רשת חברתית ישראלית חדשה בשם וויזמאס שמושקת בימים אלו, אמורה לאפשר לכל אזרח להוביל מאבקים חברתיים, כאשר היא מוקדשת לטובת משאלי עם רשתיים, שתאשר לכל אזרח לפתוח בקמפיין כדי להוביל שינויים חברתיים ולקדם רעיונות ויוזמות שהוא מאמין בהן. לצד משאלי העם, ברשת מתכוונים גם להשיג מימון המונים לטובת הקמה עתידית של מערכת תחקירים עצמאית שתציע תכנים למערכות התקשורת השונות. 

מאחורי הסטארט-אפ של וויזמאס עומדים נתי יפת - יזם חברתי ויועץ תוכן ובעברו עיתונאי, ורועי בירגר - מהנדס תוכנה בוגר הטכניון. השניים מתכוונים להשיק בשנה הקרובה את האתר גם באנגלית ובהמשך בשפות נוספות, במטרה להפוך את וויזמאס לרשת חברתית גלובלית, המהווה לדבריהם "התחלה של דמוקרטיה ישירה במדינות ובקהילות שונות". הרשת תושק גם כאפליקציה.

האתר מיועד לכל אזרח שמעוניין להצביע על מגוון רחב של נושאים, כדי לסייע במיפוי ותעדוף של מאות יוזמות לתיקון חברתי, וייצור סדר יום ציבורי משותף למיליוני אנשים. יצרני התוכן באתר הם ארגונים ופעילים חברתיים, פעילי שכונות, ועדים, חברי כנסת וחברי מועצות, אנשי תקשורת, ואזרחים שרוצים לקדם הצעות חוק, יוזמות חינוכיות, סביבתיות ותרבותיות ותוכניות לשינוי חברתי. כל הצעה חברתית מוצגת במעין מיני-סייט, ובתוך כל עמוד קמפיין יוצגו מגוון כלים כגון מנגנון התנדבות, מנגנון מעקב אחרי אישים ונושאים, פיד שיחה חופשית, עצומות, סטטיסטיות, גיוס כספים ועוד.

האתר מעניק לגולשים מסגרת מובנית וכלים מעשיים לניסוח והובלת קמפיינים, ומקיים משאל מתמיד ותחרות מתמדת על תמיכה ציבורית ביוזמות. באתר נמצאים שאלונים לאיסוף המידע הרלוונטי, מנגנון התנדבות, עצומה, גיוס כספים, קריאות לפעולה ועוד – והם מאפשרים גם לאזרחים חסרי ניסיון להוביל קמפיינים ציבוריים.

"המטרה היא ליצור דעת קהל הרבה יותר מפורטת ואפקטיבית של ההחלטות, למפות ולתעדף סוגיות חברתיות", אומר יפת בשיחה עם אייס. "זה יהיה כלי לקובעי המדיניות לקבוע את סדר היום שהם רוצים להציג. זה מציג מה הציבור רוצה לראות. יש מיליארד אנשים שעושים פוליטיקה ברשתות החברתיות אבל זה בעיקר דיבורים ולא מתכנס למעשים".

בסטארט-אפ מאמינים כי מדובר בשוק פוטנציאלי גדול במיוחד, שיזכה לרייטינג גבוה. "היעד להגיע למיליון משתמשים עד סוף השנה בישראל ובארה"ב ואז מערך הפרסום באתר עצמו יוכל להתחיל להחזיק אותנו", אומר יפת. "יהיה גם מודל של קמפיינים פרטיים בתשלום וקטגוריות פרטיות כמו למשל של הסתדרות המורים שם כל חברי ההסתדרות יוכלו לקבל החלטות".

יפת מסביר כי "בגיוס כספים אנחנו רוצים לכוון את מנהלי הקמפיינים ל-2 סוגים של גיוסים: הראשון הוא למטרות הקמפיין – לשכירת לוביסטים ולארגון הפגנות, ולמעשה לכל צורך של קמפיין. הדבר השני זה לייצור תכנים – מעל הכל תכנים עיתונאיים. אם אני רוצה לקדם תוכן על חולי סיסטיק פיברוזיס, אז אני יכול לגייס למשל 7,000 שקלים כדי להפיק סרטון. אם אני רואה שחיתות בדבר מסוים, אני יכול לגייס כסף כדי לגייס עיתונאי חוקר שינבור בנושא. כך אפשר להציג רשימה של כל התחקירים מהכי מעניין ומטה אל הפחות מעניין, ואז יש רשימה וכל אחד יכול להחליט במה הוא תומך. ניתן יהיה אחר כך ללכת עם התחקיר לגופי תקשורת ולהציג להם את זה. ניצור עמוד שיאגד את כל התכנים מהקמפיינים השונים, כדי להקל את הגישה אליו".

מערכת התחקירים היא למעשה רעיון דומה לזה שעומד מאחורי פרויקט '100 ימים של שקיפות' של העיתונאי החוקר תומר אביטל, שפתח בעצמו בשבוע שעבר עמוד בוויזמאס בו הוא מבקש מציבור הגולשים להחליט באיזה תחקירים עיתונאיים כדאי לו להתמקד.