בארץ

מחדל ה-7 באוקטובר: האם זו אחת הסיבות לכישלון צה"ל בשבת השחורה?

עיון מדוקדק ברצף התחקירים על מחדלי ה-7 באוקטובר ביחידות שונות בצה"ל, מעורר הרהורים על רמת ואיכות קבלת ההחלטות של מפקדים בצבאנו. בעוד חיל האוויר מקפיד על תקני האיכות בהחלטות ובשגרת העבודה, יתר החילות בצה"ל מתנהלים שונה ודי מדאיגה

שרון אנקר | 6/5/2025 14:53

מתקפת פתע על ישראל ב-7 באוקטובר (צילום פלאש 90/ עבד רחים כתיב)

אי שם בשנת 2000, תחת פיקודו של האלוף דורון אלמוג, זכה פיקוד הדרום בהישג מרשים וזכה בתואר הגוף הראשון בצה"ל שהוסמך לתקן האיכות הבינלאומי 9001 ISO. ההישג הזה אף זיכה את האלוף אלמוג בחברות כבוד מטעם האיגוד הישראלי לאיכות בשנת 20023.

מאז, נראה כי חלה פחיתות במעמד תחום האיכות בצה"ל. לא זו בלבד שלא רבים הלכו בדרכו של האלוף אלמוג אלא שבשנתיים האחרונות שני חילות בצה"ל ביטלו את הפונקציות של מנהלי איכות בשני חילות בצה"ל, חיל הים וחיל יבשתי אחר.

למעט חיל האוויר שמקפיד עדיין על עבודה ובחינה מתמשכת של סוגיית האיכות בחיל, הן בביצועים והן באיכות ההחלטות שמתקבלות – בשאר יחידות צה"ל נושא האיכות כמעט לא מהווה פקטור או תחום להתגדר בו.

עיון מדוקדק ברצף התחקירים המתפרסם אחת לשבוע על מחדלי ה-7 באוקטובר ביחידות שונות בצה"ל, מעורר הרהורים נוגים על רמת ואיכות קבלת ההחלטות של מפקדים, בכירים כזוטרים, בצבאנו.

התחקירים שנערכו על מחדל ה-7 באוקטובר, גורמים לתהות כי אם צה"ל ככלל ויחידות הצבא השונות בפרט היו מאמצים את עקרונות תקני האיכות כחלק מהותי בשגרת העבודה שלהם – הכל היה נראה אחרת.

כך לדוגמה, העובדה שרק חיל האוויר ממשיך לפעול לפי עקרונות ההקפדה על תקני האיכות בהחלטות ובשגרת העבודה שלו – מצביעה על התנהלות שונה של החילות האחרים בצה"ל.

ההבדל בין הגישה של חיל האוויר לשאר זרועות הצבא מעיד על חוסר הבנה עמוק בחשיבות האיכות בבניין הכוח. איכות היא לא רק עניין טכני או לוגיסטי אלא היא מרכיב אסטרטגי המשפיע על כל תחום בצבא, מתהליכי רכש ותחזוקה ועד אימונים ותורת לחימה.

כשקוראים בעיון את תקצירי ועיקרי התחקירים על הלחימה של יחידות צה"ל ב-7 באוקטובר, ניכר לעין הכאוס, הזלזול בפרטים, ההתנהלות האקראית, קבלת ההחלטות המהירה והיעדר של הקפדה על תחקיר לאחר כל אירוע קטן כגדול.

לו הייתי מוצא את ההזדמנות להגיע לאוזנו הכרויה של הרמטכ"ל החדש אייל זמיר, הייתי אומר לו שכחלק מהתהליך של ריפוי, תיקון והשבחת צה"ל - עליו לשוב ולאמץ ואף להנחיל את עקרונות ההקפדה על איכות בצה"ל.

בדבריי, הייתי מדגיש את חשיבות עריכת פקודת מטכ"ל חדשה שמתמקדת באיכות ההתנהלות הצה"לית. איכות בתהליכי קבלת ההחלטות מרמת המ"פ דרך המח"ט ועד מפקד האוגדה ואלוף הפיקוד. איכות בתהליכי הביצוע של משימות צבאיות קרביות ולוגיסטיות.

צריך להטמיע את ערכי האיכות במנהיגות הצבאית, במנגנוני הפיקוד והבקרה ובתהליכי ההכשרה והחינוך בצבא. איכות זה לא סתם פראזה – זו מהות, שלמרבה הצער ההתעלמות ממנה מניבה לא אחת פירות באושים. לצערי לא יהיה זה מוגזם או מופרך לייחס את חלק מהכשלים שהתגלו ב-7 באוקטובר להזנחת מדדי האיכות בעשייה, בחשיבה ובתפיסות העבודה בצה"ל.

רק גישה הוליסטית המשלבת איכות בתהליכים, במנהיגות, במנגנונים בהכשרה ובתרבות הארגונית – תבטיח שצה"ל יהיה מוכן לאתגרים הביטחוניים המורכבים שמצפים לו בשנים הקרובות. כי איכות היא לא מותרות, איכות היא הכרח קיומי. הזנחתה הביאה אותנו למחיר כואב. החזרתה - תבטיח שצה"ל יוכל לעמוד באתגרים הקשים שעוד נכונו לו.