דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 קבע כי הרשויות המקומיות לא מוכנות לשיטפונות חמורים וההערכה היא שתשתיות הניקוז העירוניות לא מותאמות לתרחישי קיצון. היום (שלישי) הזהירו בקק"ל כי השיטפון הבא יהיה קטלני במיוחד.
"תהליך הפיתוח האינטנסיבי של הרחבת ישובים, גורם לאובדן יערות ושטחים פתוחים", מסבירה עדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון במרחב מרכז בקק"ל, "תופעה זו מעצימה את הסכנה מנזקי שיטפונות וסחף קרקע. היערות הם 'כיפת הברזל' שלנו, הם יכולים למנוע הצפות, לסייע בשימור קרקע ולמנוע פגיעה בתשתיות ורכוש. מיתון השיטפונות היא ללא ספק סיבה חשובה לשמור ולהגן על היערות ועל השטחים הפתוחים במרחב העירוני".
עוד הוסיפה: "שמירה על היער ועידוד התחדשות טבעית ונטיעות של עצים חדשים, יכולים לשמש כלי לעיכוב הנגר - ובכך צמצום או מניעה של חלק מנזקי השיטפונות. היער מווסת שיטפונות ובמקום שיש יער רוב הגשם מחלחל לקרקע ואז לא נוצרות הצפות במורד אגן הניקוז שבו נמצאות רוב הערים הגדולות. הוא גם עוזר בשימור נגר ומניעת סחף, מונע הצפת תשתיות ולפעמים אפילו פגיעה בנפש ורכוש. דבר נוסף וחשוב לא פחות, היער גם מווסת זיהום אוויר והוא מהווה חיץ שקולט חלקיקים ומהאוויר ומזהמים וסופג לתוכו חלק מהם - ובכך משפר את איכות האוויר".
ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ומומחה לניהול מצבי חירום, הסביר: "ברגע שהסכנה העיקרית חולפת, צוותי הניקוי והשיקום נכנסים לפעולה והם נמצאים בסכנה בריאותית חמורה. בכדי להתמודד עם הסכנות, על הרשות ועל המנהלים במקומות העבודה לנהל את הסיכונים ולפעול למזעורם בכדי למנוע את הפגיעה בצוותי הניקוי והשיקום. שינויי האקלים משפיעים על ההיערכות לסיכונים כתוצאה מאירוע סביבתי, עלינו להיערך בכל רגע לניהול הסיכונים מיד עם התחלת האירוע הפתאומי, תוך כדי ובסיומו עד להחזרה לשגרה. אירוע פתאומי תמיד יפתיע אותנו ועל כן אנו נדרשים להיערך ולהיות מוכנים לפעולת מזעור הנזקים ומזעור חשיפת צוותי החילוץ והסיוע לשמירה על בטיחותם ובריאותם התעסוקתית".
נורית דאבוש, ראש תכנית ההתמחות בחוסן לאומי וארגוני בקריה האקדמית אונו: "העלייה בכמות השיטפונות מביאה עימה חובה ניהולית לגיבוש תוכנית עבודה בחירום. ארגון שלא יכין את עצמו ליום של המבול, עלול שלא לשרוד אותו ולמצוא את עצמו בקריסה כלכלית ואפילו בסכנת חיים של ממש לעשרות מעובדיו".
