ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים, בראשות ח"כ שלום דנינו, אישרה אתמול (שני) את בקשת הממשלה להאריך את צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק) - התשפ"ד 2024, לפיו החוק יוארך עד יום י"ד אדר התשפ"ה, 14 למרץ 2025. שלושה חברי כנסת תמכו מול אחד שהתנגד, והצו יועבר לאישור מליאת הכנסת.
חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה. נקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות. כן נקבעו מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים לפי תחיקת הביטחון.
הסדרים אלה עוגנו נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
בחוק האזרחות והכניסה לישראל נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה.
כדי לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, בשנת 2015 החליטה הכנסת לאשר את המלצת ועדת הכנסת לפיה בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת.
חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע עיקרון לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל.
עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל – היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרת טיפול רפואי, עבודה או למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים והיתרים מיוחדים. גורמי המקצוע מרשות האוכלוסין וההגירה, השב"כ והמשטרה אמרו היום לחברי הוועדה כי התנאים הביטחוניים עדיין בתוקף, על אחת וכמה וכמה מאז ה-7.10
ח"כ מאיר כהן: "רצועת עזה ויהודה ושומרון זה שטח אויב וראוי לחוקק את החוק הזה ולא לחשוש. אני רק רוצה להזכיר שבכנסת הקודמת הקואליציה הנוכחית הצביעה נגד. אנחנו כמובן לא נבוא חשבון עם הליכוד על הצעד חסר האחריות שלו שחבר לחד"ש והצביע נגד, אבל חשוב מאוד לזכור את זה בדיון הזה. המדינה הזו משחקת בעתידה בגלל משחקים פוליטיים."
ח"כ עופר כסיף: "זה חוק אנטי דמוקרטי גזעני שאין בו דבר וחצי דבר עם עניינים ביטחוניים. השיקולים העיקריים של החוק הזה הם דמוגרפים. ברירת המחדל בכל מדינה מתוקנת, והמדינה הזו כרגע היא לא מתוקנת, שלאנשים נשואים יש להם זכות מוקנית לאזרחות או תושבות, ואינדיבידואלית לבדוק איפה יש בעיה. כרגע ברירת המחדל הפוכה.
גם רצועת עזה ובוודאי הגדה המערבי הם לא שטחי אויב, אלה שטחים כבושים לפי כל הגדרה אובייקטיבית. ככוח הכובש למדינת ישראל יש חובה כלפי אותם תושבים ובין השאר לאפשר גם חיי משפחה הולמים. כל הממשלות למעשה מפרות את החוק הבין לאומי ונשענות על תפיסה גזענית. זה חוק בזוי ונבזי מוסרית ופסול חוקתית ומשפטית".
ח"כ מיכל וולדינגר: "התפקיד שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית היא לשמור על אזרחי מדינת ישראל, לצערי ראינו מה קורה כשאנחנו לא עושים את זה. לדעתי צריך לחוקק את החוק הזה באופן תמידי ולא כהוראת שעה. ראינו מה קרה ב7.10, אני מוכנה להיות מואשמת באפליה ולשמור על האזרחים במדינת ישראל גם היהודים וגם הערבים, מפני טבח איום ונורא כזה".
יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ שלום דנינו אמר בסיכום הדיון: אני אפנה לשר הפנים ואבקש ממנו לקבע את הוראת השעה כחוק קבוע. אנחנו כמדינה צריכים לבנות את מדיניות ההגירה של ישראל, לקבוע עקרונות ולגבש אותה, עד אז אנחנו צריכים להצביע על הארכה בכל שנה".
