לצד התגברות השיח הציבורי בשבועות האחרונים על "ישראל השנייה", נערך ביום שלישי האחרון  כנס "הפריפריה במרכז" של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. במסגרת הכנס התקיים פאנל מיוחד בהנחיית דובר הכנסת, שמוליק דהן, בו חברי כנסת ואנשי תקשורת שונים הציגו היבטים שונים ביחס לסיקור התקשורתי של הפריפריה וכן למשמעותיות החברתיות של כמות ואופן הסיקור.

החודש התפרסם סקר שביעות רצון שנערך בקרב תושבי הפריפריה על ידי מכון המחקר של הכנסת ובאמצעות מכון הסקרים סי. איי. מחקרי שוק, ובו נבחנו שורת נושאים, בהם סיקור תקשורתי. מהסקר עלה כי יותר ממחצית מהנשאלים אינם שבעי רצון מהאופן בו מוצגת הפריפריה בתקשורת ו- 62% סבורים שהסיקור הוא סיקור חסר.

"אנחנו נמצאים בימים שבהם ההתעסקות בתקשורת, בתפקידה, באמון הציבורי שרוכשים לה נמצאת במרכזו של סדר היום" פתח דהן את הפאנל. "כל מי שיושב פה יודע מה היא עוצמתו של המסגור התקשורתי וכיצד הוא מעצב את השקפת העולם שלנו כקולקטיב ישראלי - את הסמלים, הדימויים, הערכים שבונים את התרבות ה'נכונה', וזו שאינה, אלה שיוצגו במרכז הבמה ואלה שידחקו לאחור".

התקשורת במרכז

בפאנל לקחו חלק ח"כ עאידה תומא סלימאן, ח"כ אלון שוסטר מי שהיה לשעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב, ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון, רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דליית אל-כרמל ולשעבר מנהל חטיבת החדשות ברשות השידור, חן ביאר, כתב "כאן" 11 ו"כאן" רשת ב', מיכל שם טוב סמנכ"לית רדיו דרום ונטעלי שם טוב, עיתונאית ומגישה חדשות ערוץ 12.

במהלך הפאנל סיפרה העיתונאית נטעלי שם טוב כי חזרה לאחרונה להתגורר בעיר הולדתה, מטולה. הסיבה לכך, לדבריה, היא מאחר שהיא מוותרת על הזהות והשליחות שלה בעצם העובדה שהיא חיה בהר אדר, בעוד שכל האנשים שהיא  פוגשת במערכת החדשות חיים את תל אביב. שם טוב הצביעה על הפער בכמות הסיקור בין תל אביב לערים מרוחקות יותר: "מה שאנחנו לא רואים ולא חיים, אנחנו לא מסקרים. אם יש אזעקה בתל אביב, אני נכנסת מיד לאולפן. אם יש אזעקה בשדרות אני הולכת לשים אודם, ומחכה לראות אם יש שידור או לא".

כדוגמה היא הביאה את הזרקור התקשורתי שניתן  לקורקינטים בתל אביב: "בשבוע שעבר הייתי בנהריה, דרסו אותי מאות קורקינטים חשמליים. לא תשמעו על זה בשום מקום. עד שהתקשורת לא תצא מתל אביב ותשדר מכל מקום, לא נראה את השינוי ולא נוכל לעשות את התפקיד שלנו", אמרה.

פאנל בנושא סיקור הפריפריה בתקשורת. צילום: מירי שמעונוביץ', דוברות הכנסת

רפיק חלבי טען מנגד, כי "הניסיון לגשר בין המרכז לפריפריה הוא אבוד לחלוטין. העיתונות הישראלית במיינסטרים היא תל אביבית אליטיסטית. שום דבר לא מעניין אותה, לא הצפון ולא הדרום, אלא רק מה שנמצא בין נווה אילן לתל אביב. אם נדבר על האלימות במגזר הערבי למשל, מיליון ומאתיים אלף תושבים מתמודדים עם בעיה שכמעט ולא זוכה ליחס בתקשורת, ואם כן, אז רק סביב השאלה מי אשם - החברה הערבית או המשטרה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת הסכימה עם הדברים וציינה כי "פריפריה היא לא מונח גיאוגרפי, אלא ביטוי של איזונים בכוח הכלכלי, החברתי והפוליטי. בהיבט הזה האוכלוסייה הערבית היא הפריפריה של הפריפריה. התקשורת היום בישראל היא אחד מעמודי התווך של מוקדי הכוח. היא לא רק משקפת, אלא לוקחת חלק אקטיבי בהנצחה והעמקה של הפערים שהכוחות הכלכליים והפוליטיים מייצרים. עבור ח"כ ערבי להתכונן לראיון בתכניות אקטואליה זה כמו להתכונן לחקירה בשב"כ".

לא קורבנות של סיקור

מנגד, העלתה סמנכ"לית רדיו דרום, מיכל שם טוב, טיעון עמו לא מעט מחברי הפאנל הזדהו: "הבעיה מתחילה כשאנחנו מגדירים את עצמנו כפריפריה ומדברים כקורבנות. אנחנו מבקשים כל הזמן שיבואו לסקר את המצוקות, ואני אומרת - בואו לסקר גם את סיפורי ההצלחה. הרי לרוב, הסיפורים שכן מגיעים לתקשורת הם סיפורים קשים ואם כבר מישהו מאוכלוסייה מוחלשות מצליח, אומרים שזה סיפור סינדרלה. כלומר, לפני כן הוא היה לכלוכית. קורים בדרום הרבה דברים טובים וחשובים ואותם צריך להעלות יותר בתקשורת".

ח"כ אלון שוסטר ממפלגת כחול לבן, הוסיף כי "מה שצריך לעניין משרת ציבור הוא שבני האדם שגרים בשטח שבאחריותו, יחשבו שהם עושים דבר טוב כשהם חיים שם. שהם ירגישו שהם שווים, שחייהם מלאי משמעות, מכובדים וכו'. אם הוא מצליח לעשות זאת בלי להשקיע משאבים יתרים בתקשורת – מצוין. לצד זאת, על המדינה להיאבק בהדרה של אוכלוסיות מסוימות מהתקשורת ובכך לאפשר את הפניית הזרקור גם לפינות בלתי מסוקרות במדינה ובחברה. זה יעלה כסף, זמן ורגולציה, אבל ייתן פרי עצום בדור הבא".