תקשורת ומדיה

מהסופרנוס לבית שמש: כוכבת הקולינריה החרדית רוצה גם TV

ג'יימי גלר עבדה ב-CNN וב-HBO, חזרה בתשובה ועלתה לישראל - אבל התוכן הקולינרי שלה סוחף אחריו מאות אלפי עוקבים. לאייס היא מספרת על אוכל יהודי וישראלי, והתכניות להגיע גם למסך כאן בארץ
אלכסנדר כץ | 
ג'יימי גלר (צילום מסך)
"כוהנת האוכל הכשר", "המרתה סטיוארט החרדית", "רייצ'ל ריי היהודייה" ועוד שלל כינויים הודבקו לג'יימי גלר, שהפכה קולינריה חרדית ומדיה דיגיטלית לדרך פרנסה. רבות נכתב על גלר בת ה-40, שאחרי התיכון ובמהלך הקולג' החלה קריירה מבטיחה בטלוויזיה, ככתבת בידור ב-CNN, ומפיקה באותו ערוץ ובהמשך גם ב-HBO, כאחת מאנשי הסדרה 'הספורנוס', ואיך חזרה בתשובה, עזבה את ניו יורק הנוחה לטובת המזרח התיכון, אבל לא ויתרה על האהבה למדיה ובעיקר לאוכל.
בעיצומו של חול המועד פסח, החלטנו לבדוק עם גלר מי בכלל קהל היעד שלה – אישה חרדית שמתגוררת בשנים האחרונות בשכונה החרדית רמת בית שמש, ומפעילה פלטפורמות אינטרנטיות פופולאריות כגון Kosher Media Network ו-JamieGeller.com, את מגזין Joy Of Kosher וסדרה מוצלחת של ספרים, פעילות ענפה בפייסבוק, שיתוף פעולה עם ענני תקשורת, לצד ראיונות בשלל עיתונאים ומגזינים אמריקאים, והופעות קבועות בתכניות בוקר בארה"ב.
-אז קהל היעד שלך הוא רק יהודים?
"קהל היעד שלנו הוא כל מי שאוהב אוכל ישראלי מודרני ואוכל יהודי מסורתי. כן, רבים מחברי הקהל שלנו הם יהודים, אבל יש לנו גם הרבה תומכים פרו-ישראלים שאינם יהודים. כידוע הקהל האמריקאי מאד אוהב את ישראל ותוצריה ומתעניין רבות בנעשה כאן".
-טוב, אוכל יהודי מסורתי – אנחנו יודעים מה זה. אבל אוכל ישראל מודרני?
"הלב של המטבח היהודי מבוסס על מרכיבים פשוטים עם טעמים גדולים. תהליך הכנת האוכל הוא ממש אומנות, כך שמעניק תחושה מסוימת, כמעט כמו פעימה או קצב. הוא מתוחכם, מודרני וקלאסי בו זמנית ולכן מעורר עניין רב בארה"ב".
-אז איך בכלל מוכרים אוכל יהודי לאמריקאים?
"הוא מוכר את עצמו! זה מזון מנחם. מרק עוף ידוע בתור הפתרון המושלם לצינון או קוגל תפוחי אדמה שמזכיר לך את סבתא. האוכל היהודי הוא אייקוני באמריקה בזכות הפופולאריות של מעדניות יהודיות. אבל למעשה מה שהאמריקנים מתעניינים בו יותר ויותר לאחרונה הוא באוכל המודרני הישראלי. אנחנו אוהבים להביא את הטעמים הישראליים לבסיס המעריצים האמריקאי שלנו במגוון שימושים חדשים".

גלר TV

הפעילות הדיגיטלית של גלר כולל סדרת כתבות וידאו המציגים כיצד להכין מתכונים, ולעיתים גם סיורים קולינריים ברחוב הישראלי. הסרטונים זוכים לכ-800 אלף צפיות בחודש, נתון שלא מעט סרטוני אוכל ישראלים היו יכולים להתקנא בו.
-כמה מקהל העוקבים אחרי התכנית שלך הם לא יהודים בעצם - כאלה שנושאי הכשרות פחות עקרוני עבורם?
כל הקהל שלנו מתעניין בכשרות או בתרבות היהודית ובאוכל הישראלי. מגבלות תזונתיות - כולל טבעוני ללא גלוטן - הן אופנתיות מאד באמריקה ו'הטרנד הכשר' מתאים בול בעקבות הבדיקות שמגיעות עם שמירה על כשרות. הם מאמינים שזוהי דרך נקייה יותר להכין מזון.
-אז את משווקת את האוכל הכשר כאוכל בריא, טרנד שתופס זה שנים מקום בארה"ב
אנחנו אף פעם לא מתיימרים להגיד שאוכל כשר הוא מזון בריא. אבל זה מזון איכותי יותר עם תקני קוד בריאותיים ונקיים. בטיחות המזון חשובה מאד באמריקה ואנשים אוהבים לדעת שזוג עיניים נוסף מתבונן באוכל שלהם".
 בתכנית בוקר אמריקאית
-מה הדרך שאמורות חברות ישראליות לעשות כדי לחדור לקהל האמריקאי הכללי?
"הדבר הראשון שהן צריכות ללמוד הוא סוג הטעמים שהאמריקאים משתוקקים אליהם, והסטנדרטים הבריאותיים הגבוהים שהם מחזיקים, וכמובן שהם רוצים מוצרים באיכות טובה. אתה יכול להראות שהמוצר שלך הוא איכותי באמצעות דרכים רבות - אריזה, שיווק, חיבור עם מותגים אמריקאים אחרים באיכות גבוהה המקנה אישור על ידי חברה מהימנה ועוד. זה לא רק חומוס באמריקה, זה טעמים ישראליים ייחודיים לאזור, כגון זעתר, טחינה, סומק, פלאפל. לאמריקאים יש רומן עם טעמים ים-תיכוניים אותנטיים. מעבר לכך, יש את נושא ההפצה בארה"ב, שבזה אגב אנחנו מסייעות רבות לחברות ישראליות. הן בקשר לקמעונאיים מקומיים, הן בסיוע בשיווק והן בידע שאנחנו תורמות להן".
"יש הבדלים תרבותיים בדרכים לעשות עסקים. ישראל יותר מזמינה, ויש הרבה יותר משא-ומתן בעל פה. באמריקה יש פחות שיחות בעל פה ויש הצעות רשמיות יותר. בתי ספר לעסקים באמריקה מלמדים שהדרך המועדפות לתקשר היא באופן מקצועי בכתב עד לפרט הכי קטן על איך לכתוב כראוי דוא"ל בכבוד. אבל הם מתמקדים בדרך כלל על יצירת מערכת היחסים הראשונית לעומת ההצעה העסקית. הם מלמדים אותך שלקוח צריך לסמוך עלייך ולכבד אותך לפני שהוא מוכן לעשות איתך עסקים", אומרת גלר. "איך לתקשר עם שותף עסקי ישראלי עשוי להיות שונה מאשר איך לתקשר עם שותף עסקי אמריקאי, בגלל מה שנחשב 'נורמלי' בדרכים של משא ומתן שונה בכל מדינה. אגב, הרבה חברות ישראליות לא מצליחות בשוק האמריקאי בגלל פערים תרבותיים. הישראלים לא תמיד מבינים את הסאב-טקסט בדיאלוג עם הקולגה האמריקאי, וזאת בשל הרשמיות של האמריקאים". 

