במערכת בחירות צמודה ובלתי צפויה כמו זו שהתנהלה על נשיאות ארה"ב כל קול חשוב. תשאלו את אל גור על מידת החשיבות של כל מצביע ומצביע לאחר שהפסיד לבוש את הכיסא בבית הלבן בשנת 2000 בפער של 537 קולות בלבד בפלורידה. במצב עניינים שכזה, 300 אלף בוחרים פוטנציאליים בישראל, המחזיקים בזכות הבחירה, הופכים לקהל ששווה להילחם עליו - משימה שהוטלה על מטה המפלגה הרפובליקנית בישראל תחת ניהול הקמפיין של העיתונאי לשעבר צביקה ברוט.

לצד ברוט נבנתה כוורת של יועצים אסטרטגיים שכללה את איציק קמיליאן יועץ תקשורת המלווה שגרירויות, משרדי ממשלה וגופים מובילים במשק ששימש כסגן מנהל הקמפיין, אריאל סנדר מגלעד לובינג ויחסי ממשל ששימש כיועץ הפוליטי לקמפיין; רוני ארזי מחברת משרוקית ניו מדיה ששימש כמנהל חלק הדיגיטל של הקמפיין ויועץ בכיר שניהל את האסטרטגיה התקשורתית ברשת; דנה מזרחי שעבדה בעבר עם ברק ובנט ושימשה כדוברת; המטה החרדי שנוהל על ידי ירח טוקר שלדברי ברוט "עשה עבודה מדהימה עם 100% תמיכה גלויה שהגיעה דרך פשקווילים רבניים שהודיעו על תמיכה בטראמפ" ויוני להב שיעץ למפלגה מהמשבצת של אסטרטג הפרסום עליו אמר ברוט: "בחור מדהים ומוכשר. זכיתי להכיר אותו במסגרת העבודה. סייע רבות כיועץ לקמפיין. שמחתי מאד שהיה בצוות".

מה שונה יום מיומיים? בשונה ממערכות בחירות קודמות, הקמפיין הנוכחי של המפלגה הרפובליקנית לא הסתפק בראיונות לתקשורת המקומית וניוזלטר למצביעים פוטנציאליים אלא התבסס על תקציב שנקבע מראש שעמד על פי הערכות שונות על כמיליון דולר. עם זאת, במפלגה מציינים כי מספר זה אינו מדויק, למרות שהוא אינו רחוק מהמציאות ועמד על מאות אלפי דולרים. 

הקמפיין המקומי התמקד בסיוע לקמפיין המרכזי של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב. בנוסף למצביעים בישראל, חלקו של המטה הישראלי בא לידי ביטוי בפעילות מול קולות יהודיים בחו"ל בעזרת הקמת מוקד לשיחות יוצאות מירושלים לפלורידה, שעבד מול מצביעים בפלורידה - יהודים ונוצרים אוונגליסטים אוהדי ישראל.

גיוסו של ברוט ומינויו למנהל הקמפיין הגיע לאחר שראשי המפלגה בחנו מספר מועמדים בישראל. "הם חיפשו קמפיינרים לפעילות בארץ" מספר ברוט. "הם פנו אליי ולא השבתי בחיוב מיד, נסעתי לוועידת המפלגה ושם החלטתי חד משמעית שאני הולך על זה". בשורה התחתונה הפעיל המטה הישראלי כוח אדם של כ-100 איש בסך הכל, שרובם בהתנדבות. "אצל האמריקאים אין דבר כזה לגעת בתקציב אחרי שאושר" אומר ברוט. "אין שום גמישות בעניין הזה. לאחר שהתחלנו לעבוד הצטרפו אלינו במועד מאוחר יותר מספר יועצים שעבדו בהתנדבות לאחר שהתקציב מוצה".

"ג'רוזלם פוסט כמעט התאבדו"

למעט להב שאותו אפשר להגדיר כפרסומאי, ברוט מציין שהצוות לא כלל פרסומאים ישראליים. יתרה מכך, תמהיל הפרסום היה שונה באופן מהותי לעומת שנים עברו. "התלבטנו מאוד וזו פעם ראשונה לדעתי שלא הוצאנו כסף על פרסום במדיה המסורתית. הג'רוזלם פוסט כמעט התאבדו מזה" אומר ברוט. "לא שמנו אפילו שקל שם, או באף עיתון אחר פרט למודעות בודדות במקומונים בבית שמש וברעננה הפונים לקהל דתי".

המשבר מול הג'רוזלם פוסט אף הוביל כמה מחברי הדירקטוריון הבכירים של המפלגה בישראל לתחושה שהעיתון, שבכל מערכת בחירות היה מקבל את רוב תקציב הפרסום של המפלגות האמריקאיות, הפך לעוין כלפי המפלגה בעקבות אובדן התקציב. "הוועד החליט שמנתקים קשר איתם, לא עובדים איתם ולא מזמינים אותם לכנסים, אבל נלחמנו בזה והסברנו להם שזה לא עובד ככה" מסביר ברוט. "זכותו של העיתון לכתוב וזה לא צריך למנוע מאתנו לאפשר לעיתונאים לסקר את הנעשה אצלנו". 

היוצאת מן הכלל - פייסבוק

מי שבכל זאת נהנה מכספי המפלגה הרפובליקנית היא פייסבוק שגרפה לידיה כ-80% מהנתח שהופנה לפרסום. עם זאת, במטה הישראלי אומרים שההעדפה היתה להתמקד בסושיאל ובאירועים תקשורתיים שדרכם ניתן להשיג חשיפה גבוהה בעלות נמוכה שמסתכמת בעלות הפקת האיורוע בלבד. האסטרטגיה הזו שהתחברה לצונאמי התקשורתי סביב טראמפ התבטאה למשל בחנוכת מטה המפלגה ביו"ש - אירוע שלדברי המפלגה זיכה אותה בסיקור תקשורתי בשווי מיליוני שקלים, "וזה עוד מבלי להזכיר את התקשורת הזרה שהגיעה". 

ברוט מציין עוד בפני אייס כי אתרי החדשות המובילים בישראל ניסו אף הם לגזור קופון מכספי התעמולה של טראמפ בישראל. לדבריו "כמובן שתוכן שיווקי הוצע לנו, ברמה שטרם נראתה, בכל האתרים הגדולים בישראל, עד לרמה של 'תכתבו מה שאתם רוצים'". 

בסופו של יום, מתוך כ-300 אלף בעלי זכות בחירה הצביעו כ-100 אלף איש שלדברי ברוט 75% מהם, דהיינו כ-75 אלף איש הצביעו לטראמפ. כעת לאחר הנצחון הדרמטי של טראמפ, נשאלת השאלה האם יקום מטה קבוע למפלגה בישראל? "נכון לעכשיו" אומר ברוט, "אין תכנית שכזו" אך הוא משאיר פתח לתקווה עבורו ועבור חבריו כשהוא מספר כי "במפלגה הרפובליקנית הביעו רצון להמשיך לעבוד איתנו גם אחרי הבחירות".