מדיה

עמית סגל על המעבר לידיעות: "העיתון עושה מאמץ לגוון"

הכתב הפוליטי ששוחח עם סטודנטים באוניברסיטת אריאל, אמר כי המעבר לידיעות אחרונות נובע מהניסיון של העיתון להרחיב את שורותיו גם לקהל הימני  
כתבי אייס |  2
עמית סגל (צילום באדיבות אוניברסיטת אריאל)
ב-14 בינואר 2017 צייץ הפרשן הפוליטי של חדשות 2 עמית סגל: "מה בעצם נוני מוזס עוד עושה כמו"ל ידיעות אחרונות". פחות משנתיים לאחר מכן, והנה סגל עוזב את מקור ראשון ומתחיל לכתוב טור פרשנות פוליטי ב'מוסף לשבת' של ידיעות. תהייה זו עלתה בפני סגל בתכנית "מפגשים עם התעשייה" שמופקת על ידי בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.
בתגובה הוא עונה כי "ההחלטה לא הייתה פשוטה ובהתחלה לא עלה על דעתי לעבור לידיעות בגלל אותו ציטוט, היות ואני חושב כי מוציא לאור שחשוד בניסיון שוחד לראש הממשלה, יש בעיה חמורה שהוא יהיה מוציא לאור של עיתון שאמור לסקר את אותו ראש ממשלה. והאם אני מאושר מכל מה שקרה בידיעות? התשובה שלילית. ושאלתי את עצמי במהלך המשא ומתן עם ידיעות - האם אני הולך להיות עלה התאנה? מלבין הכתמים של תיק 2000?".
סגל סיפר אתמול באירוע באוניברסיטת אריאל כי מה שעזר לו לקבל את ההחלטה בסופו של דבר היה ראיון של אורי אליצור ז"ל שסגל מתייחס אליו כאל מורו והשראתו בתקשורת. בראיון כותב אליצור כי הוא יודע שהוא לעולם לא יהיה בין הוגי הדעות הבכירים בידיעות אחרונות וזאת מפני שהוא ימני, אך הוא ממשיך לכתוב שם כי היה רוצה ש"העיתון של המדינה" יראה אחרת.
"בעקבות כך חשבתי לעצמי שגם אם נוני מוזס לא חזר בתשובה ולא התאהב בביבי נתניהו או הלך בעצמו להקים מאחז, אני כן רואה את הניסיון של ידיעות להשתנות. וכאשר מציעים לי עמדת השפעה בכירה כזאת, אני חושב שזה יהיה לא הוגן לדחות אותה על הסף. כשסוף סוף קורה השינוי, בין אם זה בגלל האבולוציה שישנם יותר ימנים או בין אם המצב של שוק התקשורת, בו ישנן פחות פרסומות וצריך להגיע ליותר קהל וגם אם זה קשור לתיק 2000 שבאיזה שוק חשמלי גרם לידיעות אחרונות ולכלי תקשורת אחרים להגיד שאולי הם צריכים להשתנות, אז אני חושב שאני צריך להיות שם ואני מודע לביקורת שיכולה להיות כלפיי".
על סוגיית חוק הנאמנות בתרבות, אמס סגל כי "הדמוקרטיה בישראל היא בפריחה, לא נשקפת לה שום סכנה, יש מקרים שבהם המדינה לא צריכה לממן יצירות שחותרות תחת עצם קיומה. אני חושב שיש מרחק אדיר בין מקרי הקיצון האלה לבין צנזורה. אני חושב שהחוק הוא בזבוז זמן היות ומבחינתי מה שחשוב זה שנגיע למצב שבו האמנות תתחיל להיות עם ייצוג שמתקרב לעשירית מהדתיים, הדרוזים, הימנים והחרדים. כרגע המצב הוא שהאמנות מדברת בקול אחד, זה לא קולה של הממשלה, זה קול של אגף מאד רדיקלי בשמאל ובעיני האמנות נפגעת מכך. נשאלת שאלה  שקשורה גם לדיון על התקשורת, למה כל האמנים והכתבים הם שמאלנים? האפשרות הראשונה היא שהימנים הם בבונים, הם יצורים לא תרבותיים, הם לא אינטליגנטיים, הם לא מבינים אמנות גבוהה והולכים למשחק של בית"ר ירושלים ורואים מאסטר שף או MKR? והאפשרות השנייה שזה קשור למעגלים חברתיים. למעשה אני חושב שרוב האמנים הגדולים היו ימניים - נעמי שמר הייתה ימנית, הייתה בסבסטיה. נתן אלתרמן חתם על העצומה לארץ ישראל השלמה, וכן הלאה. זאת אומרת שאין מונופול לאמנות לשמאל ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה גרם לכך שהאמנות והתקשורת הם כולם בידיים של מעגל חברתי מאוד מצומצם. לדעתי אין בעיה שלא יהיה חוק נאמנות בתרבות אבל גם שלא יהיו שורות סגורות ומצופפות בתרבות ובתקשורת".
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    נוני מוזס רכש לעצמו שכפ״ץ חדש מימין
    הדס 28/11/2018 00:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    וכאשר ייחשפו הקלטות השיחות בינו ובין נתניהו הוא ירוויח את שתיקתו של סגל. זה שווה בשבילו את הכסף הגדול שהוא משלם לסגל.
    סגור
  • 1.
    עמית סגל מכר את נשמתו למוזס
    כסף כסף 27/11/2018 17:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תמורת כסף
    סגור