם לצערי נוכחים גנבים עם תעודות
    סגור