מדיה

'איפה היתה הרשות ה-2 כשרה"מ קרא להחרים מהדורות וכתבים'

תהה אבי וייס בפאנל בכנס אילת. יו"ר הרשות ענתה: "כפי שאני לא באה להגנתו של רה"מ כך לא תפקידי להגן על עיתונאים". נרשמו גם התנצלויות בין וייס למנכ"ל התאגיד קובלנץ
אלכסנדר כץ |  1
יוליה שמאלוב ברקוביץ ואבי וייס בכנס אילת לעיתונות (צילום אודי פורטל)
הפאנל בכנס אילת שעסק בטלטלות בשוק הטלוויזיה והפגיעה האפשרית במוצר העיתונאי, הוליד סדרת התנצחויות בין מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס למנכ"ל תאגיד השידור כאן, אלדד קובלנץ. כמו כן תקף וייס את הפאסיביות שגילתה לכאורה מועצת הרשות השנייה בכל הנוגע להתבטאויות של פוליטיקאים - גם במסגרת קמפייני הבחירות - נגד עיתונאים, בין היתר אלה של חדשות 12. בפאנל אותו הנחה משה שלונסקי ממכללת עמק יזרעאל, השתתפו גם יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ', עורכת 'זמן אמת' בכאן 11 טלי בן עובדיה, בן דרור ימיני מידיעות אחרונות, איתי דנקנר - מנהל הפרוגרמינג בקשת 12 (ולשעבר עורך אולפן שישי בחדשות 12) ופרופ' אזי לב-און מאוניברסיטת אריאל. 
איתי דנקנר אמר בתחילת הפאנל כי "אני חושב שהבעיה היא לא שהחדשות מוטות או לא, אלא שרוב הקהל צורך חדשות במקומות פחות קונבנציונליים כמו רשתות חברתיות. שם הבעיות היותר יסודיות".
לב-און: "לאנשים יש יותר רשתות ביטחון אם הם חושבים שהחדשות שהם רואים לא מספיק מאוזנות ומשקפות. יש לזה יתרונות וחסרונות".
ימיני: "אני מודה שלפני עשור נשאלה השאלה הזו כאן באולם והתשובה אז והיום היא לא אותה תשובה כי מתחוללים דברים. הביקורת שהייתה בעשורים האחרונים נגד התקשורת ועדיין מתקיימת היא חשובה וחיונית ובלעדיה התקשורת לא הייתה משתנה. חלק מהביקורת של אנשי ימין מוצדקת וחלק מופרכת לחלוטין. יש עדיין מה לשפר".
קובלנץ: "אני חושב שהחדשות של הגופים המוסדרים הן נאמנות, אמינות ואיכותיות, אבל המהדורה המרכזית אינה המקום היחיד בו זה קורה".
בן עובדיה: "החדשות, לא רק בטלוויזיה אלא גם בעיתונים, התאימו עצמן לעידן הרשתות החברתיות ולכן הגשת החדשות מורכבת יותר מבעבר. המסך מורכב מסך של דעות ואיזונים והסתמכות על האינטיליגנציה של הצופה שיכול להבחין בין דעה לבין אינפורמציה. חלק מהפרשות מעסיקות אותנו התחילו בחדשות בישראל וזו תעודת כבוד לעוסקים במלאכה".
וייס: "אם לוקחים את המהדורות בעבר לעומת השנים הבודדות האחרונות זה שמיים וארץ. אם בעבר זה היה סיכום חדשות היום, כיום החובה של העורכים היא אחרת. הצופים כבר מגיעים מוכנים. אני חושב שחלק מעבודתן הוא להביא את המשמעות - שזה פרשנות. לכן תראה יותר מזה לעומת העבר".
שמאלוב ברקוביץ': "המהדורה המרכזית של 12 ו-13 המפוקחות על ידי הרשות השנייה הן מהדורות טובות. הם 'ילדים טובים' אבל אני לא נותנת רק גזר, המקל יבוא. נעשית עבודה טובה למעט 10 הדקות הראשונות שהן מאד מפחידות בדרך כלל. בפתיחת המהדורה אנו בדרך כלל צופים בקטסטרופות נוראיות. באופן כללי, לא ניתן להתווכח עם הרייטינג, גם 12 וגם 13 הן החדשות שהצופים ברובם רואים ואם זאת, אני מפרגנת לתאגיד. זה לא נמדד כרגע ברייטינג, אבל נעשית שם עבודה מצוינת".
וייס פנה לשמאלוב ברקוביץ': "האם את אומרת ש-12 ו-13 הן מהדורות טובות בניגוד למי שמינה אותך שאומר שהן נוראיות?"
