תקשורת ומדיה
כיצד סיקר "הארץ" את התפטרות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין?
אדלשטיין נשוי לבתו של לאוניד נבזלין, אשר לו 25% ממניות קבוצת "הארץ". האם לאור כך העיתון עשה לו הנחות?
הבוקר (יום ד') הודיע יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין על התפטרותו נוכח פסיקת בג"ץ כי יש לכנס את המליאה עד היום לבחירת יו"ר כנסת חדש. התפטרותו תיכנס לתוקף בתוך 48 שעות. בנאום ההתפטרות במליאה אמר אדלשטיין כי "החלטת בג"ץ שגויה וחותרת תחת הדמוקרטיה", וכי החלטת בג"ץ "אינה מבוססת על לשון החוק, אלא על פרשנות חד צדדית וקיצונית". אדלשטיין אף הדגיש: "החלטת בג"ץ מהווה התערבות גסה ויהירה של הרשות השופטת בענייניה של הרשות המחוקקת הנבחרת".
אבל דרמה חוקתית תקדימית בצד, מה שמעניין הוא האופן שבו סוקרה התפטרותו ב"הארץ", שכן כזכור, אדלשטיין נשוי לבתו של לאוניד נבזלין, אשר לו 25% ממניות קבוצת "הארץ".
בידיעה שפירסם העיתונאי יהונתן ליס עם התפטרותו של אדלשטיין - שבאתר האינטרנט זכתה לטיקר האדום "הפר את החלטת בג"ץ" אך בגרסת המובייל אין כזה - מובאים דבריו של אדלשטיין כמעט כלשונם ובציטוטים. כעבור כ-40 דקות עודכנה הידיעה בפסקת פרשנות המסבירה את המהלך של אדלשטיין מבחינה פוליטית מיידית: "הנחת מכתב ההתפטרות תאפשר לאדלשטיין שני הישגים: הראשון, במאבק על עצמאות הכנסת הוא לא איפשר לרשות השופטת לקבוע לרשות המחוקקת את סדר היום" - פרשנות קצת מוזרה, שכן בסיכומו של דבר, ניתן להגיד כי בג"ץ אכן הצליח לכופף את אדלשטיין.
ליס ממשיך: "השני, התפטרותו מקצרת את פרק הזמן בו גוש המרכז שמאל יוכל לחוקק חוקים נגד נתניהו ומקשה על יו"ר כחול לבן בני גנץ להשלים את ההישגים שביקש לפני החזרת המנדט לנשיא". כאן מובא אדלשטיין כפוליטיקאי ערמומי ומניפולטיבי בעל יכולות לסכל ולחבל במסגרת החוקית שמאפשרת הכנסת. גם אם הדברים מובאים בצורה עדינה, אין ספק שפרשנות שכזו עוזרת לאדלשטיין לקבע את מעמדו בליכוד כיורש פוטנציאלי לנתניהו, ביום שאחרי.
משם זורמת הידיעה לפסקה מעודכנת נוספת, שמציינת כי "עקב ההתפטרות ואי-מילוי הנחיית בג"ץ, עמותת 'חוזה חדש' הגישה עתירה בבקשה שבית המשפט יחייב את אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יו"ר חדש, עוד היום". ואז מגיעות התגובות, שהובאו בצורה כמעט-מאוזנת – ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שכמובן מגבה את חברו למפלגה, מול יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, שאמר: "אדלשטיין היה צריך לנהוג בממלכתיות, לקיים בחירה ליו"ר חדש ולא לגרור את הכנסת לביזיון כזה ובסוף להשמיע דברי בלע על בג"ץ. גם אקט הסיום פסול - הפרה של החלטת בית המשפט ואי-קיום בחירת היו"ר היום. מביש". כמעט-מאוזנת, כי רק דבריו של הורוביץ מודגשים בסטריפים צהובים.
סך הכל גישה מאוזנת ואפילו די מפרגנת, לפוליטיקאי ויו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין.
כעבור שעה פורסם ב"דה מרקר", השייך לקבוצת שוקן, טור דעה של עידו באום, ושם העניינים נראים אחרת לגמרי. אם תרצו, כשמוסיפים לכך את הטור של דימיטרי שומסקי שפורסם ב"הארץ" אתמול (ג'), שכותרתו "יולי אדלשטיין, יו"ר הסובייט העליון" (כן, אתם יכולים להניח מה היה הטון שם) ואת הטור של יאיר לפיד מהבוקר, שכותרתו "ממש לא 'רק לא ביבי': במלחמת הרעיונות הזו יש למרכז פתרונות" – מקבלים את ההוכחה שב"הארץ" נכנסים באדלשטיין, ולא עושים לו הנחות.
כך, למשל, כותב עידו באום ב"דה מרקר": "התפטרות המחאה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין היא צעד לגיטימי, אבל לא כאשר מדובר ביו"ר הכנסת ולא כאשר היא מפרה הלכה למעשה את הצו המוחלט של בג"ץ שהורה לאדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש עד סוף היום. אדלשטיין הפר ביודעין ובכוונת מכוון את פסיקתו של בג"ץ, בתקופת משבר שבה הדבר הנחוץ ביותר הוא ודאות ויציבות שלטונית.
"אם היו לאדלשטיין שאיפות להיבחר ביום מן הימים לכהונת נשיא המדינה, זה צריך להיות סופו של החלום הזה. לא יכול להיות בישראל נשיא שבג"ץ אמר עליו כי פעולותיו חותרות תחת יסודות הדמוקרטיה, ובמקום לקבל את הדין הוא הפר את צו בית המשפט".
כמעט מיותר לציין שבצד הימני-אידאולוגי של המפה, הצעד של אדלשטיין, גם אם לא הושלם עד הסוף בגלל ההתפטרות, מתפרש כצעד סופר-לגיטימי ואף נחוץ במסגרת "המלחמה בדיקטטורת בג"ץ" וב"משפטיסטאן". לא מן הנמנע כי הצעד הלוחמני של אדלשטיין, למרות הביקורות הצפויות שיגיעו מהשמאל ומחלקים נרחבים במדיה, דווקא כן ישים את יו"ר הכנסת הפורש בקו הראשון של יורשי נתניהו, ביום מן הימים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.בית המשפט העליון - יושב ראש הכנסתאלי מנשה 03/2020/25הגב לתגובה זו2 1בית המשפט העליון לא היה צריך להתערב בפוליטיקה ולתת לחברי הכנסת להקים ממשלה ואז להחליף את יושב ראש הכנסתסגור
