ועדת הכלכלה מקיימת בשעה זו (יום ד') דיון בנוגע להתקדמות הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, על רקע אווירת הנכאים בקרב עובדי רשות השידור שאינם יודעים מה יעלה בעתידם. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בפתח הדיון: "אני אישית מאמין גדול בשידור הציבורי וחי במקום הזה שחייבים להילחם על השידור הציבורי, אבל ככל שהזמן חולף אני מרגיש שאלה מילים ריקות מתוכן שאני נושא אותן לשווא. שזה עוד מקום עבודה ששוברים אחד לשני תאת הראש ואת הרגליים. זה לא מקום שאני הייתי רוצה להרגיש שמתעמרים בעובדים. כשהובלתי את המאבק לאורך כל הדרך לא עשיתי את זה בלב קל, ואמרתי שאאבק שגם אלה שלצערי יצטרכו ללכת הביתה, הדברים יעשו מתוך כבוד ושיח משותף".

לדבריו, "אני לא רוצה לחשוב שעוד לא התחלנו וכבר צריך לבקש ממבקר המדינה לבדוק מה קורה. אני שם את הדברים על השולחן בצורה ברורה, מהדיון הזה יהיה ליווי קבוע של הוועדה - יש לנו אחריות. זה לא מהלך שאנחנו נשאבים אליו, אנחנו מלווים את התהליך הזה כבר כמה שנים ורוצים לראות, ברצינות ולא בפאתוס מזויף, שהיה לנו חלק מרכזי בבניית הפנינה הזו שאני מצפה לראות".

כבל אמר: "נבקש דוח שוטף של ההתנהלות של מי מגייסים ולא מעניין אותי העניין הפוליטי, כי גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזו הלכתי נגד חברי לסיעה. אנחנו לא נעמוד יותר מנגד ולא מתכוונים להיות משקיפים. לא רוצה טובות מרשות השידור, אנחנו רוצים דבר אחד – שיהיה גוף מפואר".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): בחודש אחרון קיימתי דיונים של שאלות ותשובות וזה היה מאוד יעיל. מי שאחראי על יישום החוק הוא המנכ"ל אלדד קובלנץ ואני מציע שהוא יענה לשאלות. מה הסיכוי שנביא את שר התקשורת לכאן? הוא צריך לעמוד בפנינו ולהסתכל בעיניים של העובדים והאנשים".

הכונס הרשמי ומפרק רשות השידור פרופ' דוד האן הצהיר כי בשלב זה אין הרבה מה לעדכן: "מאז תיקון החוק בקיץ האחרון והיו דיונים בוועדה מאז, נכנסנו לתהליך שהתבצע בספטמבר ואוקטובר של צמצום מצבת כוח האדם של כ-300 עובדים בתהליך של פרישה מרצון. מאז ממשיכים להתנהל במצבת כוח אדם מצומצמת יותר וזה מציב אתגר כי פרישה מרצון לא בוצעה בצורה מבוקרת דיה. יוצא שלעיתים בחלק מהמדורים דווקא בתפקידי מטה כשפורשים מספר עובדי מפתח, אתה בקשיים תפעוליים, אבל אנחנו מתמודדים עם זה".

לדברי פרופ' האן, "הנקודה המשמעותית הוא מועד יום התחילה. כשהוא 3 חודשים לפנינו אין טעם להיכנס לתהליכי עבודה ארוכי טווח, אם זה תכנון תקציבי שנה קדימה, תכנית כוח אדם כזו או אחרת על 3 חודשים אין טעם להתחיל להתעסק גם בענייני תוכן ותכנון לוח שידורים מעבר לסוף מארס. בשנים רגילות רשות השידור הייתה נערכת לשנת עבודה חדשה אבל אנחנו במצב תחזוקתי לקיים שידור עד סוף מארס. הנקודה החשובה לעמוד לימין התאגיד החדש ולנסות לסייע להם להקים את השידור הציבורי מחדש. כל עוד לא נקבל עדכון שיום התחילה משתנה זה דרך הפעולה שלנו".

ברי בר ציון, המנכ"ל בפועל של רשות השידור: "אנחנו עובדים כרגע כדי להיות מוכנים לכל תרחיש על תכנית עבודה שאומרת מי הולך ומי נשאר. אין לי אנשים מיותרים האנשים היחידים שילכו אם ילכו זה אנשים עם בעיות משמעת. זהו".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) ביקש לדעת: "כמה עוד צפויים לעזוב בצורה זו או אחרת?". ח"כ כבל המשיך את השאלה: "יש חוסר ודאות מוחלט אצל העובדים. מי שלא יצא עד 31 במארס ימצא עצמו מפוטר או שיש תהליך אחר?".

בר ציון ענה: "חוסר הוודאות הוא גם אצלנו. אם נדע שהולכים לתהליך ארוך יותר, וזה לא המצב, נצטרף לאזן את המערכת. אם אנחנו קיימים לעוד 3 חודשים אני לא הולך לפטר או להזיז 1,200 עובדים. אדון על פרישה מרצון וזה לא יהיה בלתי מבוקר כמו שזה היה קודם, זה יהיה לפי הצורך שלנו לשמור על השידור הציבורי".

פרופ' האן: "עובד שחושב שתפקידו הוא נחלת אבות ולפי זה תתנהל רשות השידור, טועה. התפקיד שלנו זה לקיים את השידור הציבורי ולדאוג לשידור ציבורי ראוי".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "דיברת על החוליות המקשרות בין הרשות המתפרקת למוקמת, האם הן עובדות? עובדים שרוצים להיקלט ברשות החדשה יכולים? יש להם דרך להתמודד במכרז?"

פרופ' האן ענה על כך: "מראשית הדרך ובוודאי בחודשים אחרונים, אנחנו מבינים שתפקידנו במידה רבה הוא לסייע בידי התאגיד החדש על מנת שיוכל לעמוד על רגליו בצורה הראויה ביותר ולשאת את לפיד השידור הציבורי מכאן ואליך. תשתית מידע, כספים התקשרויות קיימת ברשות השידור ובחלקן התאגיד החדש ישתמש ואנחנו בבחינת הגורם המידע, מעביר המידע. הם הגורם החדש שקולט, לפי דרישה אנחנו מעמידים כל תשתית וכל ידע".

לשאלת ח"כ כבל האם יש שולחן משותף בין המפרק לבין התאגיד החדש, ענה האן: "אני מתעדכן בישיבות תיאום משותף שם יש עדכונים תקופתיים. המנדט לקליטת עובדים הוא לא שלנו וזה לא עיסוקנו".

ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני): "נכון שנאמר שעובדי התאגיד הוותיק יכולים להתקבל בלי מכרז, אבל יכול להיות שיאוישו התפקידים הבכירים ולא יישאר כלום לעובדים הוותיקים. קודם צריך לבוא לאנשים בתאגיד הישן". האם ענה על כך: "זה לא במגרש שלנו. זה עניין של התאגיד החדש". ח"כ יונה השיב: "ההפרדה הזו היא בעייתית".

ח"כ פריג' אמר: ב-31 במארס לא יהיה תאגיד שידור ציבורי. מעניין אותי מה שהולך להיות חדש. האם הולכים להיות תאגיד שידור ציבורי? מה קורה לסעיפי החוק בהם דנו בשנתיים האחרונות?"