שלונסקי הציג מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרתו עולה כי רוב הציבור צורך את החדשות הדיגיטל ושהרשתות החברתיות ככלי תקשורת לא ממוסד עוקפות את הרדיו ואת העיתונות. מבחינת אמון הציבור, 57% מהציבור מביעים אמון בתקשורת הממוסדת, אך יש פער בין האמון ברשתות החברתיות לממוסדות כאשר פחות מרבע מהציבור היהודי לא מביע בהן אמון. בן עובדיה אמרה על כך: "אל נתונים כאלה יש לקום ולקוד קידה כי נתונים אלה באים על רקע מסע דה לגיטימציה כלפי התקשורת. כנראה שהציבור בישראל יודע לעשות הבדל בין אינטרסנטים פוליטיים לבין המוצר שהוא מקבל".
שמאלוב ברקוביץ': "האמון של הציבור עדיין לא כל כך גבוה. הרשות השנייה עשתה סקר והנתונים שלנו קצת הפוכים. אני חייבת להגיד לכם וגם זימנו את כל בעלי הרישיון והתפקידים בערוצים וברדיו האזורי כדי לדבר על הפגיעה באמון הציבור בתקשורת. אני לא כל כך מקבלת את מה שטלי אומרת לגבי ההשתלחות. הציבור בישראל מאד חכם ולהפיל הכל על השתלחות זה קצת מדאיג אותי. אנחנו לא צנזור ואנחנו לא בודקים מה משודר בחדשות 12 ו-13. אנחנו כן מנסים לראות איזון כי בסופו של דבר אמון הציבור מגיע כשהוא מרגיש שהוא מקבל תקשורת מאוזנת. הציבור רוצה שאבי וייס יביא להם חדשות ויביא להם סיקור. הציבור בישראל חכם אך מזוכיסט. כל הזמן להיות עם יד על הדופק. תודה לאל שהמפוקחים של הרשות השנייה עם רייטינג גבוה. אי אפשר להצביע שהציבור מצביע בידיים ובשלט. אנו ברשות עושים מפגשים רבים בנושא כדי לעזור למפוקחים שלנו. יש יותר הבנה ויותר תשומת לב לרחשי לב הציבור. המפוקחים שלנו מתחילים להבין שאי אפשר לעבוד על הציבור בישראל. הציבור רוצה מוצר עיתונאי טוב. אחרת אם הכל טוב, למה יש פאנל? אנחנו צריכים לראות איך שומרים על הדמוקרטיה בישראל, וזה באמצעות אמון חזק של הציבור בתקשורת ומטרתנו היא לראות כיצד אמון זה לא נפגע".

"איפה הייתה הרשות ה-2 כשרה"מ קרא להחרים מהדורות וכתבים?"

וייס: "הכי קל להגיד שלא צריך רגולציה, אבל אני חושב שהרגולציה קצת נרדמה בשנה האחרונה. לא שמעתי את יוליה או את מועצת הרשות השנייה כשראש ממשלת ישראל עומד וקורא להחרים מהדורות חדשות וכתבים ספציפיים ושלטי פרסומת בכבישים וסרטונים... יו"ר הרשות והמועצה לא נשמעו. כשראש הממשלה קורא להחרים ערוצי טלוויזיה ושם בסרטונים פרצופים של אנשים שצריכים עכשיו אבטחה ואין קול מהרשות - זו בעיה".
שמאלוב ברקוביץ': "אחת הבעיות שלי עם החדשות היא שאתה יודע מה אתה הולך לשמוע. זה כבר משעמם. אלה אותן השאלות ואותם הדברים. הרשות אינה צנזור". בהתייחס לטענת וייס כי את סערת הקדיש היא דווקא תקפה מאד מהר, ענתה יו"ר הרשות השנייה: "אני תוקפת כשיש טעות. יש נקודה שחשוב להבהיר. כפי שאני לא באה להגנתו של ראש הממשלה כשערב ערב בחדשות 12 ו-13 מדברים עליו, כך לא תפקידי להגן על עיתונאים. תפקידי הוא אמון הציבור בתקשורת. מה שלי חשוב. כשהוצאתי את ההודעה, זה לא היה על ראש הממשלה, אלא שאקט זה פגע באמון הצופים בתקשורת. גם אם היה ראש ממשלה אחר הייתי עושה אותו דבר".