על דיגיטל ותמונות נשים
-בחלק מאתרי האינטרנט האולטרה-דתיים – חרדים בישראל, רואים סרטוני מתכונים ללא האישה עצמה, בשל בעיות צניעות. עד כמה את מתמודדת עם סוגיות צניעות מסוג זה למשל?
"תקני הצניעות לא עיכבו אותי. בפרסומים מסוימים אני פשוט משתמשת בקרדיט שלי על הכתבה , ובפרסומים אחרים אני תמונת השער. אני אף פעם לא מונעת את התמונה שלי מעיני מישהו וגם לא כופה אותה".
-רוב הפעילות שלך היא דיגיטלית, ללא מדיה מסורתית קבועה כמו טלוויזיה או עיתון. האם ביזנס יכול להתבסס רק על זה, או שכן צריך גם נוכחות בתכניות טלוויזיה קבועות וטורים קבועים בפרינט?
"בעידן הדיגיטלי של היום, העסק בהחלט יכול להיות מבוסס רק בתחום הדיגיטלי. אתה יכול לקבל סדרת טלוויזיה דיגיטלית מלאה אם כי אף פעם לא תהיה משודרת על רשת טלוויזיה רגילה, והיא אפילו יכולה להיות יותר פופולרית מאשר רוב תכניות טלוויזיה. יותר ויותר אנשים מקבלים את רוב התוכן שלהם באמצעות האינטרנט. ראו את ההצלחה של גופים כמו נטפליקס". 
 תכנית מהבית ברמת בית שמש
-ומה עם הכניסה לתקשורת הישראלית, כשיש פריחה של תכניות בישול וקולינריות, סרטוני בישול, אתרים ואפליקציות בעברית?
"אני לגמרי על זה. אני בהחלט מתעתדת להביא תכניות אמריקניות מוצלחות לטלוויזיה הישראלית ואנחנו כגוף בהחלט מתכוונים להיכנס לשוק התקשורת בישראל. הנושא נמצא בבחינה הן על בסיס המשאבים שלנו והן עם שותף מקומי. נפגשנו כבר עם כמה וכמה גורמים מובילים. השוק הישראלי קטן ואיכותי, אני לא שוללת שנביא זיכיון של מותג אמריקאי ונהפוך אותו למקומי. יש תכניות אמריקאיות חזקות שיכולות להתאים לשוק הישראלי. בנוסף, שמנו עין על מותגים ישראלים שיכולים לעבוד בארה"ב. בישראל יש תוכן איכותי. בארה"ב ישראל נחשבת מדינה מאד מתקדמת ומעניינת בנושא אוכל חדשני, בריא וכמובן כשר. כרגע יש גם בחינה של הפקה מחדש של תכניות בישול ישראליות בארה"ב, אבל זה משהו שעדיין לא מדברים עליו. הנושא  נמצא בפיתוח ועד סוף 2018 יהיו לנו בשורות בנושא".


אז איך מוכרים אוכל לפסח למי שלא מכיר את זה? (צילום יח"צ)
-כשאנחנו בפסח, האם אנחנו יכולים למכור מצה וחזרת לאלה שמעולם לא אכלו את זה ולא מכירים את זה מהבית?
"חד משמעית התשובה היא כן. קודם כל, בקרב הקהל היהודי - יהודים רבים רוצים להתחבר למורשתם. גם אם לא היה להם את זה בבית שבו הם גדלו, הם רוצים לחקור את שורשיהם ואת האופן שבו יהודים אחרים אוכלים את מזונות החג שלהם. וגם קהל שאינו יהודי מתחבר למזון הזה, גם בשל תפיסתו כמזון בריא ונקי וגם בשל הטעמים השונים. פעם לאכול סושי היה מרגש. היום יש סושיה בכל פינה. אז אנשים מחפשים כל הזמן לנסות טעמים חדשים ולהתנסות בדברים. דווקא האוכל היהודי מאד מצליח בארה"ב ויש לא מעט עסקים שמשווקים אותו ועושים מזה הכנסות יפות מאד".


תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה