את טורו השבועי פותח העיתונאי בנושא מצב הרוח הלאומי דכאוני שפקד אותנו מאז ה-7 לאוקטובר. "מצב רוחנו נע בין דיכאון עמוק, לעמוק יותר. הבועה התנפצה. האשליה שאפשר לקיים כאן חיים נורמליים, התפוגגה", הוא כותב. "מה שהשתנה הוא שאנחנו כבר לא מתרפסים. ההתרפסויות בפני נסראללה היו ביזיון".

לאחר מכן, כספית צובע את הסיטואציה בוורוד ומשווה בין מלחמות ישראל הקודמות לבין הסיטואציה הנוכחית ומזכיר שלמרות המכות הקשות - אנחנו חזקים מתמיד. "הברית הישראלית חיה, עדיין, ובועטת. וגם נלחמת. ניסו לפרק אותנו כאן, אבל כשנקראנו לשדה הקרב, זה נכשל".

כספית מתייחס בהמשך (כמובן, איך לא?) לקמפיין הפוליטי של ראש ממשלתנו ולעובדה שהוא רואה את גנץ בימים אלו כאיום פוליטי – לא פחות. עוד מזכיר כספית כי נתניהו היה מודע לאפשרות של פרוץ מלחמה אזורית אבל לא עשה דבר על מנת למנוע אותה. "ארבעה חודשים לפני האסון נתניהו עצמו אמר שישראל צריכה להיות ערוכה גם להתפתחות יזומה מול עזה.  נתניהו גוזר קופון. כשכל זה התפוצץ לנו בפרצוף, הוא מאשים את הקונספציה". 

בהמשך כספית מתייחס לאמירותיה הקשות שאמרה השבוע השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק, שאמרה כי "הגדלות הרמטכ"ל, שמצ'פרות את הכיסים השמנים של קציני המילואים, כפולות פי כמה וכמה מתקציב משרדה".

עוד ב-

בן כספית וינון מגל בבית החולים: "איבד רגל"

לכתבה המלאה

כספית הגיב לדבריה, כתב וסיכם: "זה מפריע מאוד לגברת סטרוק. אתם יודעים כמה מאחזים היא יכולה לבנות בכסף הזה? אני מציע לה להקדיש את השבת למחשבה על אל"ם יצחק בן בשט ז"ל ועל ועל סא"ל תומר גרינברג ז"ל. אלה שניים שאמורים היו לקבל "הגדלת רמטכ"ל. תתביישי".