ימיני: "התקשורת בישראל הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לנו. כאשר התחיל העימות הגדול בין נתניהו לתאגיד, אמרתי שכל המאמרים על קץ הדמוקרטיה הם הבל הבלים כי הם חזקים יותר מכל הפוליטיקאים הישראלים. ההפסד הגדול ביותר של נתניהו היה במאבקו מול התאגיד. אני לא מצליח להבין איך הוא לא ראה שהוא נכנס עם הראש בקיר ויוצא מטומטם מכל הכיוונים. בגדול, יש לנו תקשורת חזקה שהיא עמוד התווך המרכזי של הדמוקרטיה ואני שמח במצב הזה מהסיבה הפשוטה שהאלטרנטיבה גרועה יותר".
בן עובדיה: "אתה באמת מרגיש ככה אחרי שראית את תמלילי שיחות נוני-ביבי?".
ימיני: "גם עיתון ידיעות, למרות שהיו השפעות, חוט השדרה של העיתון יותר חזק מהמו"ל שלו כמו שחוט השדרה של התקשורת והתאגיד היו חזקים יותר מהפוליטיקאים. כל הביקורת הייתה ונותרה חופשית וזה מה שחשוב".
קובלנץ: "גוף ציבורי, בניגוד לפרטי, המנוע העיקרי שלו הוא לא רייטינג. זה בסדר שהתוכן של התאגיד יהיה פחות מיידי ופשוט לקהל כמה שיותר רחב. עצם התבוננות על המהדורה המרכזית כאורקל ב-2019 היא מגוחכת בעיניי כמו שאני חושב שמדידת הרייטינג מגוחכת. ההצלחה בטלוויזיה היא רק מרכיב אחד. לאריה גולן יש המון מאזינים כל בוקר. האם זה פחות משפיע מצופי המהדורה עם יונית לוי או עם תמר איש שלום?".
קובלנץ הציג נתוני צפייה בפלטפורמות השונות של התאגיד ואמר לגבי פרישה אפשרית מהמועצה למדידת רייטינג: "המלצתי למועצת התאגיד היא לפרוש. על כל צופה שיש לנו בכאן 11 יש לנו 3 בדיגיטל. ועדת המדרוג עושה עבודה טובה בעולם הטלוויזיה הלינארית, אבל היא לחלוטין לא רלוונטית ב-2019 וזה בזבוז כספי ציבור להיות חלק מזה, ואני מצפה מהרשות השנייה שתמצא שיטת מדידה מתאימה כדי למדוד מה הציבור צורך".
דנדקנר: "היום אנשים צורכים יותר ויותר חדשות בפלטפורמות לא עיתונאיות. אין שום בקרה וכל שקר שמשותף מספיק פעמים, הופך פתאום לאמת. גם האלגוריתמים בנויים כך שזה יקרה. בחדשות בטלוויזיה לא ברור מה יקרה בכל יום, אבל ברשתות החברתיות המטרה היא לא להעשיר אתכם, אלא להשאיר אתכם כמה שיותר זמן כדי לחשוף אתכם למודעות. לאלדד יותר קל כי כולנו משלמים לא משכורת...".
קובלנץ: "אנחנו בעד חדשות למען האזרח, ולא חדשות בידוריות".
דנקנר: "האסימון צריך ליפול שלא יכול להיות שהרגולציה עלינו היא משחק במגרש לא אחיד".
וייס הגיב על קטע מחדשות 12 בו גיא פלג התעמת עם אהוד אולמרט על המסך: "כשגיא פלג הביא את קלטות זקן ואולמרט, בהן הציע לה (אולמרט, א"כ) עשרות אלפי דולרים או שקלים בחודש ומשכנע את העדה המרכזית נגדו, שיבוש מארץ השיבושים, אתה לא יכול לצפות מעיתונאי לשבת בשקט. אם יש תפקיד לעיתונאי זה בדיוק זה. השאלה אם אנחנו בדיון על ניואנסים. מה שהקפיץ אותך זה 'ואו! מישהו תקף את אולמרט והעיר לו'.  אני חושב שזה, בעיניי, קטע לפנתיאון כי גיא פלג שמואשם באנטי-ביבי, אבל אף אחד לא זוכר לו שביבי ראש הממשלה בין היתר בגלל פרסומים של פלג".
בן עובדיה: "אם יש משהו שפוגע באמון הציבור בנו זה קטעים כאלה".
וייס: "אם בנימין נתניהו היה יושב בקטע הזה (באולפן) במקום אולמרט, משה שלונסקי היה אומר לי כל הכבוד וטלי בן עובדיה הייתה מסמסת לי שזה פצצה"".
ימיני: "כתבתי מאמר שבו אמרתי שאולמרט הוא השליח הסודי של נתניהו. לצורך העניין זה הפוך על הפוך. מישהו השתגע במערכות. להביא את אולמרט שוב ושוב כפרשן זה מוסיף עוד 10 אנשים מהמהססים לכיוון נתניהו. אולי נביא גם את אודי אדיב שיפרשן בענייני טרור?".
