השליחה המיוחדת של ארה"ב למאבק באנטישמיות, דברה ליפשטאדט, אמרה היום (שני) שחלה התקדמות גדולה בתחום המאבק באפליה נגד יהודים.

"ב-1933 וב-1938 האנטישמיות הגיעה מממשלות, כולל זו שלנו, כשמחלקת המדינה לא אפשרה ליהודים להיכנס למדינה. היום יושבים כאן נציגים של 92 מדינות שונות שנלחמות באנטישמיות", התגאתה ליפשטאדט בכנס העולמי השנתי של הוועד היהודי-אמריקאי (AJC), במלון דן פנורמה בתל אביב. 

"רבים מאיתנו פסימיים ומפוחדים מאוד, אבל צריך להיות אסירי תודה על הרבה דברים", הוסיפה השליחה המיוחדת של הבית הלבן. בתכנית הלאומית למלחמה באנטישמיות של הבית הלבן יש תאריכי יעד לכל סעיף, מתי זה אמור להתבצע. כשהבית הלבן מחליט לקדם משהו דברים קורים".  

לורד ג'ון מאן, היועץ לממשלת בריטניה בנושא האנטישמיות, סיפר על שיתופי הפעולה שממשלתו רוקמת עם מועדוני כדורגל. "הקמנו קבוצת אוהדים יהודים ראשונה בארסנל וקבוצות נוספות יוקמו בחודשים הקרובים", הוא סיפר. 

"כל המפלגות, הערים הגדולות, קבוצות הכדורגל ו-95% מהאוניברסיטאות באנגליה משתמשות בהגדרת האנטישמיות IHRA", הוסיף הלורד מאן. "לפני ששה שבועות סולק חבר פרלמנט מהמפלגה השמרנית כי הפר את ה-IHRA. הסנקציות הן לא העיקר. רוב האנשים לא מבינים איך אנטישמיות באה לידי ביטוי בעולם המודרני. באוניברסיטאות אנחנו לא רואים מתקפות אלימות, איתן קל להתמודד, אלא הפחדה לשתיקה. סטודנטים יהודים מפחדים להיות עצמם. הגישה שלנו היא ללמד מוסדות להתמודד עם התופעה".  

פרננדו לוטנברג, שליח ארגון מדינות אמריקה (OAS) למאבק באנטישמיות, סיפר על התגברות גילויי השנאה ליהודים באמריקה הלטינית. "יש בברזיל כ-500 תאים נאו-נאציים. מהשמאל יש אנטישמיות אנטי ישראלית בקמפוסים. יש גל שמגיע מארה"ב של פוליטיקת זהויות. לפעמים יש תחרות של דעות קדומות: לשחורים יש בעיות, לילידים יש בעיות, למה היהודים צריכים הגנה? אתם לבנים, פריבילגים, עשירים. אנחנו צריכים להראות להם שאנחנו לא, זה קורה גם לנו".  

"לפני כמה חודשים פורסם סקר שהראה שמאז שאילון מאסק השתלט על טוויטר, התקריות אנטישמיות בפלטפורמה זינקו ב-106%", הוסיף לוטנברג. "אנטישמיות היא לא בעיה של קהילות יהודיות, היא מתקפה על דמוקרטיה וזכויות אדם. אם אתם מאמינים שיש אנשים שטובים יותר מאחרים – אתם לא מאמינים בדמוקרטיה. באמריקה הלטינית אנחנו מכירים את המחירים של דמוקרטיה. מלחמה באנטישמיות צריכה להיות בעדיפות עליונה אצלנו".  

קתרינה פון שנורביין, המתאמת למאבק באנטישמיות מטעם הנציבות האירופית, דיברה על הצורך בשיתופי פעולה עם עיריות, מעסיקים וארגונים אחרים כדי לאפשר ליהודים לחיות בביטחון בכל רחבי היבשת. "הייתי בדיון על גיוון במקומות העבודה והנושא היהודי לא עלה. השאלה הייתה איך לשלב מהגרים, אבל שכחו מהיהודים. אנחנו יודעים שיהודים לפעמים מסתירים את זהותם, כי הם לא רוצים לקבל הערות על מה ראש הממשלה 'שלהם' עושה בישראל. צריך לוודא שאין שטחים מתים לאנטישמיות בשום מקום". 

הרב אנדרו בייקר, הממונה על נושאים יהודיים בוועד היהודי-האמריקאי, ונציג OSCE למאבק באנטישמיות, סיפר כי בעבר היה נהוג לחשוב שהאנטישמיות היא בעיה אירופאית בעיקרה, אולם חלק מהתופעות הגיעו גם לארה"ב. "בהתחלה מדיניות הבית הלבן הייתה להתייחס לאנטישמיות כחלק ממאמץ נרחב למלחמה בגזענות. דחפנו את הממשל להכיר בכך שאנטישמיות היא תופעה ייחודית וכתוצאה הממשל פיתח אסטרטגיה לאומית למלחמה באנטישמיות". 

ד"ר פליקס קליין, הנציב למאבק האנטישמיות מטעם ממשלת גרמניה, התגאה בשיתופי הפעולה הרבים שיצר עם חברות עסקיות, שהחליטו לאמץ את הגדרת ה-IHRA ולהכשיר את עובדיהן להילחם בדעות קדומות. "חוץ מלופטהאנזה הצטרפו אלינו גם מרצדס, וולקסווגן וסימנס", הוא סיפר.  

עוד ב-

בצל יום השואה: עלייה בתקריות האנטישמיות בארה"ב

לכתבה המלאה

אדו ורדונר, המתאם הלאומי למאבק באנטישמיות מטעם ממשלת הולנד, הדגיש את החשיבות של להוציא לפועל את התכניות השונות. "הבעיה האמיתית היא ביום-יום, כשילד יהודי מתבייש להגיד שהוא לוקח חופש בראש השנה. כדי להפוך את האסטרטגיה הזאת לישימה אנחנו מחפשים תמיכה ברשויות מקומיות. בתי ספר שרוצים ללמד על השואה ונתקלים בקשיים יכולים לקבל עזרה, לארגן סיורים או דוברים חיצוניים, כדי שהילדים לא ילכו לאינטרנט ויקראו את כל הקונספירציות".