שמאלוב ברקוביץ': "מצד אחד, אפשר להגיד איזה אומץ. מצד שני אני חייבת להגיד שיש פה קצת איבוד שליטה. במקום לחפש מה הסיבה לכך שהציבור מאבד אמון בתקשורת... בסקר שלנו אמון הציבור בתקשורת היה מתחת לאמון הציבור בכנסת. שפל המדרגה. מה שחשוב להגיד זה לראות מה הדברים שמקפיץ את הציבור והדוגמה הזו (של העימות בין פלג לאולמרט על המסך, א"כ) מקפיצה. זה עובד ב-2 הכיוונים ושכל אחד יידע את מקומו".
וייס: "אני חושב שכולם פה מדברים מפוזיציה של דעה פוליטית. כשאמנון אברמוביץ במשך 15 שנה אומר את דעתו הפוליטית והמקצועית שממנה הוא גוזר את דעותיו, ואני מעודד את זה, אז לא שמעתי מאף אחד בברנז'ה שיש בעיה עם זה. הבעיה מסתבר היא עם עמית סגל. פתאום בא אחד שמזיז לאנשים מצד מסוים של המפה, את הגבינה. פתאום זה הנושא המרכזי. אם כל הכבוד, הוא פשוט מביא עוד דעה לשלל הדעות שיש בפאנלים. אני חושב שכל אחד בתקשורת צריך לעודד את הדבר הזה כי הכי קל לעשות פאנל חד גוני. נזכרתם עכשיו. כשסגל הגיע, לצד 1,000 סקופים שהוא מביא, אז אומרים שהוא 'מצליח להחדיר' את דעותיו. אני מעולם לא שמעתי תיאור כזה בברנז'ה על אמנון".
שמאלוב ברקוביץ': "מותר פרשנות לפרשן אבל לא לכתב, עורך ומפיק".
דנקנר: "אני זוכר תחקירים של עמית על 'אושיות שמאל' כמו אורן חזן וסטס מיסז'ניקוב, שמשום מה לא זכורים לו. בברנז'ה יש עלבון עמוק איך אדם כל כך אינטליגנטי מוכשר מחזיק בדעות 'לא נכונות'".
שמאלוב ברקוביץ': "אני חייבת להגיד שיש כללים לאורך המהדורה. המהדורה אפשרה למהדורות להתארך עד 21:15. מה שחשוב לנו מאד זו היציבות. דעתי האישית, לא כיו"ר, היא למה עלינו להתערב באורך מהדורה? אם הציבור חושב שהמהדורה מביאה משהו מעניין.. בסוף יש המון מגזינים טובים, חברתיים, כלכליים, צרכניים והציבור אוהב את זה ועובדה שהרייטינג נשמר".
וייס: "אני חייב להגיד לקובלנץ. לאורך הפאנל זרקת הערות עוקצניות על המהדורות הבידוריות מהערוצים המסחריים. אני מתייחס למהדורה שלכם הרבה יותר הוגן וטוב כנראה".
קובלנץ: "אתה רוצה להגיד לי מה לחשוב ומה להגיד?".
וייס: "תן לי רשימה של 4-5 סקופים שלכם".
קובלנץ: "פסק הדין בנושא האתיופים שהשופט אף ציטט את בפסק הדין את העבודה של מהדורת כאן 11. זה חשוב לי מ-1,000 סקופים. זה בסדר גמור שהחדשות שלכם טיפה יותר נגישות. אני לא איש חדשות ולכן מעולם לא התקשרתי אליך להתלונן על מה שקורה אצלכם. אני נגד שזירת דעות בחדשות כי בעיניי זה מקטין. המהדורה שלנו 'דודתית' יותר, יותר רגועה. אני לא חושב שמישהו יודע מה הדעות האישיות של גילי כהן למשל או של כתבים אחרים".
וייס: "ספרת כאן שנה שעברה כמה אתה רוצה את רביב דרוקר. זה דבר והיפוכו. את רוצה עיתונאים דעתנים אבל מצד שני אתה מדבר על מהדורה של פחות דעות. אני לא מבין".
קובלנץ: "עדיין יש לרביב הצעה לבוא. וכמו שלמדתי מחברי הפאנל הכל עניין של מינונים. יש מקום לדעות אבל אני חושב שהמינונים חשובים".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    אבי וייס טועה
    גולן 11/11/2019 17:21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הרשות נהגה כמו שהיתה צריכה לנהוג
    סגור